|
ראש מֶמְשָלָה סְמַרְטוּט, חדל-אישים, חסר-אונים, בז לעצמו, בז למדינתו, בז לעמו, בן נעוות המרדות
אנטי-גמור של אחריות, צל-מוחלט של אישיות, שִיא של בוּז, זִילְזוּל בלי-גְבוּל בחיים, שִיא של צְבִיעוּת
מתייחס אל חיילינו, אל בנינו, אל נערינו, אלינו כמו אל עצמו, כפי שהוא נראה בעינינו : חפץ, תפאורה, צעצוע, קישוט, ריהוט. ראש מכשלה כה עלוב, כה נבוב, כה נבול, כה חלול, במצב כה קאפוט
גוליית במדינת גמדים, שליט ברפובליקת בננות, ענק בארץ לִילִיפוּט.
בתולדותינו לא היה לנו מעולם עדיין אדם כה נִקְלֶה, כה נִבְזֶה, כה בָּלֶה,
יצור אשר את כוחותינו מְכָלֶה ובכל זאת מְכַהֵן (יש הדואגים לכיסאם ואומרים לו אָמֵן) כראש מַכְשֵלָה
איך לערך חיינו מתייחס בצורה כה זוֹלָה, מוּפְקָרָה, מַפְקִירָה, מוּזְנָחָה, מְרוּשָלָה, אוּמְלָלָה ?
התייחסות שטחית, אסונית, אפסונית, עקבית, מזלזלת, מקוממת, רדודה, קלילה וקלה
עובדה המעידה כי עבורנו, עבור עמנו, ראש מכשלתנו, לא היה מעולם ברכה אלא קְלָלָה.
דבר-מה בסיסי בממלכתו המושחתת-מסואבת מן השורש ומן היסוד במַהוּת מאד רָקוּב
כלום יש פלא בכך כי ראש מכשלתנו נראה כחֶרְפָּה ? כְּבוּשָה ? ככְּלִימָה ?
כה עָגוּם במראהו ? כה עָלוּב ? כה מדוכא ? כה עָצוּב ?
אמנם, תפקידו עושה ממנו אדם בעל-כוח, איש שררה, בעל שלטון, איש מאד חשוב
אך עמוק בנשמה, קיים אצלו וואקום, חלל, ריק, מִפגע, חוצְפה, בוז, יריקה עסיסית בפרצוּף !
ראש מכשלה יהִיר אשר בָּז למוסד ביקורת המדינה, בז לכל ביקורת כלפיו, שולחם לכל רוח, שוללם על הסף,
משתלח בהם בכל הזדמנות, את זרע הפורענות, פירות הבְּאוּשִים אותם נטע ושתל, מעולם לא קטף
משל וכאילו היתה ביקורת בבחינת מיטרד עבורו, בגדר בדיחה, שטות וטעות מכוונת, אשר ריח זדוֹן ממנה נדף
תולדות כשלונותיו-שגיאותיו-טעויותיו מתעד ראש מכשלתנו מדי יום ביומו, במו מחדליו מוסיף דף-אחר-דף
להיכן נגוזו ערכינו ? לאן נעלמה ערבותינו ? ערבות הדדית ? איפה קיימת נשיאה באחריות ? אַיֵה הרעות ? בצמרת שולטים רק להיטות לכוח, לשררה, למעילה, בעילה, זימה, זדון, זנות ומינות.
כיצד ואיך עלה בידו של שלומיאל-מושלם-נורא-זה, איש כה בלתי-ראוי, כה-בלתי מוצלח, כה-בלתי-יוצלח
אשר בראי בוקר-בוקר מתבונן בעצמו, בהשתדלו בוודאי לנסות להיראות מְטוּפַּח
כיצד עלה ואיך הצליח להשליך, בעקבות מלחמה, משפחות כה רבות ישירות מן הפחת לפח ?
בעוד הוא ולוּ טיפת אחריות אישית על עצמו לא נושא, לא נוטל. אחרי ככלות הכל הן משמש הוא
כראש מכשלת עם ישראל. מעולם לא חשב אודות כך, כאשר אחריות אישית על עצמו, כלל לא לקח.
לטכס הזיכרון השנתי בהר-הרצל, נמנע מלהגיע, נעדר במפגיע, לא הופיע, לא בא, לא נכח.
אין זאת אלא שבנשמתו, לא רק כראש מכשלה, לא זכה לחינוך ראוי והולם, נותר מופקר, מנוכר,
לעמו יצור זר, קר ומוזר. יצור מוזנח, מתנהג כילד רחוב, כפוּשטק ופרחח.
פוליטיקאי יהיר-שאפתן-חמקמק-חלקלק-ממולח אשר דרך ארץ ישכיל ללמוד (אולי) רק משכמותו ומצלופח
כלפי חוץ נראה ראש מכשלתנו תמים כתינוק בן-יומו, נקי וצחור כשלג, זך וצח
אך אם תתן לו רק הזדמנות, נזק ישית וימיט על כולנו, נזק עצום : בוּם ! בוּם ! בוּם ! טְרַח ! טְרַח ! טְרַח !
שַמוֹת יעשה מסביבו, בבתינו יגרום לפוגרום, יביא בחילה בנשמה, שאט נפש, גועל, מפח.
איש אשר פעל בפזיזות, בחובבנות, בחוסר מוחלט של מקצועיות, בחופזה, בלי כל תעוזה,
ל |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר |
|