לא פעם נתקלתי בשאלה עתיקת יומין- מה הביא אלפי אנשים לכרכר מסביב לאותו גוש מתכתי בדמות עגל זהב, הרי הם כבר חזו במעמד הר סיני, בנסים ונפלאות, אותות ומופתים, שמעו קולות וברקים וכבר נאמר את שראתה שם שפחה חרופה לא ראה אפילו הנביא יחזקאל, אז איך יכלו לפזז ולצחק מול הדבר המוזהב הזה? הייתכן שיש יצורים אנושיים שנזקקים תמיד לאמונה בעגל כלשהו? כנראה שכן, כי אחרת קשה להסביר את העובדה שרבים סוגדים לעגל השלום ומדקלמים ללא לאות "אני מאמין ב"פרטנר" שלי ערפאת או אבו מאזן או ברגותי או דחלאן ואף על-פי שיתמהמה אעשה הכל עד שיאות לשלום", וכלל לא משנה שמהשלום והחלום הגיע במנות גדולות רק השבר.
כל התוכניות הגרנדיוזיות להבאת השלום או להדברת הטרור עלו בתוהו, אלא שרעיונות למכביר מקננים בקרב הסוגדים. פעם זה מבצע צבאי בעזה שיוכל סוף סוף לגבור על ה"יעד המבוצר" והבלתי מנוצח עד כה היא העיר עזה, להביס את החמאס ולהעביר אחר כבוד את השליטה בעיר לידי הפתח ולא חשוב כמה חיילים עלולים להיהרג במלחמה כזו, ממילא לא יהיו אלה בניו של אולמרט שיצאו לקרב ואז תינתן השליטה "לרוצחים הטובים" מכנופיית אבו מאזן... ויש אופציה אחרת שמדברת על הידברות.
מה יש כבר היו הרבה הידברויות למשל בין דתיים לחילוניים, בין אשכנזים לספרדים, אז אולי נצליח בהידברות לקבל תשובה לשאלה המסקרנת - מדוע ממשיכים לשגר פצצות מוות ?מה עוד לא עשינו? הרי כבר סילקנו 8,000 בני אדם מבתיהם, את כל אשר היה שם הפקרנו למאכולת אש והרי היה סיכום בהידברות הקודמת שהם שם ואנחנו כאן ולנו אין עוד מה לחפש שם, ולכן התנתקנו ואנחנו כבר מזמן לא שם, אז מדוע הטילים שלהם מחפשים אותנו בלי סוף כאן? מה בדיוק השתבש?
לעגל השלום מצטרף עגל נוסף בדמות כסא או מדויק יותר הישרדות. וזה מזכיר מההיסטוריה הרחוקה שכדי לשרוד במלחמה עם אחיו הורקנוס פתח אריסטובולוס המלך החשמונאי ובנו של אלכסנדר ינאי בפני פומפיוס הרומאי את שערי ירושלים, די דומה לבעיות שליוו את אריאל שרון ושנפתרו בעזרת העקירה מגוש קטיף, ואהוד אולמרט המוכן לפתוח לא רק את שערי ירושלים אלא גם את שערי רמת הגולן וכבר קבע פגישה עם אסד עוד לפני החקירה, במטרה לתת "במחיר ידוע" את רמת הגולן ולנסות להציל את עורו בעזרת הטכסיס של שרון.
שר הביטחון השרוי תדיר בזחיחות דעת, זה שהצהרתו הייתה "צבא קטן וחכם" שיעניק ביטחון גדול, אינו עושה מאום כדי להקנות משהו מזה לתושבים. היש עוד מפקד צבא כלשהו שהיה מותיר את האזרחים מתבוססים בדם, הרג, פחד, הריסות, ללא מענה הולם? ללא ביטחון אישי מינימלי שכל מדינה באשר היא מחויבת להעניק לאזרחיה? היכן הוא המקלט הלאומי הבטוח עבור יהודים? בשום מדינה בעולם לא חיים יהודים בפחד כפי שחיים כאן, היכן ההצהרות הבומבסטיות שהבטיחו מאז הקמתה של מדינת ישראל לאחר השואה - לא להיות עוד אבק אדם אלא להפוך תמיד את האויב לאבק? הכיצד הצליחו להכניס לסדר היום הציבורי כי לעם אחר זכות להקים לו מדינה בא"י? מאימתי חדלה המדינה הזו להתמודד בגאון על חייה ואיבדה בדרך את ההבנה הבסיסית שעם החפץ חיים חייב למחות את אויביו מתחת לשמיים?
