התנועה לאיכות השלטון נעלבה לאחרונה עד עמקי נשמתה - עד שלא עמד בה הכוח להשלים עם העלבון הצורב הזה, והגישה ליועץ המשפטי לממשלה תלונה רבת סעיפים נגד שר המשפטים על שזה טען בכינוס אילת האחרון לקיומו של "קשר בין בית המשפט העליון לעותרים ציבוריים מובילים".
ולא רק את עלבונה תבעה התנועה הפגועה והמסכנה, אלא גם את עלבונם של שופטי בג"צ המורמים מעם, ודרשה שהשר פרידמן ייחקר גם על עבירה של העלבתם של עובדי הציבור המורמים מעם הללו.
היועץ המשפטי לממשלה - כסבלנותו בקודש - דחה בנימוס את בקשת התנועה מעל פניו, ושלח אותה להתדיין בעניין זה בזירה הציבורית.
אכן, אם יחפש מאן דהוא הסכם כתוב לשיתוף פעולה בין בג"צ לבין מי מהעותרים הציבוריים - מובטח לו, למחפש, שיעלה חרס בידיו.
כי בין ג'נטלמנים אין כידוע הסכמים כתובים ואפילו לא הסכמים בעל פה. בין ג'נטלמנים יש זהות אינטרסים, שממנה יונק כל צד את הצוף הערב לחיכו.
וזהות אינטרסים - יגיד לך כל דרדק - כוחה עולה על כוחם של כל ההסכמים שבעולם גם יחד.
העיתונאי משה גורלי, שהיה במשך שנים אחדות דובר של בית המשפט העליון, אמר פעם שהתנועה לאיכות השלטון נהנית במסדרונות בית המשפט העליון ממה שגורלי הגדיר "מעמד על".
ואם הדובר של בית המשפט העליון מדבר על "מעמד על" שממנו נהנית התנועה לאיכות השלטון בבג"צ - מי אנחנו שנשבור לגורלי את המילה?
אבל זה עוד כלום: כולנו מכירים כמובן את העותרת הציבורית הקרוייה "עדאלה". נדגיש, שאין לנו כל טענות אל העותרת הציבורית הזו. זכותה למלא את תפקידה כראות עיניה - במסגרת החוק כמובן.
אלא שאיש לא יכחיש שהעותרת הציבורית "עדאלה" עוסקת גם - אולי בעיקר - בעתירות פוליטיות, ומרבה לייצג בבג"צ עותרים שאינם תושבי המדינה.
אבל "עדאלה" אינה מסתפקת בכך: לאחרונה ממש פנתה העותרת הציבורית הזו לסוכנות האו"ם למען ילדים, יוניצ"ף, ודרשה ממנה לנתק כל קשר עם המיליאדר לב לבייב, וזאת בטענה שמי מחברותיו של לבייב בונה בשטחים.
ואיל ההון לבייב, זאת לדעת, תומך ביוניצ"ף מזה שנים רבות ותרם לה הרבה מאוד מהונו.
בתגובה לדרישת "עדאלה" ניתק יוניצ"ף את הקשר עם לבייב והחליט שיותר הוא לא יקבל ממנו תרומות.
איזה חלק מתרומותיו של לבייב ליוניצ"ף הגיע במשך השנים לילדי הפליטים הפלשתינים - זאת נשאיר לאנשי הנהלת החשבונות של "עדאלה" לחשב.
ומיהו התומך הנלהב של העותרת הציבורית הנכבדה הזו? נשיא בית המשפט העליון - ראש וראשון לשופטי בג"צ - אהרן ברק.
הנה, מילה במילה, דברים שאמר ברק בזמנו אודות "עדאלה":
"מדוע עכשיו, בזמן האחרון, יש יותר ויותר עתירות שמצליחות של המגזר הערבי? משם שיש "עדאלה". והם נסעו לאמריקה. אני המלצתי זאת לחלק מהם. והם למדו בבתי ספר אמריקנים איך טוענים טיעון קונסטיטוציוני, והם למדו איך מגישים עתירה לבג"צ - ומצליחים". מיותר לציין שגם בזמן שברק אמר את הדברים הללו - ארגון "עדאלה" לא הגביל עצמו לעתירות של המגזר הערבי במדינת ישראל דווקא.
אבל לא זו השאלה. השאלה היא האם זה תפקידו של בג"צ לרדת ממרום שבתו כבג"צ, ולהמליץ בפני עותר ציבורי כיצד לנהוג ולהיכן ללכת כדי לשפר את ביצועיו.
והשאלה, נוכח הדברים הללו, היא אם יש או אין "קשר בין בית המשפט העליון לעותרים ציבוריים מובילים".
טוב תעשה, אפוא, התנועה לאיכות השלטון אם תפסיק - לרגע - להתחסד, ותשלח מכתב התנצלות לשר המשפטים על שהעזה להטיל דופי בדבריו.
