|
|
|
תאריך:
|
12/07/2008
|
|
|
עודכן:
|
12/07/2008
|
|
|
1 |
|
| |
אִמְרוּ-נָא, הַגִידוּ, עַל מָה נָפְלוּ הַבָּנִים... ?
לחשוב, להרהר, להעלות בקצה-קצה הדעת, על הדעת
על מה נָפַל עול-אולמרט ועל מה, כן על מה, נפלו הבנים – הן זכותך, חובתך , אזרח, אדם, אֵם ואב זאת לדעת !
רק קורטוב הירהור שכזה בלבד מסוגל לטלטל נשמתך, לחבל בנפשך, להפוך את הדעת למשגעת, משוגעת, משתגעת
לא כל שכן כאשר אין לך ולוּ טיפת השפעה על אשר נעשה, על המציאות, המכוערה, העכורה, הנוראה, הארורה !
אף אם מחשבתך מבקשת מכליה לצאת, לחפש פיתרון לעומק השיברון, מחשבתך מיוסרת, מיוגעת, מיוזעת
אתה מוצא עצמך ניצב בעמדה בלתי-נתפשת, בלתי-מעשית, בלתי מציאותית, בלתי מתקבלת על הדעת
יען הנך לחלוטין חסר אונים, נידף ברוח, זקוק וראוי לחמלה ולרחמים, אם לומר רק מן הקצת והמעט
אינך יכול לתרום, אינך אמור להועיל, לנסות דעה אחרת במישהו, כל מאן-דהוא, לטעת.
דעתך כאזרח אינה חשובה כלל, דעתך לא משחקת כל תפקיד, דעתך כמו בישימון, במדבר צחיח, איננה כלל נשמעת
שום משקל אין לדעתך בהחלטות ממשלה-מכשלה חובבנית, רשלנית, נכלולית, נפתולית, פתלתולית, שלומיאלית
ממשלה-מכשלה כה מופקרת, כה מתאכזרת, כה מתנכרת, כה-יהירה, כה נמהרה, כה-גרועה, כה-מרשעת
אין לאל-ידך אף לטכס עצה כיצד להתחיל להתיר את הפלונתר המסובך בגרעין הפקעת
יישותך לזאת לא נועדה, לא יועדה, בסך הכל אתה אזרח פיצפון, אזרח קטנטון, נטל, עול, מכשול, תולעת
מן הסתם חושבים עליך מנהיגיך כי יש להם גם עניין עם חושם, טמבל מוחלט, יורם, יצור לא חושב, לא אוהב, לא כואב
את הכל מבצע באיטיות משוועת כמו חילזון, צב, בחשאי, במיסתור, בלאט, מעט, לאט
שלא לומר, שלא להזכיר, שלא לציין כי הנך (איך וכיצד, אמור-נא, כך ולזאת הגעת?) גם בעל ראש דלעת
כן... כן... לשנות ? לתקן דברים ? אינך יכול, אינך יכולה, ואל תעלו זאת גם, חלילה, על הדעת !
אכן כי כן, ידך לכך בפירוש, נכון להיום, אינה מסוגלת, אינה יכולה, אינה עשויה, אינה מגעת.
לחשוב על מה נפל עוֹל-אולמרט ועל מה נפלו הבנים... ? כלום איננו מכך משתוממים ? מופתעים ? נדהמים ? מתפלאים ?
אוי לנו כי למחשבה זאת הגענו... אוי לנו כי כך ארע לנו... כך קרה לנו.... אבוי לנו כי לכך, לזאת הגענו...
אכן כולנו סומים היינו, פיסחים, עיוורים
יען מה שמתרחש היום במדינתנו, בעולמנו, במציאותנו, בנוף חיינו, לנו לכולנו, איננו אך ורק לנו לצנינים
וְצַר לי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:
חַלְלֵיכֶם - חַלְלֵי חִינָם, וְגָם-אֲנִי וְגָם-אַתֶם
לא-יָדַעְנוּ לָמָה מַתֶם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶם,
וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לחַיֵיכֶם.
