מי קובע כאן במדינה?

השבוע כונסה בכנסת הוועדה המיוחדת "האזנות הסתר - מסקנות מפרשת רמון", שעוסקת בהפקת לקחים בשל האזנת סתר "בעייתית", בלשון עדינה, שבוצעה נגד השר רמון במהלך חקירתו ובעקבות דוח זיילר הקשה בעקבות הפרשה. שר המשפטים פרידמן השמיע בדיון דברים קשים ביותר, חסרי תקדים בחריפותם נגד הפרקליטות והמשטרה. מדובר בנושא שכבר דנו בו, אבל העוצמה של ההתקפה וההאשמות שבה מצד שר משפטים היו מצמררות. השר התייחס לניסיונות לחקור את האזנת הסתר ופרטים ש"נעלמו" במהלכה. "הפרשה הזו קשה ביותר ואינני מתכוון להוריד מחומרתה ולו כמלוא הנימה", אמר השר פרידמן וקבע כי "היה מאבק של כל מערכת אכיפה החוק נגד ביצוע החקירה, למעשה היתה התגייסות נגד הנושא. התנגדות עזה בתוך המשרד, רק אל תחקרו... יש לנו מערכת אכיפת חוק שחיים תלויים בה, ממש כך! הייתי מצפה שהמערכת תהיה מוכנה לאיזו שהיא בקרה, אבל אני לא מרגיש בזה בכלל, אני מרגיש הפוך לגמרי! במקרה הזה ננקטו צעדים למנוע חקירה משמעותית, לכן אין מנוס מהקמת ועדת בדיקה, אבל ועדה ממשלתית עם סמכויות". השר פרידמן המשיך והאשים את היועץ המשפטי לממשלה במסמוס חקירה אמיתית בעניין. "ראש הממשלה זימן את היועץ המשפטי כדי לדון איך לחקור את הפרשה, רה"מ רצה לבדוק, אבל אז היועמ"ש מינה את השופט ברנר לחקור רק בלי סמכויות". פרידמן המשיך והזכיר דברים מהדוח: "בחקירה נשמעו מילים בגנות השר". לדבריו, התלבשו על האזנה קיימת והתחילו להאזין (כך לא צריך לבקש אישור). מאוחר יותר התברר בדיון בפרקליטות שההאשמה נגד השר רמון איננה מן הסוג שמאפשר האזנת סתר, אז שינו את הטיעון להדחת עד "וכך הלכו לשופט וההאזנה אושרה". "ואז קרתה תקלה בלתי צפויה", לעג השר פרידמן, "האזנות הסתר מניבות חומרים לטובת החשוד והחומרים האלה לא הועברו לסנגוריה. ואיך זה התגלה, כי אחד מהפרקליטות או המשטרה שראה את הענין התקשר לשר רמון וסיפר לו על כך. איננו יודעים מי זה והוא לא נחקר", כאן רמז פרידמן על כוונת זדון להעלים את החומר, "מישהו מבפנים יודע שיש חומר משמעותי לטובת רמון, הוא מן הסתם לא היחיד... בית המשפט קובע שזה על גבול הזדון". כאן נפתח דיון בשאלה האם היתה כוונת זדון או כדברי פרקליט המדינה משה לדור "רשלנות רבתי". השופט (בדימ.) ורדי זיילר שחיבר את דוח זיילר בעניין זה קבע חד-משמעית: "היה חומר וכולם ידעו עליו, קצין בכיר במשטרה אמר: זה חומר של סניגורים, מה זה ענייננו? אינני מבין איך לא סמרו שערותיהם של כל אנשי המקצוע! שערותי שלי סמרו, אני אומר לכם; אילו החומר הזה היה בידי הסנגורים זה היה מיטיב את מצבו של רמון". במהלך הישיבה הצדיק פרקליט המדינה לדור את ההאזנות, וטען שהן בכלל לטובת המתלוננת ותקף את זיילר על שחיבר דוח שכולו האשמות נגד הפרקליטות והמשטרה "שפוגע במערכת שלטון החוק". השר פרידמן העיר על כך ואמר: "המאבק