כנסת מתנכרת

לפני מספר חודשים הודיעה שרת החוץ כי על ראש הממשלה להתפטר בעקבות הממצאים של ועדת החקירה על מלחמת לבנון השנייה. לפני מספר ימים תבע שר הביטחון מאהוד אולמרט לפנות את מקומו בראשות הממשלה בעקבות הגילויים על החקירות הפליליות נגדו. שר האוצר שבחר בו מר אולמרט, ידידו - מר הרשזון, התפטר מתפקידו ועומד כיום למשפט פלילי. האיש שמר אולמרט מנע ממנו את תפקיד שר האוצר אך הפקיד בידו את משרת הביטחון, למרות החסר הברור של כישור כלשהו לתפקיד, התפטר בבושת פנים לאחר המלחמה. במקומו מונה לשר ביטחון אדם שנבחר בידי חברי מפלגה שלא העמידה אותו בפני העם בבחירות לכנסת. לא ניתנה לצבור הזכות להכריע בבחירות אם האיש שחיזק את החיזבאללה בתהליך בריחתו מלבנון והביא את מלחמת האינתיפדה וכל מעשי הטבח בתקופת שלטונו הקודמת והובס בבחירות, הפך רצוי בעיניו, במיוחד בעקבות המלחמה החדשה עם החיזבאללה. בזמן שראש הממשלה ושריו הבכירים מתקוטטים ביניהם ועם חברי סיעותיהם, צופה עם ישראל בחרדה אל מול הסכנות של האויבים מבחוץ. ארגון טרור קטן מפגיז את ערי ישראל בדרום, מפיל חללים בקרב האזרחים שם והופך את חיי התושבים לגיהנום מלא פחדים וסיוטים. אהוד ברק מרבה בהצהרות תקיפות אך עדיין לא הפעיל אף תותח להשיב למקורות האש על ערינו. על הצפון מאיימות אלפי רקטות, אחר שישראל יצאה למלחמה נגד חיזבאללה והקריבה חיי חיילים ואזרחים. הפסקת האש והחלטת האו"ם, שהסכימה להן והמליצה עליהן שרת החוץ, לא הביאו לשחרור חיילינו החטופים ורק הגבירו את כח חיזבאללה בממשלת לבנון ואת מספר הרקטות. ואותה שרת חוץ רופפת ושותקת בזמן המלחמה, דנה היום במסירת ירושלים ולב הארץ לערבים, ורואה עצמה ראויה להיות לראש לממשלה. מי מחזיק את אהוד אולמרט בשלטון? שרי קדימה שאינם מתפטרים מן הממשלה שאין להם אמון בראשה, ושרי העבודה שאינם עוזבים את הממשלה. חברי הכנסת שאינם מצביעים אי אמון בממשלה. חברי ועדת וינוגרד שהאשימו את אולמרט בכשל חמור במלחמה אך טשטשו את האמת בדוח הסופי. מה המשותף לכל המתנגדים לאולמרט המחזיקים אותו בשלטון? חששם מפני התוצאות בבחירות חדשות. הם יודעים כי הממשלה הזאת כושלת, והם חושבים כי בבחירות חדשות תעלה מפלגה אחרת לשלטון כי הכנסת הנוכחית אינה מייצגת עוד את רצון העם. והפירוש של מעשיהם והצהרותיהם ותמרוניהם והשהיותיהם ברור - הם מבקשים למנוע מן העם לומר את דברו בבחירות. האם אנו חיים בדמוקרטיה? נביט ונלמד מבריטניה עניין חשוב בתפקיד המלכה האם בפרלמנטים. אין חוק נכנס לתוקפו לאחר אישורו בשני בתי הפרלמנט, אלא לאחר שחתמה עליו המלכה. אבל למלכה תפקיד ייצוגי בעיקר, ומעולם לא סירבה המלכה לחתום על חוק כלשהו. אומרים כי על המלכה לחתום אף על חוק שיגזור עליה משפט מוות. ובכל זאת נותרה בידי המלכה סמכות חשובה מאד - לפזר את הפרלמנט. המלכה רשאית להפעיל סמכות זאת ולהכריז על בחירות חדשות אם היא משוכנעת כי הפרלמנט אינו מייצג עוד את טובת העם. ההסבר הניתן להצדיק את העקרון הזה הוא, כי במקרה שיחליט הפרלמנט, למשל, למנוע בחירות ולהאריך את תקופת כהונתו לעוד עשרים שנה, או אף רק מעבר למירב המקובל של חמש שנים, תתערב המלכה ותפזר את הפרלמנט. החוקה