איך שלא נבחן את המתרחש ניווכח כי לא נס ליחם של עגלי הזהב. איומי הסרק של שר הביטחון שישראל תדע להגיב בזמן המתאים וכו' וכו', אזרחים נהרגים ונפצעים, ישובים נכתשים עד דק ונעזבים ואף אחד אינו מסוגל לקבל החלטה,שר הביטחון חושב על הקול הערבי הרי הבחירות בפתח ואפשר לאבד קולות ערבים, פעולה בעזה יכולה להיכשל, ואולי יהרגו ח"ו חיילים,ואז הקול היהודי יתנדנד, הרמטכ"ל מבין כי כך אי אפשר להמשיך, אבל אינו מוכן לעשות מעשה ולעזוב, כי מדוע שיוותר על כסאו, נדמה שכולם נולדו על כסאות ואין עוד אפשרות לחיות בלעדיהם. ובכלל להכניס חיילים לתוככי עזה יהיה נורא ויגבה לשווא חיי אדם, בשביל לתת אותה לאש"ף ילכו כל צוהלי הגירוש וילחמו הם. את עזה צריך להכות ולנקות מהאוויר, וזה הפתרון היחיד.
ואם כל האיומים מסביב אינם מספיקים, הנה קיים איום גדול נוסף והוא הכיבוש הפנימי, זה שאליו כלל לא מתייחסים. בגליל היום כמעט 55 אחוז אינם יהודים, ההגירה השלילית משם למרכז הארץ הולכת ומתרחבת ומגבול הלבנון ועד למעלות, כרמיאל ונצרת יש כבר 80 אחוז לא יהודים, בוואדי ערה רק 4 אחוזים מהאוכלוסיה הם יהודים, הרצועה הולכת וסוגרת על גוש דן, אלה מהצפון דרך הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון ועד לנגב ששבטים בדווים תפסו שם אזורים שלמים.
אי אפשר להתכחש לכך כי מול עינינו הולכת ונרקמת תוכנית החלוקה של 47 אבל גרועה יותר. במפת תוכנית החלוקה לא היו ערבים בנגב, והיום הם תפסו את המרחב שם. יש פתרונות שממשלת ישראל חייבת לבצע במהירות. להעביר למשל מספר בסיסי צה"ל לדרום, להקצות תקציבים לפיתוח הנגב והגליל, להקים מוסדות לימוד וציבור בגליל, רוב התקציב מיועד למרכז הארץ, ועל כן העובר בכבישי הנגב והגליל מתחלחל לנוכח הבתים החדשים שנוספים שם חדשות לבקרים, ולמראה הכפרים שגדלים באופן מבהיל. אלא שכולם מפחדים לגעת בנושא , פן יזכו לכינוי גזען ואז אבוי, הכסא בסכנה.
כבר שנים שהסוגדים לעגל משקיעים אותנו באשליות דמים ובבוץ טובעני ועמוק. הם שלא רצו "לשלוט יותר בעזה" גורמים לכך שעוד מעט ונאבד שליטה באשקלון ובנותיה.
ארץ ישראל היא התגשמות חלום הדורות ואי אפשר להפקירה בידי מי שעייף, ירא, איננו מסוגל, אנטי ציוני, לשאת את הדגל, וכל עוד אלה ימשיכו לשלוט ולהנהיג, מדינת ישראל בסכנה.