מדינתנו, כך ברור, כך צרור ונהיר הדבר, אין כל צורך לבטא, לחזור ולומר זאת שוב, מדדה, צולעת, מקרטעת
חור שחור גדול עתה נפער בה, הפכה מדינתנו למדינה חסרת ערכים (בה כמעט כולם, מדוע ולמה, כולם בוכים),
מדינה חסרת-אונים, ליגלוג וציפצוף על החוק, תוך הרעפת חיוכים וצחוק, הפך בה להיות טבע שני, טבע מתוק
עבירות הפכו הלכה, הרגל, נוהג, מדינה חסרת כבוד לזולת, מדינה נעדרת טיפת משמעת,
מדינה אשר כמעט כולה ליקוי מאורות אחד גדול, פיספוס אומלל, שגיאת חיים, מגרעת
מדינה חולה בנשמתה, בנפשה, בגופה במחלה ממארת, מחלה חשוכת-מרפא, אם תרצו סרטן, אם תרצו צרעת
אינה אלא צל עצמה, אוי ואבוי לנו, להעיז להרהר על סמך מה מתקבלות החלטות ?
על סמך מה הכרעות כבדות-משקל מדינה קובעת ?
אם בעיסוקים פליליים מעל לראשה, במי-מדמנה, ברפש-עד-נפש מוצפת, שרויה מדינה, רתוקה, מצומררת, מעוגנת, מקובעת
מדינה משוועת |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר |
|
|
|
2 |
|
| |
להפקיד את חיי בתך, את חיי בנך, בידי אדם כה חסר-אחריות, כה לא-יוצלח, כה לא מוצלח,
כה רשלן, כה שלומיאל, כה פרזיט !
פרזיט אשר גם לא טעם מעולם, לא טעם אף פעם, מעודו, בעצמו, טעמה של חזית.
פרזיט אשר ביהירות, רשלנות, הפקרות, גאוותנות, ראוותנות, רדידות, שטחיות, טיפשות,
הכריז "עד כאן", שלח אל מותם הנמנע, הנמהר, המיותר, מותם ללא עת, ללא צורך של בנך, של בתך
הפכם כהרף עין, בִּן לילה, חיש קל, ללא טיפת שיקול דעת, בלי כובד הכרעת משקל,
בלי קורטוב מחשבה או שמץ של מאמץ – לגל-עד, מצבה, אבק כוכבים, אבן-גזית.
להפקיר את חיי בתך (שוֹמוּ שמיים!), חיי בנך יחידך אשר אהבת (ישמור אלוקים!), בידי פרזיט
פרזיט אשר בהתעקשותו לשרוד בכל מחיר בשלטון,
צולה סבלנותו וכוח הישרדותו של עמו בדרך כה נלוזה, בזויה, ניבזית
פרזיט אשר חרף כשלונותיו-הצורבים-החמורים, תרבות חרבונותיו-שגיאותיו-אסונותיו הנוראיים
אשר אותם המיט ברשלנותו הטבעית, בטיפשותו ובשלומיאליותו על עצמו ועמו
מתעקש להמשיך ולאחוז בקרנות המזבח,
מקרין מבט מזורגג-מעונג-מדונג-מעוגג, מבט זורח, פורח, קודח
מבט מעורר שאט נפש, סלידה, בחילה, תיעוב,
מפח בלב ובנשמה, חרפה, גועל-נפש, בושה וכלימה
אך ידוע יודע הנך כי מאום, שום-כלום
לא עשוי להזיז, לא מזיז, לא יזיז לו לפרחח-ממולח פרזיט שחצן זה – יען עוד ידו נטוייה !
פרזיט אשר מעורר גלי סערה בכל רבדיה, גווניה, שכבותיה של חברה שברירית ושבירה
לפרוסות קטנטנות-דקיקות, לקציצות מקוצצות,
קוצץ בלי-רחם סבלנות אזרחיה של אומה, מטגן את דמה של מדינה שלמה
פרזיט אשר משפיע, בדיעותיו ובהשקפתו אף מכריע
מי יחיה ומי ימות. מוות היום נובע משטות.
פרזיט אשר משרה ומביא עמו רוח רעה, רוח נכאה, רוח דכאון, רוח גרעון, רוח תבוסה, רוח מפלה,
על כל צעד ושעל מחולל פרזיט-נצחי, פרזיט-שרוי-תמידית-בטרנזיט
רוח אימה, רוח איבה, רוח מירמה, רוח שלילית, רוח גבית, רוח תזזית.
ידע לו כל אב וראוי גם רצוי כי תדע לה כל אמא
איך הפקידה, את חיי בתה, את חיי בנה, בידי פרזיט
פרזיט קצר-ראות, נעדר לחלוטין נתיב, שביל, מסלול, דרך, מטרה,
פרזיט בלי שמץ חזון,
איך... איך... איך... כך נפלו עלינו חודשים ספוגי-רווי סבל, אבל, כאב, שכול, יגון ?
