הוועדה המכינה של הוועידה הכללית השישית של תנועת פתח אישרה השבוע את טיוטת המצע המדיני ואת המבנה הארגוני החדש, שיובאו לאישור הוועידה הכללית, אף שמועד לכינוסה טרם נקבע. מצע תנועת הפתח, אשר לא השתנה מאז 1989, קובע בין היתר כי "המהפכה העממית המזוינת היא הדרך המוחלטת היחידה לשחרור פלשתין". עוד מצוין שם כי "המאבק המזוין הוא בבחינת אסטרטגיה ולא טקטיקה... הוא לא יסתיים אלא בחיסול הישות הציונית ושחרור פלשתין".
מנוסח חלקי של אחת הטיוטות הסופיות של המצע המדיני החדש שנידונו בפורומים השונים של הפתח באינטרנט מוצגות הנקודות הבאות:
- "התנועה [פתח] הכירה בנסיבות המשתנות וחתרה לפתרון של שלום שיביא לעמנו עצמאות לאומית ומימוש הריבונות במדינת פלשתין ובירתה ירושלים".
- "על יסוד זה, התנועה לא תהפוך כעת למפלגה, עד אשר תושלם משימת שלב השחרור הלאומי, או לפחות לעת בה נעמוד על קרקע מוצקה שאין חזרה ממנה בכל הנוגע להשלמת יעד זה".
- "בסוגיית הפעילות הצבאית... תנועת הפתח מכירה בהשלכות השליליות של מקצת ההיבטים של פעילות זו והשפעותיה על החברה הפלשתינית. לאור העמדה המדינית של תנועתנו בנוגע לשיטות המאבק בשלב הבא, ברור הצורך לטפל בנושא זה בדרך אשר תביא לקץ הנוכחות הצבאית העצמאית של התנועה וחבריה. מטבע הדברים ניתן לקלוט את הנוכחות [הצבאית] במנגנוני הביטחון הרשמיים של הרשות הפלשתינית. ואולם, האתגרים של המצב המיוחד הקיים בארץ והשלכותיו הפנימיות והחיצוניות עשויים לחייב את התנועה לשמור על יכולות ביטחוניות מסוימות בהתאם לנסיבות".
- "פתח מדגישה את זכותו העקרונית של העם הפלשתיני להתנגדות לכיבוש. זו זכות איתנה ואינה נתונה במחלוקת. היא סבורה על בסיס ניסיונה והבנתה את מאזן הכוחות והמצב בשטח, כי יש צורך להגיע להפסקת אש הדדית וכוללת בין שני הצדדים. פתח סבורה כי בדרך זו יש להתמקד באופן אפקטיבי יותר באפיק המדיני, והוא אשר עשוי להוביל לתוצאות טובות יותר לקראת מימוש זכויותינו הלאומיות. טבעי שהדבר יוביל להוצאת נשק מהזירה הפלשתינית, למעט של מנגנוני הביטחון. עד אשר הדבר יתממש פתח קוראת לכל הפלגים והארגונים לאמץ את העמדה הזו ולבודד את החורגים ממנה".
- "פתח קוראת לפתרון צודק ומוסכם של בעיית הפליטים בהתאם להחלטה 194".
תנועת פתח מצויה במשבר אידיאולוגי וארגוני מתמשך שהלך והסלים לאחר מות מייסדה, יאסר ערפאת, בשנת 2004. זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכישלונה של התנועה בבחירות 2006, בהן זכתה חמאס לרוב מכריע בפרלמנט הפלשתיני. בעקבות ההפיכה הצבאית של חמאס (יוני 2007) ברצועת עזה, הואצה הרפורמה בפתח בניסיון לארגן מחדש את השורות ולשמור על שלטון הרשות הפלשתינית באיו"ש.
יו"ר הרשות הפלשתינית מוביל את השינוי בפתח לכיוון אימוץ אסטרטגיה מדיניות ופירוק המיליציות החמושות העצמאיות. לצד זאת, שומר המצע החדש על "זכות ההתנגדות לכיבוש", שמשמעותה - זכות להמשיך במאבק המזוין, כל עוד הזכויות הפלשתיניות (ובכלל זה בסוגית הפליטים) לא הושגו. כמו כן, תנועת הפתח אינה הופכת למפלגה והיא ממשיכה לשמור לעצמה "יכולות" (הווה אומר: תשתית צבאית) ליום פקודה, אם יהיה לכך צורך במסגרת המאבק בישראל. העוקץ בעמדתה בשאלת ההסדר המדיני עם ישראל טמון בנוסחה לפתרון בעיית הפליטים על בסיס החלטה 194, שמשמעותה בטרמינולוגיה הפלשתינית דרישה ליישום זכות השיבה של מיליוני הפליטים לשטח ישראל.