כל הכבוד לרוני חזקיהו. לפי נתוניו של המפקח על הבנקים, משק בית ממוצע ישלם מעתה מדי חודש עמלות בסך 24 שקלים לבנק שלו, לעומת 24.5 שקלים לפני הרפורמה. אל תזלזלו בשישה שקלים בשנה. עכשיו אולי נוכל לעבור לכסף הגדול באמת שנלקח מאיתנו הצרכנים. לא, זה לא בבנקים. זה גם לא בחברות הביטוח ואפילו לא בפוליסות המשתתפות ברווחים. זה נמצא ממש מתחת לאף, או ליתר דיוק - צמוד לאוזן: הטלפון הסלולרי.
הנה כמה נתונים לרבעון הראשון של 2008. מנוי ממוצע של אורנג' דיבר 359 דקות בחודש והכניס לחברה 155 שקל. מנוי ממוצע של סלקום הכניס 145 שקל לחודש על 351 דקות. ואילו מנויי פלאפון יצאו הכי בזול: 355 דקות ו-126 שקל. כלומר, בחברה הזולה ביותר, ההוצאה החודשית גבוהה פי חמישה מאשר בעמלות הבנקים. אצל היקרה ביותר היא מגיעה לפי שישה.
ומה לגבי רמת הסיבוך? אם לומר זאת בקיצור, אז מי שיודע במדויק מה המסלול בו הוא נמצא וכמה הוא משלם לכל אחד ממרכיביו - שיקום. ומי שיודע להשוות בין המסלולים של החברה איתה הוא עובד - יקבל מחיאות כפיים. ואם יימצא אדם מן היישוב שיוכל לומר בפה מלא שבדק את החברות השונות, הישווה את המסלולים וקיבל החלטה כלכלית מושכלת - שיגיש את מועמדותו לפרס ישראל לכלכלה.
אם לומר זאת בצורה קצת יותר ארוכה ומוכחת, אז הנה כמה פרסומים אקראיים מתוך אתרי האינטרנט של שלוש חברות הסלולר.
ראשונה - סלקום. "פשוט בחבילה: חבילה המותאמת במיוחד לצרכים שלך בתעריף אטרקטיבי". באמת פשוט. תמורת 100 שקל לחודש תקבלו "חבילת דקות ז"א [זמן אוויר] במסגרת התשלום החודשי הקבוע" ובה 160 דקות, ואילו מעבר למכסה זו תשלמו 63 אגורות לדקה. תשלום של 200 שקל לחודש יתן לכם 330 דקות ו-61 אגורות. וכך הלאה, עד ל-600 שקל בחודש: 1,140 דקות + 53 אגורות. אבל אם נחלק את ההכנסה הממוצעת של סלקום מכל לקוח ברבעון הראשון במספר הדקות הממוצע, נגלה שהתשלום הממוצע היה 41 אגורות בלבד. נחזור לפרטי המסלול, בו יש כמובן כוכבית קטנה למטה: "ללקוחות פרטיים (לא טוקמן) בכפוף לתנאי השירות. שינוי תעריפים בהתאם לתנאי השירות. בהתחייבות ל-18 חודשים ללקוחות קיימים". והיכן אותם תנאים? לאלוקים פתרונים.
הנה משהו פשוט יותר מבית סלקום: "פשוט חברים - 30 אגורות לדקה לחמישה יעדים נבחרים". עד 1,000 דקות לחודש משלמים את אותן 30 אגורות, ליעדים אחרים משלמים 60 אגורות ו-תחזיקו טוב - התשלום נמדד לפי מספר השניות בפועל. וכל זה - ב-29.80 שקל לחודש. אה, כן, יש כוכבית: "ללקוחות פרטיים (לא טוקמן) בכפוף לתנאי השירות. בהתחייבות ל-18 חודשים ללקוחות קיימים. שינוי תעריפים בהתאם לתנאי השירות" - שכמובן אינם בנמצא.
אז מה עדיף? מישהו יכול לחשב? מישהו יודע מה יהיו חמשת היעדים הנבחרים שלו ב-18 החודשים הבאים או כמה דקות ידבר בחודש?
חידוש גדול נעבור לאורנג'. החברה גאה מאוד בחידוש הגדול שלה: ב-Orange [כך במקור, אנגלית הפכה כנראה לשפה רשמית בישראל] משלמים בדיוק על מה שמדברים. הוגן, חסכוני ופשוט". כנראה עד עכשיו זה היה נכלולי, בזבזני ומסובך. ואולי נזכיר, שהחיוב לפי שניות נכפה של חברות הסלולר. אבל זו רק הערת אגב.
מה מציעה לנו Orange? עד 150 דקות בחודש - 60 אגורות לדקה; מעל 150 דקות - 72 אגורות לדקה; תשלום חודשי - 6.90 שקלים. וזה כאשר לקוח ממוצע של אורנג' שילם ברבעון הראשון 43 אגורות לדקה. כעת מתחילות לבוא ההסתייגויות, שהן הרבה יותר ארוכות ומסובכות (מישהו אמר "פשוט"?) מהמבצע גופו:
- ללקוחות פרטיים בלבד (לא כולל ביג טוק).
- בהצטרפות לתוכנית המוצעת (to go) בתשלום חודשי קבוע ובכפוף לתנאי התוכנית.
- התעריפים הינם לשיחות והודעות בישראל בלבד ואינם חלים על שיחות והודעות בתעריף מיוחד. בשיחות לחו"ל ולרשתות פלטל ופלסל יתווסף תעריף השלמה, לפי יעד השיחה.