פרזיט מאומן, מיומן, מתורגל, מושלם בחיפזון, חיפזון רדוף מוות, עורג וכמה אֱלי קבר, הרה-אסון
פרזיט חסר ייעוד, יעד, תכלית, פרזיט אותו תמצאנו תמיד כאמור שוהה אך ורק בטרנזיט
פרזיט משמיד תקוות, מבעיר ציפיות עם ישראל, על להבות פז-גזית.
איך... איך... איך... וכיצד כך הפקירה 'קדימה' את חיי בנינו, חיי לוחמינו, חיי חיילינו
משל וכאילו היתה זו מפלגה לא עברית, מקרית, אקראית, ערטילאית,
ועם זאת שימשה ומימשה 'קדימה' מסגרת עיוורת לחבורת-צמרת,
חבורת-זבל גלותית, עלותית, עלוקתית, שרלטנית, טפילית, נכרית, בלתי-אחראית, לועזית.
ידע לו כל אב וראוי גם רצוי כי תדע לה כל אמא
איך הפקידה, את חיי בתה, את חיי בנה, בידי אשף כלום, איש-מאום, אדם בלום-עמום-רדום, פרזיט
פרזיט ממולח, מאד לא-מוצלח, לא-יוצלח, פרזיט מהתל, מטלטל, מקלקל, ממלמל, מתפתל,
פרזיט פתלתל-עקלקל, חמקמק-חלקלק אשר מאומה לא הפנים, את הכל רק שחק, מחק ודחק.
פרזיט מרעיף חיוכים לאינספור, צובע עולמנו בשחור ואפור
שולח חיוכיו בתבל (עד אנה מגיע ההבל?), מפזרם לאינסוף, פרזיט המזכיר בחיוכיו-חיקויי קוף
חיוכיים בלי הפסק, חיוכים ללא-הרף, כמהמר אשר את קלפיו ערב-ערב, לילה-לילה טורף,
עושה כן טרם שאת חיי בנינו-בנותינו מבזבז, בגיליוטינה עורף
במציאות עגומה-עכו |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
|
|
|
| |
|
בניגוד לדעת רוב בחבורת-זבל אשר מכנה עצמה ברוב חוצפתה: 'קדימה' –לא הייתי ממעיט חלילה בנזקים אשר מסוגל ויכול להמיט וממיט טפיל, הרסן, דורסן, פרזיטבניגוד לדעת רוב בחבורת-זבל אשר מכנה את עצמה ברוב חוצפתה: 'קדימה' – לא הייתי חלילה ממעיט בנזקים אשר מסוגל להמיט וממיט טפיל, הרסן, דורסן, פרזיט. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר |
|
|
|
3 |
|
| |
מדוע הגבינה בחוץ?
ישנו פתגם האומר: ברומא תתנהג כמו רומאי, או בגרסאת הגשש: ברומא תתנהג כמו רומני...
אתגר למומחי מדע הפסיכולוגיה: שים אדם בסביבה בה מקובל לגנוב. כולם לוקחים, כך נהוג. מה הסיכוי שהוא יעמוד לבדו מול הנורמה? אפס! אם הוא לא אדם מיוחד (כמו בני בגין) הוא יתנהג כפי שמקובל.
לראשות המערכת לא מגיעים אנשים מיוחדים, מגיעים התככנים שמצליחים להתברג. לכן המאבק האמיתי צריך להיות נגד תרבות השחיתות ולא להסתפק רק במושחת התורן שעלה בחכה, גם אם מדובר בדג גדול.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מומחה למומחים |
|
|
|
4 |
|
| |
להפקיד את חיי בתך, את חיי בנך, בידי אדם כה חסר-אחריות, כה לא-יוצלח, כה לא מוצלח,
כה רשלן, כה שלומיאל, כה פרזיט !
פרזיט אשר גם לא טעם מעולם, לא טעם אף פעם, מעודו, בעצמו, טעמה של חזית.
