הניתוחים הלפרוסקופים המתבצעים באמצעות כירורגיה זעיר פולשנית, הפכו כיום עניין של שגרה וחלק ניכר מניתוחים אלה מוגדר כטיפול הבחירה.
הניתוח הנפוץ ביותר בשיטה הלפרוסקופית הוא ניתוח לכריתת כיס המרה. כמיליון חולים בשנה עוברים ניתוח לכריתת כיס המרה בארה"ב בלבד. שיטת הניתוח הלפרוסקופי גרמה למהפכה בעולם הכירורגי. המעבר לניתוחים דרך חתכים קטנים, באמצעות מכשירים ארוכים ומצלמות וידאו, שינה את פני הכירורגיה ובעיקר את הטיפול לאחר הניתוח.
לדוגמא, בניתוח כיס מרה פתוח, נעזרים בחתך בטני באורך של כ-20-15 ס"מ ועל-כן נגרמים כאבים משמעותיים לאחר הניתוח. שיעור הזיהומים והבקעים בצלקת הניתוח לא מבוטל, השהייה בבית החולים נמשכת בין 7-5 ימים וכן החולים נותרים עם צלקת גדולה. לאחר כריתת כיס המרה בשיטה הלפרוסקופית, רמת הכאב פחותה, שיעור הזיהומים והבקעים שלאחר הניתוח, קטן משמעותית יחסית לניתוח פתוח, החולים משוחררים לביתם כבר ביום שלאחר הניתוח והתוצאות הקוסמטיות טובות לעין שיעור מאלה של ניתוח פתוח.
עקב ההצלחה המרובה של שיטת ניתוח זו, הומצאו טכניקות חדשות על-מנת לאפשר ביצוע ניתוחים נוספים בלפרוסקופיה אשר מעניקים יתרונות דומים לחולים. כריתת הטחול, הכלייה, יותרת הכלייה(אדרנל) וכן ניתוחים לרפלוקס קיבתי וניתוחים להשמנת יתר, הינם דוגמאות לניתוחים המבוצעים כיום בשיטה הלפרוסקופית.
בשנת 1987 בוצעה לראשונה כריתת כיס מרה דרך חתכים קטנים, בעזרת מכשירים דקים וארוכים ומצלמות וידיאו אשר הציגו את הניתוח התוך בטני על-גבי המסך. למרות החדשנות המהפכנית, מזה כ-20 שנה, ניתוח לכריתת כיס המרה מבוצע באותה שיטה בדיוק, על-ידי אותם מכשירים ובעזרת 4 חתכים קטנים בדופן הבטן.
לאחרונה, פיתח הצוות הכירורגי בהדסה עין-כרם, טכניקה לפרוסקופית מתקדמת, באמצעותה ניתן לכרות את כיס המרה דרך חתך אחד בלבד בטבור. המטרה שעמדה לנגד עינינו בפיתוח טכניקה זו, היא למצות עד תם את יכולות תחום הכירורגיה הזעיר פולשנית.
אמנם בניתוח לפרוסקופי, הכירורגים מנתחים דרך מספר חתכים קטנים במקום חתך אחד גדול (בניתוח פתוח), אך לכל חתך ישנו "מחיר". כל חתך ברקמת דופן הבטן מהווה סיכון לסיבוכים כמו: דימום, זיהום, בקע בחתך הניתוח, כאבים וצלקות. אם נצמצם את מספר החתכים למינימום האפשרי - דהיינו לאחד בלבד - אנו עשויים להפחית באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים אלה, בו בזמן שהצלקת תהייה חבויה בטבור והתוצאות הקוסמטיות תהיינה מקסימליות.
לאחר מחקר פרה-קליני מוצלח שערכנו במעבדה, התחלנו בביצוע חלק מניתוחי כיס המרה בשיטה מתקדמת זו במחלקה לכירורגיה כללית בראשות פרופ' אבי ריבקינד. הניתוח התוך בטני, באמצעות חתך קטן בטבור, זהה לניתוח הלפרוסקופי השגרתי, אך הניתוח בחתך בודד אטרקטיבי במיוחד עקב הפחתת רמת הכאב והקטנת מספר הצלקות לאחת בלבד שגם היא מוסתרת בין כפלי הטבור.
ניתוח בטכניקה זו הינו הראשון מסוגו בישראל ויחודי בעולם. ישנו מספר מועט של ניתוחים דומים בארה"ב, אך ייחודה של שיטה זו שפותחה בהדסה נעוץ בשימוש במכשירים חדישים השומרים על רמת בטיחות גבוהה בניתוח למרות הקטנת מספר החתכים. לאור הצלחת השיטה הניתוחית החדשה, נפתח בהמשך טכניקות דומות לניתוחים נוספים כגון: כריתת התוספתן, ניתוחים להשמנת יתר וניתוחים לריפלוקס קיבתי.
הקדמה הטכנולוגית חודרת לחדרי הניתוח בצעדי ענק ומאפשרת לשפר את ביצועיהם של הכירורגים בניתוחים השונים. אם עד היום היו המכשירים הכירורגיים ארוכים וקשיחים, כעת עומדים לרשותנו מכשירים דקים וגמישים, המסוגלים להעניק למנתח אפשרות לשנות את זוויות הניתוח גם כאשר מקום כניסת המכשיר לחלל הבטן נשאר קבוע.
כמו-כן, בשיטה ניתוחית חדשנית זו, אנו משתמשים במצלמות גמישות המאפשרות זוויות צילום טובות יותר, בעוד שכירורגים נוהגים להשתמש במצלמה ארוכה וקשיחה המעבירה זוויות צילום קבועות. מזעור הכלים הניתוחיים, הפיכתם למכשירים גמישים ופיתוח טכניקה ניתוחית חדישה, מהווים את הבסיס ליכולת זו. השימוש במכשירים אלה דורש מיומנות וניסיון רב בניתוחים לפרוסקופים.