- במניין הדקות החודשי לא יילקחו בחשבון דקות שיחה בנדידה, בשירות "חיסכון עולמי", בתעריף 0 אג' לדקה או בתעריף מוזל (גם אם ניתנו במסגרת חבילה בתשלום) וכן דקות שיחה בתעריף מיוחד (כמו שיחות אל מספרים בקידומת 1919, 1800 ושיחות ב-wap).
- פרטנר רשאית לשנות או לבטל את התוכנית בכל עת.
אז איפה תנאי התוכנית? מהן "שיחות והודעות בתעריף מיוחד"? כמה דקות ייצא ללקוח ממוצע לדבר בתעריף מוזל עליו לא חל המבצע? שאלות טובות. הבעיה היא שאין תשובות.
הנה מסלול אחר של האדונים לבית אורנג'. 60 אגורות לדקה לכל הרשתות ותשלום חודשי של 19.90 שקל. התנאים הנלווים:
- ללקוחות פרטיים בלבד (לא כולל ביג טוק).
- בהצטרפות לתוכנית המוצעת (to go) בתשלום חודשי קבוע ובכפוף לתנאי התוכנית.
- התעריפים הינם לשיחות והודעות בישראל בלבד ואינם חלים על שיחות והודעות בתעריף מיוחד. בשיחות לחו"ל ולרשתות פלטל ופלסל יתווסף תעריף השלמה, לפי יעד השיחה.
- עלות שליחת הודעות SMS לרשתות הסלולריות בישראל - 48 אגורות.
- עלות שליחת הודעות MMS ברשת orange בישראל - 48 אגורות.
- פרטנר רשאית לשנות או לבטל את התוכנית בכל עת.
נו, מישהו כבר יודע מה יותר כדאי לו? ומבין ארבעת המסלולים שהוצגו עד כה - מה הכי טוב לעקרת בית, לסוכן ביטוח ולפקיד בנק?
דקות משתלמות ולבסוף: פלאפון. כאן איבדנו את הצפון כבר אחרי עיון בתוכנית אחת, ולכן נסתפק בה. "דקות משתלמות בחבילה", היא נקראת. וזה הולך ככה:
50 דקות כלולות - 64 אגורות לדקה שהן 32 שקל לחודש לחבילה + 65 אגורות לדקה מחוץ לחבילה.
126 דקות (מאיפה צץ המספר הזה?) - 63 אגורות לדקה שהן 79 שקל לחודש + 65 אגורות מחוץ לחבילה.
300 דקות - 60 אגורות שהם 179 שקל + 65 אגורות.
500 דקות - 55 אגורות שהן 275 שקל + 59 אגורות.
1,000 דקות - 50 אגורות שהן 499 שקל + 56 אגורות.
1,500 דקות - 47 אגורות שהן 699 שקל + 56 אגורות.
לפני שנרד אל האותיות הקטנות, נבצע גם כאן את החישוב שעשינו בחברות הקודמות. אם לוקחים את מספר הדקות הממוצע של לקוחות פלאפון ברבעון הראשון ומחלקים בהכנסה הממוצעת ללקוח, מסתבר שמדובר ב-35 אגורות בלבד לדקה, לעומת 47 אגורות במבצע הזה.
וכעת - האותיות הקטנות, שהן מרובות מאלו של המתחרים:
בהצטרפות לתוכנית ל-18 חודשים, על-פי תנאי התוכנית. תעריף דקת שיחה חל בחיוג אל מנויים בישראל, לא כולל שירותים, כוכביות וכד'. התוכנית כוללת הצטרפות לחבילת גלישה (19.90 ש"ח לחודש), ל-18 חודשים. התוכנית בתוקף עד 30.6.08 או עד גמר המלאי המיועד עבורה, לפי המוקדם.
כאמור, אלו היו דוגמאות אקראיות בלבד. אך דומה שדי בהן כדי להיווכח, שאם הרגולטור רוצה להתערב בנעשה בשוק - שיטפל בחברות הסלולר. שיחייב אותן לקבץ את המסלולים והמבצעים לתוך חבילות בודדות וברורות, בלי אותיות קטנות ובלי הפתעות ובלי "בהתאם לתנאי השירות". אז אולי נוכל לבצע בחירה מושכלת וכלכלית, בהתאם לצרכים האמיתיים שלנו ולא בהתאם לצחות הלשון של הנציגים בחנויות ובדוכנים של החברות.
טול קורה מבין עיניך אתמול יצא לי להגיע, בלימודי מסכת ערכין עם בני, לאימרה מפורסמת של ר' טרפון. אם באים להוכיח מישהו ואומרים לו "טול קיסם מבין עיניך", הוא יענה: "טול קורה מבין עיניך". כלומר: עד שאתה מוכיח אותי על חטא קטן שלי, ראה את החטא הגדול שלך.
ממש מתאים לתחקיר (המעולה בפני עצמו) של ידיעות אחרונות בסוף השבוע על עמלות הבנקים. בהחלט ראוי לבדוק האם הבנקים תיאמו ביניהם במשך שנים את המועדים והפרטים של העלאת עמלותיהם. אך כאן מתעוררת שאלה מציקה: כיצד זה שבמשך שנים רבות מאוד, כנראה כמה עשורים, המחירים של ידיעות אחרונות ומעריב עולים באותם מועדים, באותם שיעורים ובאותם נימוקים? כיצד זה שאפילו בימים של מלחמת האזנות הסתר, כאשר עמודים שלמים בשני העיתונים הוקדשו לניגוח הדדי, נשמרה המקריות המופלאה הזו?
ואולי כדאי להזכיר, שתמורת אחד משני העיתונים הגדולים נשלם למעלה מ-150 שקל לחודש - הרבה יותר מאשר בעמלות הבנקים. הנה עוד חומר למחשבה לרשות להגבלים עסקיים.