פרזיט אשר ביהירות, רשלנות, הפקרות, גאוותנות, ראוותנות, רדידות, שטחיות, טיפשות,
הכריז "עד כאן", שלח אל מותם הנמנע, הנמהר, המיותר, מותם ללא עת, ללא צורך של בנך, של בתך
הפכם כהרף עין, בִּן לילה, חיש קל, ללא טיפת שיקול דעת, בלי כובד הכרעת משקל,
בלי קורטוב מחשבה או שמץ של מאמץ – לגל-עד, מצבה, אבק כוכבים, אבן-גזית.
להפקיר את חיי בתך (שוֹמוּ שמיים!), חיי בנך יחידך אשר אהבת (ישמור אלוקים!), בידי פרזיט
פרזיט אשר בהתעקשותו לשרוד בכל מחיר בשלטון,
צולה סבלנותו וכוח הישרדותו של עמו בדרך כה נלוזה, בזויה, ניבזית
פרזיט אשר חרף כשלונותיו-הצורבים-החמורים, תרבות חרבונותיו-שגיאותיו-אסונותיו הנוראיים
אשר אותם המיט ברשלנותו הטבעית, בטיפשותו ובשלומיאליותו על עצמו ועמו
מתעקש להמשיך ולאחוז בקרנות המזבח,
מקרין מבט מזורגג-מעונג-מדונג-מעוגג, מבט זורח, פורח, קודח
מבט מעורר שאט נפש, סלידה, בחילה, תיעוב,
מפח בלב ובנשמה, חרפה, גועל-נפש, בושה וכלימה
אך ידוע יודע הנך כי מאום, שום-כלום
לא עשוי להזיז, לא מזיז, לא יזיז לו לפרחח-ממולח פרזיט שחצן זה – יען עוד ידו נטוייה !
פרזיט אשר מעורר גלי סערה בכל רבדיה, גווניה, שכבותיה של חברה שברירית ושבירה
לפרוסות קטנטנות-דקיקות, לקציצות מקוצצות,
קוצץ בלי-רחם סבלנות אזרחיה של אומה, מטגן את דמה של מדינה שלמה
פרזיט אשר משפיע, בדיעותיו ובהשקפתו אף מכריע
מי יחיה ומי ימות. מוות היום נובע משטות.
פרזיט אשר משרה ומביא עמו רוח רעה, רוח נכאה, רוח דכאון, רוח גרעון, רוח תבוסה, רוח מפלה,
על כל צעד ושעל מחולל פרזיט-נצחי, פרזיט-שרוי-תמידית-בטרנזיט
רוח אימה, רוח איבה, רוח מירמה, רוח שלילית, רוח גבית, רוח תזזית.
ידע לו כל אב וראוי גם רצוי כי תדע לה כל אמא
איך הפקידה, את חיי בתה, את חיי בנה, בידי פרזיט
פרזיט קצר-ראות, נעדר לחלוטין נתיב, שביל, מסלול, דרך, מטרה,
פרזיט בלי שמץ חזון,
איך... איך... איך... כך נפלו עלינו חודשים ספוגי-רווי סבל, אבל, כאב, שכול, יגון ?
פרזיט מאומן, מיומן, מתורגל, מושלם בחיפזון, חיפזון רדוף מוות, עורג וכמה אֱלי קבר, הרה-אסון
פרזיט חסר ייעוד, יעד, תכלית, פרזיט אותו תמצאנו תמיד כאמור שוהה אך ורק בטרנזיט
פרזיט משמיד תקוות, מבעיר ציפיות עם ישראל, על להבות פז-גזית.
איך... איך... איך... וכיצד כך הפקירה 'קדימה' את חיי בנינו, חיי לוחמינו, חיי חיילינו
משל וכאילו היתה זו מפלגה לא עברית, מקרית, אקראית, ערטילאית,
ועם זאת שימשה ומימשה 'קדימה' מסגרת עיוורת לחבורת-צמרת,
חבורת-זבל גלותית, עלותית, עלוקתית, שרלטנית, טפילית, נכרית, בלתי-אחראית, לועזית.
ידע לו כל אב וראוי גם רצוי כי תדע לה כל אמא
איך הפקידה, את חיי בתה, את חיי בנה, בידי אשף כלום, איש-מאום, אדם בלום-עמום-רדום, פרזיט
פרזיט ממולח, מאד לא-מוצלח, לא-יוצלח, פרזיט מהתל, מטלטל, מקלקל, ממלמל, מתפתל,
פרזיט פתלתל-עקלקל, חמקמק-חלקלק אשר מאומה לא הפנים, את הכל רק שחק, מחק ודחק.
