לאחרונה נתן שופט ביהמ"ש העליון, א. רובינשטיין, פס"ד בעייתי מבחינה ציבורית. יש לציין שדעתו היא דעת יחיד והסוגייה שדן בה לא זכתה להתייחסות שופטי הרוב אבל עדיין היא בעייתית מאוד. במה דברים אמורים.
חברה ישראלית שפעלה במדינות חבר העמים שילמה שוחד לעובדי ציבור באותן מדינות, כדי להשיג היתרים למכירת מוצריה. החברה רצתה לנכות את הוצאות השוחד מהכנסתה, כמקובל לגבי הוצאות שהוצאו לייצור הכנסה, אך פקיד השומה דחה את דרישתה. החברה ערערה והגיעה עד ביהמ"ש העליון אך ערעורה נדחה (הידרולה בע"מ נ' פקיד שומה ת"א-אתר בתי המשפט).
כב' השופט רובינשטיין ציין שאין להתיר ניכוי הוצאות שהוצאו למטרות שוחד, מטעמים מוסריים. הכרה בהוצאות כאלה הופכת את המדינה שותפה לעבירות שוחד.
האמת- אני מסכים עם הדברים, אבל באותה מידה מצופה שביהמ"ש יפסול גם את הנוהל ההפוך לפיו המדינה מטילה מס על רווחים שהושגו כתוצאה מעבירה פלילית.
לפי הדין הנוהג היום בישראל, כספים שהושגו שלא כחוק חייבים במס כמו כל עסקה אחרת. וכך קבע ביהמ"ש העליון - "ככלל, גם הכנסה שמקורה בפעילות בלתי חוקית חייבת במס. הלכה זו קיימת מימים ימימה" (ע"א 9283/04 - אילון צברי נ' פקיד שומה ת"א - היחידה הארצית לשומה. פורסם בתקדים).
גביית מס מכספים שהופקו מעבירה פלילית (פריצה, שוד וכיו"ב), הופכת את המדינה לשותפה לפשע. אותם טעמים מוסריים שעומדים בבסיס הכלל שפוסל ניכוי הוצאות שהוצאו למטרה בלתי חוקית, עומדים גם בבסיס הכלל שאוסר על המדינה למסות כספים שהושגו בצורה בלתי חוקית.
כב' השופט רובינשטיין איננו שותף למסקנה הזאת. להלן דבריו- "איני רואה כל דופי משפטי או מוסרי בכך שהכנסות בלתי חוקיות ימוסו ולהוצאות בלתי חוקיות לא יוכר ניכוי. יתר על כן, אומנם שלטונות המס עניינם גבייה, וזה עיקר משאלתם; אך הם חלק בלתי נפרד מכלל רשויות המדינה, ואין לדידי טעם מבורר מדוע ימשכו ידם במקרים המתאימים מסנקציות נגד העושים מעשים בלתי חוקיים, וזאת במסגרת מערכת המס. הדבר תואם גישה שאינה משליכה כל יהבה על ההליך הפלילי הכבד, ובאה להשלימו".
קשה להסכים עם הדברים. הכלל הוא שצדק צריך לא רק להעשות אלא גם להראות. כאשר המדינה גובה מס על רווחים שהושגו מפעילות בלתי חוקית, נראים הדברים כאילו היא הופכת עצמה שותפה לרווחים שהופקו מאותה פעילות. הרושם הלא מוסרי שמשאיר הנוהל הזה על הציבור, גובר על כל שיקול אחר ולכן אין להתיר מיסוי רווחים שהושגו בעבירה.
לסיכום, כשם שאין להתיר ניכוי הוצאות שהוצאו למטרה בלתי חוקית, אין להתיר מיסוי רווחים שהושגו באופן בלתי חוקי. הטיפול בעבריינים צריך להיות עונשי. לשם כך ישנם עונשים מוגדרים כמו חילוט כספים וקנס. המס איננו תחליף לחוק הפלילי והוא גם לא בא להשלימו, לפחות לא בעניין הספציפי הזה. אינך יכול להעמיד את העבריין באותה קטגוריה של אזרח שומר חוק ולהתייחס להכנסות של שניהם באותה מידה. הכנסתו הבלתי חוקית של העבריין היא עניין לחוק הפלילי ולא למס הכנסה. התייחסות זהה לשני המקרים מצד שלטונות המס, מהווה פגיעה באזרחים שומרי חוק.
