באחד הלילות, חזרו בני הזוג אריאלה ויוסי גרינפלד לדירתם, השוכנת בבית משותף ברמת אביב.
כבר מרחוק, בטרם נכנסו לבניין, הבחינו כי כל האורות בדירה דולקים. לבם ניבא להם רעות. הם מיהרו לעלות. כשפתחו את הדלת נגלתה בפניהם אנדרלמוסיה. אורחים לא קרואים ביקרו בדירה ורוקנו אותה.
לאחר הזעזוע הראשוני, נזכרו בני הזוג גרינפלד כי רכשו ביטוח מבעוד מועד. הם התקשרו לחברת הביטוח שלהם.
"הראל בשביל השקט הנפשי שלך, שלום", ענה קול רצוף חיבה מהעבר השני.
בני הזוג גרינפלד הודיעו כי ביתם נפרץ וכי הם מבקשים לממש את זכותם לפי הפוליסה. מרגע זה ואילך נעלמה חיבת הצד השני והשקט הנפשי של בני הזוג גרינפלד היה מהם והלאה.
אל דירתם של גרינפלד הגיעו חוקרים והתנהגו אליהם כאילו הם, בני הזוג גרינפלד, היו הפורצים.
אתם חייבים לעבור בדיקת פוליגרף, אמרו חוקרי הראל לגרינפלד. אם תסרבו לבדיקה, החלונות הגבוהים בחברת הביטוח יראו בכם אנשים שאינם דוברי אמת. או אז יתחיל הליך "לא נעים" של חקירות ובדיקות. לעומת זאת אם תסכימו לעבור את הבדיקה, היא תבוצע צ'יק צ'אק. 48 שעות לאחר הבדיקה ייסגר התיק והראל תשלם לכם ללא כל בדיקות נוספות.
מה יש לנו לחשוש מהפוליגרף, הביט הבעל באשתו. הרי זו מכונת אמת ואנחנו ישרים. אני חותם. והוא אכן חתם.
לאחר החתימה, המתינו הגרינפלדים לבדיקה. המתינו והמתינו עד בוש. אך איש לא זימן אותם.
בינתיים החלו להתרוצץ שמועות בין השכנים, בין בני המשפחה, אפילו אצל רואה החשבון שלהם. חוקרים מטעם הראל פנו אליהם, הטילו ספק ביושרם ופגעו בשמם הטוב.
גרינפלד פנה שוב ושוב אל החוקרים והתחנן כי יבדקו אותו בפוליגרף, כפי שהובטח לו.
החקירה בפני סיום, הודיעו לו החוקרים. אין עוד צורך בפוליגרף. תפנה להראל ותקבל את הפיצוי המגיע לך.
אולם הפיצוי לא הגיע.
חלפו 4 חודשים. חוקר הראל הודיע לגרינפלד כי בהראל התחרטו. עליו לעבור את בדיקת הפוליגרף.
אכן, הודה החוקר, בדקנו אתכם מכף רגל ועד ראש. לא מצאנו בתביעתכם כל רבב. אבל חברת הביטוח רוצה להסיר כל חשש שאתם רמאים והם עומדים על בדיקת הפוליגרף.
בשלב זה כבר הבינו בני הזוג גרינפלד כי מישהו בחברת הראל מנסה לעשות עליהם סיבוב. הם סירבו ללכת לבדיקה ופנו לבית משפט השלום בתל אביב.
מה רוצים ממני, אמרה הראל לשופט ישי קורן. נהגתי כפי שנוהגות כל חברות הביטוח בארץ. היה לי חשד ועשיתי את כל הדרוש כדי לאמת אותו.
לא מצאתי כל בסיס לקיומו של חשד, קובע השופט קורן. חברת ביטוח אינה רשאית להעלות טענות כך סתם ולהסתפק בהן כדי להטיח חשדות במבוטחיה.
ולגבי בדיקת הפוליגרף, מוסיף השופט, צדק המבוטח כאשר סירב לגשת אליה.
"מבוטח המבקש לממש את זכויותיו אינו נמצא מול חברת הביטוח בעמדת מיקוח שווה. יחסי הכוחות עומדים לטובתה של חברת הביטוח. במיוחד נכון הדבר, כשלא נאמר לו שהוא רשאי לסרב לחתום על הסכם פוליגרף. ואדרבה, נאמר לו במפורש, כי חתימתו על ההסכם מהווה תנאי לקבלת תגמולי הביטוח. הראל הפרה את חובת הגילוי המיוחדת החלה עליה, לפיה עליה להסביר למבוטח, הסבר היטב, על מה הוא חותם".
על יסוד כל אלה, קבע השופט, כי הראל פעלה שלא כדין בהחתימה את גרינפלד על הסכם לביצוע בדיקת פוליגרף, מבלי לגלות את אזנו באשר לזכותו לסרב ללכת לבדיקה. הסכם הפוליגרף, מוסיף השופט, נחתם תוך הטעיית המבוטח כי הבדיקה תבוצע מיידית ותוך 48 שעות ישולמו לו תגמולי הביטוח. לאחר מכן הופר הסכם הפוליגרף ברגל גסה על-ידי הראל.
בדין ביטל גרינפלד את הסכם הפוליגרף וסרב לביצוע הבדיקה.
בסופו של דיון, חייב השופט ישי קורן את חברת הראל לשלם לגרינפלד את מלוא תגמולי הביטוח ובנוסף פיצויים בסך 20,000 שקל, הפרשי הצמדה וכפל ריבית מיוחדת עבור הפרת הסכם הפוליגרף, החקירה שנערכה בעקבותיו, והסירוב לשלם תגמולי ביטוח בשל חשדות מופרכים שאין בהם ממש.