שאתם מנהלים נגד חקירה הוא שיוצר רושם שמשהו לא בסדר, הרי אם תהיה חקירה יכול להיות שהכל בסדר, למה אתם מתנגדים?" אחריו המשיך יו"ר הוועדה מיכאל איתן "אם אין בעיות כדבריך, מה האסון הגדול בחקירה?". בסוף הדיון הסכים פרקליט המדינה שתהיה חקירה אבל טען שרק הפרקליטות יכולה לעשות אותה ולהגיע לחקר האמת. "שאתם תבדקו את עצמכם? אין דבר כזה בשום מקום בעולם", השיב לו יו"ר הוועדה מיכאל איתן ואז שאל את השאלה החשובה ביותר בדיון: "שופט, נשיא בית משפט לשעבר, שר משפטים, סגן ראש ממשלה וגם ראש ממשלה הם אומרים לכם לחקור. אז תבדקו! ואתם לא בודקים, אז תגידו לי מי קובע כאן במדינה?" נאום המרמור של ביילין ביום ירושלים קיימה הכנסת דיון סיעתי מיוחד לכבוד יום ירושלים. אחד אחד עלו נציגי הסיעות השונות בכנסת לנאום. אחד מהדוברים הללו היה ח"כ יוסי ביילין ממר"צ שפצח בנאום ממורמר ודכאוני משל היה בישיבה מיוחדת לפתיחת אירועי ט' באב: "ארבעים שנה אנחנו חוגגים חג די משונה וכולם יודעים כמה הוא חלול", אמר ביילין, שקונן על כך שאף אומה אינה מכירה בירושלים כבירת ישראל, ועל כך שבעולם מלמדים שתל אביב היא הבירה. הוא לא שכח להגדיר את הבנייה בירושלים "פרובוקציה" והציע כמובן, איך לא, לחלק את ירושלים בהסדר כדי שתגיע באמת למלוא תפארתה; "רק אז ירושלים תהיה בירה", קונן ח"כ ביילין, "אבל עד אז לא יהיו חגיגות של אמת, יהיו רק חגיגות של שקר". אבל השיא של דבריו היה המשפט התמוה הבא שבא תוך כדי לעג מר לכך שהעיר היא מאוחדת. "אפשר לראות על-פי הריח איפה העיר הישראלית ואיפה העיר הערבית". נו, יפה מאד. ח"כ יהודי ועוד מהשמאל הנאור מפריד בין ערבים ליהודים על-פי הריח? האם רומז ח"כ ביילין שהישראלים הם נקיים והערבים הם לא ממש? או שאולי לא אכפת לערבים שהם חיים בתוך לכלוך? ועכשיו תנסו להעלות בדמיונכם מנהיג אמריקני שמנסה להגיד שיש אפליה נגד השחורים וההיספאנים ו"אפשר להבדיל בין השכונות הלבנות לשכונות של השחורים לפי הריח". אחרון הדוברים היה השר הממונה על תיק ירושלים. כן. יש דבר כזה וקוראים לו רפי איתן, ההוא מאחת מסיעות הגימלאים שמתרוצצות בכנסת בזמן האחרון. "לפני ארבעה ימים הייתי בוילנא", סיפר השר איתן, "ישבתי עם שרי ממשלה ואז עלה על השולחן נושא ירושלים דליטא (כינויה של וילנא בירת ליטא), כולם דברו על ירושלים של ליטא אבל אני אמרתי להם וילנא עיר מאד יפה, אבל בשביל העם היהודי ירושלים זה רק ירושלים. אין אחרת". אחר כך הציע השר איתן ללמוד מהאמריקנים איך אוהבים עיר בירה. "הם עשו מוושינגטון מחוז הבירה", אמר השר, "גם אנחנו צריכים לעשות את ירושלים למחוז הבירה, אני לא אומר איפה יהיו גבולותיה אבל זה יכול להיות מים המלח ועד שער הגיא". ככה הפליג השר בדמיונות ותיאורים עתידניים על רשויות אחראיות ומה לא ורק לא הבהיר ולו במילה אחת מה עושה משרדו למען העיר