הוריו של גלעד שליט עתרו לבג"צ, העתירה נדחתה, אך הממשלה הסכימה במקביל לקיים דיון נוסף בקבינט בנוגע להמשך התהליך מול החמאס.
את הנושא הנותן הראשי, האלוף עמוס גלעד, פגש אתמול נעם שליט (האבא של גלעד) בפעם הראשונה (שנתיים לאחר החטיפה).
משפחותיהם של חטופי החיזבאללה, רגב וגולדווסר, שמעו אמש לראשונה, במקביל לעם ישראל, שההחלטה על עתיד החזרת יקיריהם הוטלה על כתפיו של הרב הצבאי הראשי.
הרמטכ"ל לשעבר עומד על במה, ומסביר לכולנו את תורת עולמו, אשר איננה מעניינת איש, תורה האומרת שלעתים צריך לוותר על השבויים.
האם כאלה חלולים אנו? האם באמת יהודים אנו? האם איבדנו את השפיות? מדוע צריך את בית המשפט על-מנת להפגיש את משפחות שבויינו עם מי שמשפיע כל כך על עתידם?
מדוע צריך את בית המשפט על-מנת לכנס את הקבינט הביטחוני לבקשת המשפחות? איך זה שלמשפחות אין מעמד טיעון סטאטוטורי בפני הגוף המחליט, היינו הממשלה והקבינט, טרם כל החלטה משמעותית?
ואיזה מעמד יש לרמטכ"ל (בדימ.), היחידי למיטב ידיעתי שהורחק ממשרתו מבלי שהוארכה כמקובל.
מתברר שממשלה, כל ממשלה אבל זו בייחוד, לא תעשה את מה שטוב לנו, היא תעשה את מה שטוב לה, לעתידה הפוליטי, לעתיד הפוליטי של מרכיביה, ולכן חלה עלינו החובה להורות לה לנהוג כשורה, בל נשים יהבנו על בית המשפט, כי כאשר אנו מגיעים לנקודות באמת חשובות הוא משתפן, אנו חייבים לשים יהבנו על הכנסת (וגם היא לא ממש משהו).
חובה לעגן את זכות השימוע והטיעון של משפחות הנעדרים בכל אותם מקרים שבהם מתקבלות החלטות מדיניות בקשר לנושאים אשר יש להם השלכות על שחרורם של יקיריהם או על מצבם (בניגוד להחלטות על פעולות צבאיות שבהן לא ניתן לשתף איש מעבר לקבוצה מצומצמת מסיבות של ביטחון שדה).
יש לעגן בחוק פגישות אישיות של המשפחות עם כל אחד ואחד מהמחליטים. יש לממן בחוק את ייצוג המשפחות בפני הגופים/אנשים הנ"ל באמצעות הליגה הלאומית של המייצגים הפרטיים במדינה. יש לקבוע פרקי זמנן ארוכים יחסית, על-מנת לתת למשפחות להתארגן. יש לאפשר למשפחות ולממן עבורן, מומחים אשר יופיעו בפני הגורמים המחליטים ויאירו בפניהם היבטים אשר אולי לא חשבו עליהם.
היה והממשלה לא תעמוד בכל אלא יוכלו המשפחות לעתור לבית המשפט, ואם בית המשפט יסיק כי נשללה זכות מזכויותיהן, הוא יהיה חייב להתערב, על אף שוודאי גם אז תנסה הממשלה להציג את הנושא כדילמה מדינית/ביטחונית בה מידת ההתערבות היא נדירה.
- משה קצב, הייתה לו זכות טיעון בפני גורמי מקצוע, הזכות הזו הצילה אותו מחבל התלייה.
- לכל פישר לפני שמפטרים אותו יש זכות טיעון בפני המעביד, שמא הפיטורין אינם תקינים, שמא יהיה איזה חידוש אשר ישנה את רוע הגזירה.
- ראש הממשלה וכל הפשלונרים של לבנון ניצלו מחבל התלייה, ועדת וינוגרד לא נפרעה מהם אישית, כי אז זכויות השימוע והטיעון היו מביאים את מסקנותיה של הוועדה למאה העשרים ושתיים.
ומשפחות החטופים, האם ימשיכו להסתובב בין מקבלי ההחלטות כעניים בפתח, את מי שפוגשים פוגשים, רוצה מקשיב, לא רוצה לא מקשיב?
אנא ירים איזה חבר כנסת את הכפפה.
לפי התנהגות הממשלה, גם אם פעולת החקיקה תארך חודשיים מקצה לקצה, היא ודאי תיטיב עם שליט, רגב וגולדווסר.
