האיש השפוי היחיד

קשה לתאר ממשלה פחות שפויה מאשר ממשלת ישראל. ראש ממשלה המקבל שלמונים מעל השולחן בדמות תמיכה גלויה של בעלי ההון והעיתון (מסיבת הניצחון בערוץ 2) ושלמונים מתחת לשולחן בדמות מעטפות תפוחות בדולרים מזומנים; שר האוצר נאשם בלקיחת שוחד ושוד הקופה הציבורית ונאלץ לוותר על תפקידו; שר ביטחון "לעומתי" שהודיע מראש מה דעתו על ראש הממשלה, ומאיים ביציאה ממנה פעמיים ביום לפחות; שר תחבורה שהבטיח נאמנות למפלגה אחת בעוד הוא קופץ על עגלתה של מפלגה אחרת; שרת חינוך שהיא שליחה ישירה של תנועת "נאכבה עכשיו"; שר רווחה שחי בשלום עם השבתה מוחלטת של כל שירותי הרווחה; שר איכות הסביבה המשתף פעולה עם זיהום האוויר; שרים שאין להם שום שיקול דעת בנושאים מדיניים כי הגורם הקובע הוא רב ישיש שאיש לא מבין מה הוא אומר; שרה שעיקר פועלה הוא בתחום אמרגנות חגיגות ואמירת "למה, מה קרה?"; שר לפיתוח חבלי ארץ נחשלים וגם קליטת העלייה שאיננה. עליהם נוספים שרים וסגני שרים, בין נחקרים ובין נחקרים לעתיד, קרקס חסר טעם שאיננו מסוגל לעשות דבר אחד כהלכה, וכולו מקרטע מאסון לקטסטרופה לפגישה עם אבו-מאזן לכניעה לחמאס לשביתות להתפרקות. שום אמרגן של מופע-עוועים לא היה מחזיק את הקרקס המסוים הזה. הוא היה מפטר את כולם ומתחיל מחדש. בקרקס הזה ישנה רק דמות אחת שפויה המתנשאת מעל לעדת הליצנים והג'אגלרים מבלי כמעט לומר מילה - שר המשפטים דניאל פרידמן. למותר לציין שהוא איננו פוליטיקאי. לאחר שתיקה ארוכה ורועמת בכל האמור בנושאים המדיניים שאינם לכאורה מעניינו, פסק שר המשפטים את דברו. מה שהממשלה הזו עושה מול החמאס הוא "טירוף מערכות". בשביל אדם זהיר, שקול, מיושב בדעתו מרמת אביב לומר "טירוף מערכות", נדרשת רמה גבוהה של תסכול מן הנעשה סביבו. "טירוף מערכות" משמעתו שכל קשר בין סיבה למסובב אבדה. "טירוף מערכות" משמעותו עגלה שעשרה סוסים מושכים לכיוונים מנוגדים בעוד האויב מטווח אותה באין מפריע. "טירוף מערכות" משמעותו שמערכות השלטון מצויות בין בלבול לבין תעייה לבין אובדן עשתונות. ולמרות זאת האיש השפוי היחיד איננו בורח מן הקרקס מכיוון שהוא יודע מה מקור הטירוף. מקור "טירוף המערכות" הוא בטריפת הקלפים קרוב לחזה של בית המשפט העליון. חונטה של תשעה שהפכה לדיקטטורה של המשפטנים. חונטה המציגה את כל מוסדות השלטון ככלי ריק, כחסרי סמכות משמעות ותוכן, שכל מעיניהם נתונים למבחן הבג"צ. אין כסף לכל התרופות? הבג"צ יצווה. יש מלחמה אזרחית בחמאס? הבג"צ יציל את האויב. החמאס (שבג"צ ציווה לו מזונות!) יורה? הבג"צ יפסוק מיגון. גדר הביטחון מגינה על ישוב יהודי? הבג"צ יזיז אותה כדי שהיהודי יירה באורח מידתי. הכל שפיט, הכל מדיד, הכול מידתי, חוץ ממדינת ישראל שהיא קטנה על מידותיו האדירות של הבג"צ. אל מול כל זה מתייצב איש אחד שהחליט להשיב את השפיות למערכות השלטון, לפחות עד שיפוטר או שיקבל זימון לחקירה בעוון רקיקה ברחוב. את ממשלת אולמרט אפשר לפטר ואיש לא יחוש בחסרונה. אבל חסרונו של דניאל פרידמן, הלוחם את מלחמת שלטון החוק בכנופיית שלטון החוק, יורגש מאוד. ביום שבו הכנופיה תחוש מאוימת מספיק על-ידי האיש השפוי, הוא היום שבו ממשלת אולמרט תיפול, גם אם לא סיפקה את סחורת ה"התכנסות" אל הגטו שהבג"צ מייחל לה. חזק ואמץ פרופסור פרידמן, כל עוד הממשלה הזו קיימת אתה המגדלור היחיד המבליח באפלה.