בישראל נשמעו דעות שונות בנוגע לשאלה אם החייל הישראלי החטוף גלעד שליט נכלל בהסכם הפסקת האש הזמני (תהדיאה) שנכנס לתוקף בשבוע שעבר (19.6.2008). בין מצדדי ההסכם עם חמאס היו שטענו כי עניינו של שליט כרוך בהפסקת האש אשר אמורה להעניק דחיפה לסיום מהיר של המו"מ ולהחזרתו של שליט לישראל. בחמאס לא מקבלים את הפרשנות הישראלית ובכירים בארגון ביקשו להדגיש בימים האחרונים כי עניינו של שליט אינו קשור להפסקת האש, ואדרבא, ההישג הגדול של חמאס הינו בהפרדה בין שני הנושאים.
בחינת תמונת המצב בפרשת שליט מלמדת כי ידו של חמאס הייתה על העליונה במו"מ. חמאס דבק בתביעותיו המקוריות והגמישות היחידה שהפגין הייתה בעניינים הפרוצדוראליים הקשורים להליכי שחרורו של שליט (העברתו בשני שלבים למצרים ואח"כ לישראל). בסוגיות המהות לא חל כל שינוי וחמאס עודנו תובע שחרור אלף טרוריסטים פלשתינים מבתי הכלא בישראל. את זהות 350 מתוכם הוא דורש לקבוע בהתאם לקריטריון של תקופות מאסר ארוכות, ובמילים אחרות - ככל שלטרוריסט האסיר יש יותר דם על הידיים (ע"פ ההגדרה הישראלית), כך הוא ראוי להיכלל בראש הרשימה של המיועדים לשחרור.
חמאס הצליח, כפי הנראה, לתמרן את ישראל ל"שטח נחות" במו"מ גם בעניינם של השרים וחברי הפרלמנט של חמאס שנעצרו ע"י ישראל לאחר חטיפתו של שליט. אלה מוצגים ע"י חמאס כ"חטופים" למטרת "הפעלת לחץ" ו"סחיטה" מצד ישראל, ולכן אינם מהווים לטענתו חלק מהעסקה ואין למנותם במסגרת אלף האסירים שישוחררו. קבוצה זו אמורה להשתחרר לאחר השלמת עסקת שליט.
ישראל ניצבת במצב בעייתי בפרשת שליט לאחר תחילת יישום הפסקת האש בעזה. הפסקת האש אינה מעניקה לישראל עמדת כוח משופרת במו"מ. לראשונה מאז פרוץ אינתפיאדת אל-אקצה, היא הסכימה להפסקת אש הדדית עם ארגוני הטרור, ולמעשה היא מכפיפה את פעולות סיכול הטרור למנגנון של בקרה בינלאומית (ארגוני האו"ם וארגוני זכויות האדם ישמשו בתפקיד זה באופן בלתי רשמי) ומסתכנת באפשרות שתואשם בהפרת הפסקת האש בפעולות צבאיות הנחוצות להגנת אזרחיה מפני איומי טרור מוחשיים. ידיה אפוא כבולות גם בהפעלת לחץ על חמאס לשחרר את שליט, בין אם באמצעות סגירת המעברים, כפי שטענו אחדים, או באמצעות איום על מנהיגי חמאס, כפי שטענו אחרים. האחריות ל"פיצוצה" של הפסקת האש עשויה ליפול על כתפיה ישראל, ולהבדיל מהעבר, חמאס, על אף היותו ארגון טרור, עשוי במקרה כזה לזכות בתמיכה בינלאומית.
ישראל נמצאת אפוא במלכוד. שליט הופרד מהפסקת האש המגבילה מאוד את דרכי הפעולה של ישראל וההימור לפיו הפסקת האש בהכרח תקדם את עסקת שליט קרס מול העמדות העיקשות והבלתי מתפשרות של חמאס, המפגין נחישות רבה יותר לסחוט את ישראל למקסימום תביעותיו. הכישלון הישראלי בפרשת שליט נובע בראש ובראשונה מאימוץ מדיניות המוציאה מכלל אפשרות אופציה צבאית ברצועת עזה (כך הבינו בחמאס את המדיניות הישראלית), וממתן "חסינות" לדרג ההנהגה של חמאס, אף אם הוא היה מעורב באופן ישיר במתן הפקודות ובשליחת המחבלים לפיגועי טרור. בתמונת המצב הנוכחית, כך מעריכים בחמאס, ישראל תיאלץ להיכנע שוב לתנאי ארגוני הטרור.