הבריטית הבלתי כתובה מגינה על הדמוקרטיה הרבה מונים יותר מן החוקה האמריקנית הכתובה, הכובלת את ידי העם ונציגיו בקונגרס ומוסרת אותו לבית משפט עליון אשר מפרש את המלים הכתובות של עשרות דפי החוקה בתרגילים לשוניים ופלפולים שונים, להתאים להשקפות הפוליטיות של השופטים. בישראל אין לנשיא המדינה סמכות על מפלגתית שתדמה לסמכות של המלכה בבריטניה, ובייחוד לאחר הנסיון של שני הנשיאים הקודמים. בארצנו נותרה הסמכות להתערבות במעשי הממשלה ובית המחוקקים בידי בית המשפט העליון. אבל החושים של בג"צ רחוקים מלהיות דמוקרטיים. פרופ' יחזקאל דרור גילה כי הוועדה בראשות השופט אליהו וינוגרד נמנעה מאמירת המסקנות המתבקשות מן הממצאים על הכשלים במלחמה בגלל החשש מבחירות חדשות אשר בהן ינצח מר נתניהו. יותר חמורה מן ההודאה הזאת הייתה ההרגשה של הדובר כי שומעיו יקבלו את נימוקו ויחשבו כמוהו, כי "אנחנו" לא נרצה בבחירות חדשות שיעלו את מר בנימין נתניהו לשלטון. "אנחנו" שדעתם יותר חשובה מדעת הציבור שיבחר לפי ההשערה בנתניהו, הם החוגים המצומצמים השולטים במדינה מחוץ לממשלה ולכנסת. אלה הם שרידי המשטר הישן של מפא"י, מהם במוסדות שונים, מהם בכלכלה, סוציאליסטים לשעבר שהפכו למתעשרים על חשבון הקופה הציבורית; מהם חברי ועדות פרסים רשמיים אשר לדבריו החרימו את פרופ' דרור על שכיהן בשכר כיועץ לראש הממשלה הנבחר בישראל, יצחק שמיר, איש הליכוד. אל אנשי המשטר הישן האלה נספחו הנפלטים ועורקים מן הליכוד אחר שעמדו חבריהם על טיבם, כמו זה שהגיע רק למקום השלושים ושלושה ברשימה, למרות הכספים הרבים שהזרים לבחירות המקדימות. חבר הוועדה לבדיקת הכשלים במלחמה לא חש כי דבריו על ריכוך המסקנות הם שערורייה - החלטה מודעת להשאיר בשלטון את הכושלים וההרפתקנים כדי למנוע מן הבוחרים את הזכות לבחור בממשלה הראויה בעיניהם. העיקרון העליון של החוקה הבלתי כתובה בישראל איננו צרכי הביטחון והקיום של המדינה. המניע של ציפי ושל אהוד א' ואהוד ב' ומפלגת העבודה ושל חוגי ההון והעיתון, הוא להשאיר את השלטון ואת הרווחים והכסף אשר נפלו בידיהם. המניע הזה גובר על הכל, ולמענו מסכנים את המדינה ואת הצפון, ומקריבים את ערי הדרום ואת חיי התושבים שם. הפלת הממשלה הזאת לא תבוא מחברי הכנסת של העבודה וקדימה אשר חוששים מהכרעת העם בבחירות, כי אם מן השותפה האחרת בממשלה. המפלגה ש"ס אינה חלק מן המשטר הישן ואינה חברה בחוגי ההון ושלטון. תמיכתה בממשלה הזאת אינה משקפת את רצון מצביעיה ואולי נובעת מן היריבות עם המפד"ל. בממשלת שרון השתתפו הליכוד והמפד"ל עם מפלגת שינוי והחרימו את ש"ס. שרי הלכוד הצביעו בכנסת עבור מסירת גוש קטיף לחמאס בזמן שחברי הכנסת של ש"ס התנגדו. אם הליכוד מבקש להציג חלופה לממשלת אולמרט, עליו להתנער מחטאיו בתמיכה בתוכנית שרון, ובמקום לפזול אל 'ממשלת אחדות לאומית' עם העבודה, עליו לחבור עם המחנה הלאומי של מפלגות האיחוד הלאומי המפד"ל, וגם יהדות התורה שהתנגדה לאסון 'ההינתקות', ובעקר לגשור גשרים עם ש"ס ולהפיל יחד את הממשלה הזאת. הכנסת, שאיבדה את אמונה באהוד אולמרט ושריו הכושלים, אך משאירה אותם בתפקידיהם כי היא חוששת לעמוד בפני הצבור בבחירות, מתנכרת לטובת העם.