מי שמחליף מחבלים חיים כשידוע לו שבתמורה הוא עלול לקבל רק גופות, ובכך מעודד את החטיפה הבאה, מלמד את כנופיות החוטפים שאין טעם לטרוח להחזיק את חטופינו בחיים, ומעניק להם השג פוליטי שיתורגם לחיזוק החזית נגדנו, הוא סמרטוט חסר אחריות. מי שמנהל משא-ומתן על חטופים בלי לוודא לפני כן שהם בחיים, ושנציג הצלב האדום רשאי לבקר אותם, הוא סמרטוט נקלה, ואיני רוצה בו.
גם אמצעי התקשורת שמתגייסים בשרות התעמולה של כנופיות החוטפים, בניגוד לאינטרס הלאומי, ותוך מניעת דיון רציני או הבעת דעות שלא מקובלות עליהם, הם סמרטוטים מסמורטטים. נמאס לי מהם.
מי שרוקח הסכם עם החמאס בעזה בידיעה שהרגיעה לא תחזיק יותר מכמה ימים והיא רק תחזק את החמאס, ואז כשהקסאמים מתפוצצים הוא לא מגיב, הוא סמרטוט והוא נמאס עלי. באותו עניין – שרה שמודיעה בתגובה שעל כול הפרה של הרגיעה יש להגיב, אבל לא עושה שום דבר כדי שזה יקרה, היא סמרטוט והיא נמאסה עלי.
מי שמעביר כספים לחמאס ברצועת עזה ובכך מממן את הפעילות של הטרור הוא סמרטוט אוויל ומופקר, שאני בוש בו. מי שאינו מסוגל להכריע מייד על הריסת ביתם של מחבלים. צעד שהיה אוטומטי בימיהם של מנהיגים פחות "ימניים". הוא סמרטוט רופס.
מי שמצהיר שראש הממשלה לא יכול להמשיך בתפקידו, ואחר כך מגיע איתו לכול מיני הסכמי קומבינות שנותנים לו עוד זמן לשלוט, הוא סמרטוט בזוי ומאוס.
יועץ משפטי, פרקליטות וחוקרים שממזמזים חקירה של ראש ממשלה במשך שנים, נמנעים מלבדוק חשדות אודות זיופים בפריימריז בעבודה, וסוגרים חקירה נגד עמותות ברק רק בשל שמירה על זכות השתיקה, הם סמרטוטים שכל כך נמאס מהם עד שאפילו נמאס לתאר עד כמה הם חסרי תועלת כשמדובר במלחמה בפושעים אמיתיים.
הסמרטוטים שאנחנו אבל במיוחד נמאס לי מהסמרטוטים שאנו נהפכנו להיות, ואני מכליל את עצמי בכלל. מקטרים, מתלוננים כותבים תגוביות אנונימיות ואולי אפילו מאמרים בשמנו, אבל לא יוצאים לרחובות להפגנה בלי הגבלת זמן סביב בית ראש הממשלה עד שיקום ויעזוב.
ממשיכים לקרוא את העיתונים האולטרה שמאלניים שפועלים ללא הרף להחליש את עמדתנו. גולשים לאתרי האינטרנט שלהם במקום לאתרים שלא שבויים בידי השמאל. צורכים את התרבות של כותבים אנטי-ציוניים, הצגות וסרטים שהכנסותיהם מממנות את יחסי הציבור של ארגוני הטרור. מעלים את הרייטינג של תוכניות הטלוויזיה שלהם. מניחים להם להמשיך לקבל מימון מהאיחוד האירופי או מגופים אנטי ישראלים אפילו מובהקים יותר. מניחים לכל מיני תנועות כביכול ליברליות, אך בפועל אנטי-ציוניות רדיקליות להמשיך לעשות דה-לגיטימציה לזכות קיום המדינה היהודית, להפיץ תעמולה אנטי ישראלית של האויב שלא לומר אנטישמית. ומי שהכי הופך אתנו לסמרטוטים הם אותם חסרי דעה, שסתם כך מוותרים בקלות על התקווה בת שנות אלפיים, ומוכנים להיכנע תמורת חיי הרגע. נמאס נמאס נמאס.
ועוד מילה אחרונה. יושבת-ראש שסותמת פיות, ומורידה חבר כנסת מהדוכן משום שהגדיר את אחד הסמרטוטים בשמו, היא לא סמרטוט. היא סתם סחבה, ואני קורא אותה לסדר.
