לא בפעם הראשונה משתמש ערבי בכלי רכב על-מנת למלא את מצוות הג'יהאד. בעוד החוקרים מחפשים מניע סביבתי או לאומני למסע ההרג של הערבי תושב ישראל, הם מתעלמים במכוון מן המניע האמיתי למסעות ההרג, להתנגשויות המכוונות, לשיסוף הגרונות, לנעיצת הסכינים, להשתלטות על אוטובוס והפלתו לתהום וכל שאר התסמינים של "סינדרום הג'יהאד הפתאומי". הג'יהאד. החינוך לג'יהאד, האהבה לג'יהאד, הנאמנות לאיסלמיזם הג'יהאדי. בארץ ישראל לימוד והפנמת האיסלאמיזם בגני הילדים בתי הספר, התיכונים והמכללות היא התקן המקובל, ורצח העם היהודי היא מעשה נורמטיבי של כל ערבי מאמין שחונך על דרך הדאווה והג'יהאד.
אמר חבר הכנסת זחאלקה: הקמת סוכת האבלים לזכרו של הרוצח היא מנהג דתי, על כן אסור להתערב בה, מכיוון שמדובר בחופש הפולחן. מה שלא אמר הוא שגם רצח יהודים הוא מנהג דתי, המקובל ומקבל עידוד ממרביתם המכריעה של הפוסקים המוסלמים, ומבוסס על אמירות מפורשות בקוראן ובחדית. רוצח הנערים במרכז הרב, רוצח הנשים ברחוב יפו לא פעלו מכוח טירוף. הם פעלו מכוח הג'יהאד, אחד מן העקרונות המקודשים של האיסלאם, שממשלת ישראל מטפחת כאן בארץ ישראל.
מה אפשר לעשות כדי למגר את התופעה? לתבוע את חברת הבנייה. חברת בנייה שמעסיקה ערבי שיש לו קופה של שרצים בדמות אונס ועבירות אלימות, ומוסרת בידו כלי הרג, אחראית למעשיו. את חברת הבנייה, ואת חברת הביטוח שביטחה את הדחפור, יש לתבוע על מיליונים רבים, על-ידי כל הגורמים. משפחות הנרצחים, עיריית ירושלים, משרד לביטחון פנים, חברות הביטוח של כל פצועים והניזוקים. כמו שבית חולים נתבע על היזק של רופא או אחות, יש לתבוע את המעסיק הישראלי על מעשיו של האיש שהעסיק, והשימוש שנעשה ברכבו.
ידע כל מעסיק של ג'יהאדי-בכוח שהוא משחק באש, ורווח מיידי בשכר עבודה נמוך יתנקם בו אלף מונים עם יציאת הג'יהאד אל הפועל. תדע כל חברת ביטוח שאם רכב שהיא מבטחת נמסר בידיו של ג'יהאדי-בכוח, היא תתמוטט מפאת התביעות כאשר אותו ג'יהאדי/ת יוציא את מצוות הג'יהאד מן הכוח אל הפועל.
ידוע כי הבג"צ שלנו תמיד יגן על זכות הג'יהאד להרוג ביהודי, וימנע מן היהודי לנקוט בצעדי הגנה נגד הערבי. לכן יש למצוא דרכים עוקפות בג"צ, וזו רק אחת מהן.