רבים לא שמו לב לכך, אך השבוע התפוגגה מאליה גזירה שנועדה לשנות את פני האינטרנט בישראל. כוונתו של המחוקק, ח"כ ישראל חסון, להטיל את האחריות המשפטית של אתרי האינטרנט על דברי הגולשים, הווי אומר התגוביות או בלשון העם: הטוקבקיסטים, התפוגגה מאליה.
תמורת חקיקה ואכיפה התגמשו חברי הכנסת ואיפשרו מדיניות הסדרה עצמית מצידם של אתרי האינטרנט הגדולים. כנגזרת מכך יחול תיקון בהצעת חוק ממשלתית ("המסחר האלקטרוני") בשל היותה סותרת את ההסדרה.
יעילות מדיניות ההסדרה תוכח רק במבחן השנים הבאות. היא לא תהיה מחייבת, ואתרים יוכלו לנהוג בה באופן וולנטרי. פורום של איגוד האינטרנט הישראלי אף הציע שורת כללים שיוצעו לאתרים. על-פי אותה אתיקה יינתן חופש ביטוי אך לא שימוש לרעה בו.
הכללים אוסרים קללות וגידופים בוטים, כלומר - יש קללות שאפשר לעבור עליהן בשתיקה (כאלו המושמעות בוועדת החינוך?), כמו-כן יחול חוק לשון הרע על הנאמר, וכן תיאסר פגיעה בפרטיות או זיהוי נפגעי תקיפה מינית. גם התוכן הפדופילי נשאר מחוץ לתחום, הווי אומר: שאר תוכן פורנוגרפי יעמוד בכללי האתיקה.
המנעד הולך וצר כאשר מגיעים לכללים דוגמת איסור פרסום דברי אשר נועדו להסית לאלימות או האיסור לפרסם התבטאויות ללא ערך אחר מלבד זה הגזעני.
שיקול הדעת הוא מילת המפתח, ומאחר שמדובר באיזון דק, הרי שעל מערכות האינטרנט יהיה להפעיל מנגנון דיווח על טוקבקים לא טובים (בהתאם לכללים שיפרסם כל אתר), וברמה העקרונית ההסרה תתאפשר גם לאחר פרסום הדברים.
באחד מדיוני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אף הוצג דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שציין את מודל פרסום כתובות ה-IP של הטוקבקיסט, והגדיר אותו כ"איזון מעניין בין אנונימיות לגילוי זהות, כיוון שמחד-גיסא מבחינת המשתמש המצוי אין במידע זה כדי לחשוף את זהותו ואת פרטיו של כותב התגובה, ומאידך-גיסא מידע זה מקל את חשיפת פרטי הגולש המלאים ועשוי לקצר את הליך הפנייה לערכאות כדי להשיג את פרטיו".
עוד נכתב במסמך כי "מעבר לקיצור המעשי בהליך חשיפת פרטי הגולש, הצגת כתובת ה-IP מסמנת לכותב כי הוא אינו מצוי תחת מעטה אנונימיות מלא, ולכן הוא אמור לתת את הדעת על התכנים שהוא מעלה".