ירושלים. באמת כדאי שינסה לשכנע את אולמרט לבנות לכיוון ים המלח, הרי אפילו את הרצף העירוני עד מעלה אדומים הם לא מצליחים לבצע. והנה תמצית הבעיה של ירושלים העכשווית של ימינו. מפטפטים על ירושלים דליטא, חולמים על ירושלים דמחוז, ומה שיוצא זה ירושלים דה-לה שמאטע. האם לא הגיע הזמן שמישהו יטפל ברצינות בעניני ירושלים דירושלים? פותחים שולחן בכנסת האם מישהו מכם יודע מיהו שכיב מוראד שנאן? ובכן מדובר בח"כ מן השורה בסיעת העבודה שהושבע כחבר כנסת ביום שני השבוע במקומו של ח"כ אפרים סנה שפרש מהכנסת. שתי דקות לפני ששר הביטחון ויו"ר העבודה אהוד ברק אמר בישיבת הסיעה כי "הפור נפל ואנחנו מוכנים ומכינים את הבחירות", הוא בירך את ח"כ שנאן איחל לו דרך צלחה, ברכות על הצטרפותו... עשייה פוריה בסיעה... בלה בלה בלה...וכיו"ב. ברק הרי יודע היטב שבעוד שבועיים יגיעו ההצעות לפיזור הכנסת למליאה ולמעשה רוב הסיכויים שהוא יכהן מקסימום עד חודש נובמבר. איזו דרך? איזו תרומה? את זה יודע כמובן גם חבר הכנסת הטרי בן העדה הדרוזית וככל הנראה זוהי הסיבה שהחליט לעשות מההשבעה שלו, שהיא בדרך כלל אירוע צנוע פשוט ומרגש, חאפלה צבעונית ארוכה ומתמשכת. בדרך כלל מגיעים ליציע האורחים בזמן ההשבעה בני המשפחה הקרובה, בן או בת זוג, הורים ולפעמים כמה ילדים ותו לא. אבל ח"כ שנאן הביא איתו כמעט את כל נכבדי העדה. שייחים, דודים בני דודים וילדיהם, חברים, שכנים, פוליטיקאים מקומיים וארציים, ואינני מוציא מכלל אפשרות שבין הקהל הרב שהגיע לברכו היתה גם הגננת שלו מהכפר חורפיש. כאשר עלה ח"כ שנאן לדוכן והושבע, פרץ הקהל הרב מאחורי הזכוכית במחיאות כפיים. "כאן לא מוחאים כפיים, זה בניגוד לתקנון", גערה בהם יו"ר הכנסת דליה איציק. מיד אחר כך נשא ח"כ שנאן נאום קצר כמקובל, כולו גדוש בסיסמאות, שבסופו הרים את ידיו באוויר וקרא בקול ובפומפוזיות מופגנת: "תחי מדינת ישראל". קהל המעודדים מאחורי הזכוכית פרץ במחיאות כפיים סוערות, דליה איציק שכחה את התקנון, דלתות המליאה נפתחו ופוליטיקאים וח"כים דרוזיים לשעבר נכנסו למליאה ללחוץ את ידו. הקטע נמשך דקות ארוכות. "או, הנה כל החברים", הכריזה ח"כ איציק ומנתה בצהלה כל אחד ואחד שנכנס בשמו. באיזשהו שלב העניין נמאס גם לה, "סדרן סדרן... נו איך קוראים לך? שמואל... קח את הח"כ החדש למקומו", ואז להפתעתי המשיכה יו"ר הכנסת ואמרה משל היתה מלצר באולם חתונות: "הקהל שהגיע לברך את ח"כ שכיב שנאן מתבקש להגיע לקבלת הפנים שתיערך בטרקלין הכנסת" . נו, עכשיו יש גם קבלות פנים חגיגיות בכנסת, פותחים שולחן בפרלמנט? יופי! ומי משלם? כבר התרגלנו בזמן האחרון שיש ארוחות בכנסת. האם עובדי הכנסת נעשו מעכשיו גם מלצרים? לאט לאט התחיל הקהל הרב להתפזר ואז עלה ח"כ דוד טל לדוכן: "העיקר הבקלוואות כשרות?" שאל. "בטח כשרות", ענתה לו יו"ר הכנסת, "בדקו אותן".