ממצאי הסקר השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוגשו לאחרונה לנשיא המדינה, מצביעים על ירידה ניכרת באמון הציבור בבית המשפט העליון.
בטקס הסמכת עורכי דין חדשים, ייחסה נשיאת העליון, השופטת דורית ביניש את הירידה באמון להתקפותיו של שר המשפטים על בית המשפט העליון.
ייתכן ויש צדק בדבריה של הנשיאה. אולי התקפותיו של שר המשפטים באות להחליש את מערכת בתי המשפט אל מול המערכת הפוליטית. אולם גם גישתה של הנשיאה כאילו עם ישראל הוא עדר מוסת, בבחינת אין לו לב לדעת ועיניים לראות בעצמו, מוטעית מיסודה.
בעניין זה אין לנו להעיד אלא על הנעשה בתחום הביטוח והפנסיה. המדינה שחררה את עצמה מדאגה לחולים, לנפגעים ולקשישים והפקידה בידי תאגידי ביטוח פרטיים את הדאגה לביטחונם הכלכלי של אזרחיה בעתות צרה, מחלה, תאונה וזקנה. תאגידים אלה צברו כוח עצום ורב בעידוד ובסיוע המדינה. מי מאתנו שיזדקק לסיעוד, יהיה תלוי יותר בתאגידי הביטוח הפרטיים מאשר במשרד הרווחה. אלא שתאגידי ענק אלה מפעילים כלפי האזרח הקטן גישה דורסנית. כיום הם מהווים, כמו שהתבטא לא פעם הנשיא (בדימ.) אהרן ברק, את הסכנה האמיתית לדמוקרטיה.
מעוזם היחיד של המבוטחים הוא בית המשפט. אולם, למרבה הצער, יותר ויותר מחלחלת ההרגשה כי בתי המשפט אינם עומדים מול תאגידי הביטוח. אלה עושים בהם מניפולציות. חלק משופטינו, והדברים נאמרים מתוך הלב, בבחינת "את אשר יאהב...יוכיח", אינו ער לשימוש הציני שעושים בהם תאגידי הביטוח. בכך נפגע בסופו של יום אמון הציבור בבתי המשפט.
הנה לדוגמא ההכשר שנתנו בתי המשפט, בבלי דעת, להכשלת מבוטחים תמימים באמצעות מכשיר הפוליגרף.
אין ספק כי מכשיר הפוליגרף אינו מכונת אמת. ישנן מדינות מערביות שקבעו כי חברת ביטוח המציעה למבוטחה בדיקת פוליגרף, עוברת עבירה פלילית. גם בית המשפט העליון שלנו קבע כי מדובר במכשיר לא אמין. מצד שני, בהינף קולמוס, נתן בית המשפט העליון הכשר להסכמים שתאגידי הביטוח כפו על מבוטחיהם, הסכמים שנעשו תוך לחץ כלכלי על המבוטח: "או שתלך לפוליגרף, או שתזדקן בין כותלי בתי המשפט".
לא נמצאה בבית המשפט העליון מנהיגות שיפוטית אשר תבוא ותשים קץ לתופעה, בה עשרות אלפי מבוטחים תמימים, איבדו במהלך השנים את זכויותיהם, מתוך לחץ כלכלי או מתוך אמונה תמימה כי מכשיר הפוליגרף הוא אכן מכונת אמת.
הישועה באה, למרבה הצער לא מכיוון בתי המשפט, אלא ממשרד המפקח על הביטוח.
בהנחיה שנכתבה בימים אלה בלשון ברורה וחד-משמעית ואשר תכנס לתוקף ביום 1.9.08, שם המפקח ידין ענתבי קץ לתופעה המבישה של הכשלת מבוטחים תמימים באמצעות בדיקות פוליגרף. על כך אנו מסירים בפניו את הכובע.
בהנחיה אוסר המפקח על חברות הביטוח לחייב מבוטחים לעבור בדיקות פוליגרף.
אכן, קובע המפקח, מותר לחברת ביטוח להציע הסכם פוליגרף למבוטח, אולם תוצאות הפוליגרף יחייבו אך ורק את חברת הביטוח. התוצאות לא יחייבו את המבוטח. אם המבוטח יצא דובר אמת, חברת הביטוח תהיה חייבת לשלם לו את תגמולי הביטוח. אם המבוטח לא יצא דובר אמת, הוא יהיה רשאי עדיין לפנות למערכת בתי המשפט כדי להוכיח שם את תביעתו ואת אמינותו. בבית המשפט תוצאות הפוליגרף לא יעמדו למבוטח למכשול. עליו רק לקחת בחשבון כי התוצאות עשויות להתקבל כאחת מן הראיות במשפט. עדיין שמורה זכותו לתקוף את מהימנות הבדיקה, נסיבות עריכתה, אופן עריכתה ממצאיה והמסקנות שעלו ממנה.
יתירה מזו, לחברת ביטוח מותר להציע הסכם פוליגרף רק ובתנאי שעלו חשדות למרמה מצד המבוטח. חברת הביטוח חייבת להודיע למבוטח מראש על חשדות אלה ולתעד אותם ואת הסיבות להם במסמך בכתב, אשר יימסר למבוטח לאחר סיום בירור תביעתו.
המפקח מחייב את חברת הביטוח, בטרם החתימה על הסכם הפוליגרף, למסור למבוטח הסבר בעל פה וגם בכתב לפיו הפוליגרף אינו "מכונת אמת" וקיים סיכוי שדובר אמת ימצא עצמו בתום הבדיקה דובר שקר. במסמך ייאמר כי המבוטח רשאי לסרב להצעה להיבדק בפוליגרף וסירוב זה לא יביא לדחיית תביעתו. לא זו אף זו: המבוטח רשאי לחזור בו מהסכמתו לעבור בדיקת פוליגרף גם לאחר שחתם על הסכם לגשת לבדיקה. לאחר הבדיקה, המבוטח זכאי לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף תוך 10 ימים ולערוך בדיקת פוליגרף משלו, בכל מכון פוליגרף.
ולבסוף קובע המפקח, גם אם המבוטח יוצא דובר שקר בבדיקת הפוליגרף, עדיין אסור לחברת הביטוח להסתמך אך ורק על הבדיקה כדי לדחות את תביעתו.
אין כל ספק כי תאגידי הביטוח ינסו, באמצעות בתי המשפט, להכשיל את ההנחיה. הם יכפרו בסמכותו של המפקח. הם יטענו כי ההנחיה אינה מחייבת, כפי שניסו לטעון לגבי הנחיות אחרות בעבר. כבעבר, יימצאו שופטים שיגלו אוזן קשבת לתאגידי הביטוח, שיבינו את מצוקתם וינסו לצמצם את רוע הגזירה. דרוש קול חד וברור של השופטים בבית המשפט העליון שישים קץ לתופעה המבישה בה מכוני הפוליגרף חורצים את גורלם של המבוטחים. קול כזה יגבר על כל ניסיון של הפוליטיקאים לערער את אמון הציבור במערכת בתי המשפט.