מוסד השמאי המכריע היה קיים בחוק גם לפני התיקון ובדרך כלל, היו הוועדה ובעל הקרקע או השמאים מטעמם, ממנים מישהו מוסכם על ידם, גם אם אותו שמאי היה ממשיך בפעילות השגרתית של משרדו. במסגרת פעילות זו קרה, לא פעם, שהשמאי המכריע ערך שומות עבור מי מהצדדים בעבר או ניהל הליכים בשם בעלי קרקע אחרים נגד הוועדה. על כן, נועד התיקון לחוק להסדיר את ניגוד העניינים הפוטנציאלי שהיה קיים לשמאים המכריעים בטרם התיקון. בתיקון לחוק נקבע כי תיקבע רשימה של שמאי מקרקעין הכשירים לכהן כשמאים מכריעים, וכל שמאי כאמור ייכלל ברשימת השמאים המכריעים ל-7 שנים.
שמאי כאמור יהיה מנוע מלפעול באופן רגיל כשמאי מקרקעין וזאת כדי למנוע ניגוד עניינים פוטנציאלי. לא זו בלבד, אלא שאם במינויו סבורה הוועדה המייצגת, שהוקמה לצורך מינוי שמאים מכריעים, כי יש ניגודי עניינים שעל השמאי להסדיר, תחל כהונתו של השמאי כשמאי מכריע אך ורק אחרי שאישרה הוועדה המייצגת כי ניגודי העניינים הללו הוסרו.
כמו כן, במשך כהונתו של השמאי מכריע עליו להימנע מלטפל כשמאי מכריע בכל תיק שהועבר להכרעתו אם הוא עלול להמצא במצב של ניגוד עניינים.
בנוסף, יחולו על השמאי מכריע אותן הגבלות החלות על עובדי ציבור לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969, והוא יהיה חייב לעבור תקופת צינון כלשהי.
תיקון נוסף שנקבע בחוק, הינו השמטת השמאים מגדר מי שיכול לכהן בוועדת הערר על החלטות ועדה מקומית בעניין תביעות פיצויים והיטלי השבחה. זאת כדי למנוע מצב שבו כאשר ועדת הערר דנה בשומת שמאי מכריע, מי שידון בה יהיה שמאי אחר.
תיקון נוסף שנקבע בחוק הינו קביעת מסלולים לבירור תביעות פיצויים בגין פגיעה במקרקעין (סע' 197). בתיקון לחוק נקבע כי הן הוועדה והן מי שתובע פיצויים בשל נזקי התכנון, רשאים בהסכמה לפנות ליו"ר מועצת השמאים ולבקש שימנה שמאי מכריע, אך גם יכולים לפנות ישירות לוועדת השמאים.
כמו-כן נוצר בתיקון מעמד של שמאי מייעץ, שהינו שמאי מתוך רשימת השמאים המכריעים, אשר יוכל לייעץ לוועדת הערר במקרה בו היא דנה ישירות, בתביעה אשר לא עברה דרך שמאי מכריע.
