מתברר שהמשנה לראש הממשלה ("קיימת אפשרות שהלשון שלי אכן נכנסה לפיה של החיילת") שהורשע במעשה מגונה על-רקע מיני אבל כמו שאפשר רק אצלנו הורשע ללא קלון - היה בכלל הקורבן.
בספיח של פרשת החיילת/קצינה שנושקה לפתע בנשיקה צרפתית באמצע משרד הביטחון, ייחקרו עכשיו אלה שחקרו אותו וצותתו לו במסגרת חקר האמת. ואכן יש להציב את הגבולות כשמדובר בהפרת כבודו ופרטיותו של השר הבכיר ויו"ר ההסתדרות וחביב העיתונות שאפילו לקח לא מזמן כתבת לחצרו והתחתן איתה.
נכון, הוא הפעיל סוללת עורכדינים בראשות נבות תל-צור, כדי למצוא לכלוך על החיילת האומללה שאיתרע גורלה והיא נקלעה בנתיבו של צייד הלווייתנים הידוע. אבל איך אפשר לשכוח לרמון את הישגיו האדירים. הרי הוא אחראי "למפץ הגדול" בפוליטיקה הישראלית שהוליד את קדימה ואהוד אולמרט ועמיר פרץ כשר ביטחון ומלחמת לבנון השנייה.
ואפרופו המלחמה – היא גם קצת קשורה לפרשת רמון. במדינה מערבית נאורה, התכנסה הממשלה להחליט אם לצאת למלחמה במדינה שכנה, שלא מוגדרת ממש כנאורה, לא משחקת בגביע אירופה בכדורסל, ושרוצחים בה ראשי ממשלה בראש חוצות. צבאה של המדינה המערבית הנאורה בכלל לא היה מוכן למלחמה ובקושי התכונן למבצע צבאי מורחב. מחסני הציוד רוקנו מתוכן בגלי הקיצוצים, העורף היה חשוף ללא מקלטים ותשתית, שר הביטחון היה חסר ניסיון צבאי/ביטחוני, ראש המטה הכללי התמצא בעיקר בהפעלת מטוסי הפצצה, וראש הממשלה הלך כסומא אחריו.
המשנה לראש הממשלה הוזעק לישיבה המכרעת שנערכה בבניין החדש, הנוצץ והממוקם היטב של משרד הביטחון בקריה (קרית עזריאלי) בתל אביב. מכונית השרד שלו נכנסה לחניון התת-קרקעי, והוא הגיח ממנה וזינק ישירות למעלית שהביאה אותו לתוך הבניין שמערכת הביטחון השקיעה בבנייתו לא פחות מ-650 מיליון שקל. אכן הייתה זו השקעה נבונה בהרבה מרכישת אפודי מגן קרמיים לכל לוחמי צה"ל. יש קפה ארומה בעזריאלי, ממול. אפילו לא צריך לחצות כביש. צה"ל דרש וקיבל מהקבלן גשר עילי. מאוחר יותר הרים את ידו בתמיכה ביציאה למלחמה שגבתה את חייהם של 116 חיילים ואזרחים. שכחתי לציין כי בדרך מהמכונית לחדר הישיבות הוא פגש חיילת מאחת הלשכות שהייתה בדיוק ביומה האחרון בצבא וסיימה להיפרד מחבריה לשירות בחזית התל אביבית. מוכנה להנציח במצלמתה זכרונות ואנשים מימי שירותה היא שהעזה לשרבב את גרונה לתוך לשונו של השר הבכיר. וקלון לא היה.
ואפרופו קלון, הפרופסור יחזקאל דרור, חבר בוועדת וינוגרד הלא בלתי תלויה לבדיקת "קטעים נבחרים" ממלחמת לבנון השנייה, אמר השבוע כי יש להחליף את ראש הממשלה, אהוד אולמרט. אני דווקא נזכרתי שקצת אחרי הגשת המסקנות שזיכו את אולמרט מאחריות למחדל צוטט אותו ציפור דרור כאומר כי בוועדה חשבו שאם ראש הממשלה הזה יקדם את השלום הדבר הוא בהחלט "שיקול מכובד מאוד". הוא אפילו שאל "מה אתה מעדיף, ממשלה של אולמרט וברק או בחירות חדשות שבהן יעלה נתניהו?". זה היה בסביבות השעה שש בערב כשאליהו וינוגרד הקריא תקציר מהדוח של הוועדה בראשותו, שכללה שני אנשי צבא בכירים ושבעי פנסיה צה"לית דשנה, שמונתה ע"י לא אחר מהנחקר הראשי שלה. במשך שבוע אחר-כך התנגנו לי בראש המנגינה ומילות השיר שכתבה אלה אמיתן. הכנתי תקציר קצר אך ממצה: "במדינת הגמדים רעש מהומה. הצבא לבוש מדים, יוצא למלחמה. ובראש הגדוד צועד אצבעוני המפקד. הוא לבוש כובע פלדה - ובידו סיכה חדה". אחר כך מתאר השיר את הקרבות כולל פרשים בכוח חלוץ רכובים על פרעושים - ועפיפון "הטס ממש כאווירון".