פרזיט מרעיף חיוכים לאינספור, צובע עולמנו בשחור ואפור
שולח חיוכיו בתבל (עד אנה מגיע ההבל?), מפזרם לאינסוף, פרזיט המזכיר בחיוכיו-חיקויי קוף
חיוכיים בלי הפסק, חיוכים ללא-הרף, כמהמר אשר את קלפיו ערב-ערב, לילה-לילה טורף,
עושה כן טרם שאת חיי בנינו-בנותינו מבזבז, בגיליוטינה עורף
במציאות עגומה-עכו |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
5 |
|
| |
כל מי ששותף היה, את שלו תרם ואשר נחלה וחלק לו, חלק נוֹרָא, בלתי מְבוּטַל במֶחְדָל
מֶחְדָל אשר כתוצאה ישירה ממנו, בננו שלנו, בעולמנו זה, לחיות פתע פָסַק וחָדַל
יואיל נא, משמינו, מנוף חיינו, מעולמנו הקט, השברירי, הצנוע, הדל
עולמנו אשר בעטיו של משטר מלאכותי, ישראלי, תועלתני, עברי, אנוכי
ו"הנהגה" בלתי-אחראית, שרירותית, שרלטנית, אכזרית זו,
חש עצמו לא במעט אף מדוּכָּא ומוּשְפָּל
יואיל-נא להסתלק חִיש, להיעלם קודם למעשה רשלני-טיפשי-שלומיאלי נוסף בִּיש
עוד בטרם אותנו לחלוטין יתיש,
אף אם למדינה ולחברה זו, כך סבור הִנוֹ, כמותנו תרם אותו איש
מדינה אשר בה בחר כמונו להקים את ביתו, מדינה וחברה בתוכה גם גדל וחי להנאתו.
כל מי אשר חלק לו, רגל או יד
בדרך בה בננו שלנו, מן העולם, לנצח הוּצָא ואַָבַד
מי אשר אחריות אישית-שילוחית-ממלכתית
על עצמו מעודו לא קבל, לא לקח, בה לעולם לא עמד
מי אשר את שגיאותיו לא הפנים, אותן הדחיק,
בכך הפך את עצמו לעוד יותר אוּמְלָל, מִסְכֵּן, מְגוּמָד
מהן ומן ההיסטוריה שוּם-דָבָר, מְאוּמָה, לא לָמַד
לא שִנֵן, לא סִגְנֵן, לא ציין, לא התבונן, לא טרח לתקן,
נושא בעינינו אחריות ואשמה כאחת – על דרך חסרת כל מטרה,
דרך בה בחר כאשר עדיפה היתה בהחלט דרך אחרת, טובה יותר, כברירה.
דרך בלי כל שמץ חָזון, דרך הרת-אסון, דרך רווית חיפזון,
דרך עוברת בינות כאב, סבל, אבל, שכול, יגון,
דרך נעדרת צֶלֶם, דְמוּת, מַרְאֵה, הָדָר, דרך חסרת טִיפַּת מֵמַד
דרך-לא-דרך בה בננו, בתנו,
מן העולם לעד הוּצָא, לָנוּ לנֶצַח אַָבַד.
כל מי אשר שותף היה ולו חלק בלתי מְבוּטַל במֶחְדָל
ועל ברכי יהירות, רשלנות, התרשלות, הפקרות, התנשאות, טיפשות, שטות,
עקשנות, התעקשות, רדידות, שטחיות, שלומיאליות של מלחמת לבנון השניה
צָמַח, פָּרַח, שִגְשֵג, לִבְלֵב וגָדַל
מי אשר חלק לו, חלק בלתי נִדְלֶה, מְדוּשָן, מְרוּצֶה, רווי אושר, מְלֵא-סִיפּוּק ונחת
איך... איך... איך... וכיצד... כך נפלנו הפעם כולנו היישר מן הפח אל הפחת ?
מי אשר לו חלק נמנע, נמהר, נבער, מיותר, מתוקשר, מעוטר
יואיל נא לסגת מנוף חיינו -
לאפשר לנו נא לשמור על בריאותנו, מצבנו, שלומנו
לא לפגוע שוב, לא לפלוש, לא לחדור שנית אל ביתנו
עליו אין יותר מי אשר כבבת עינינו ישמרנו מכל מִשְמָר, ישמרנו-נָצור, ישמרנו שָמוֹר.
מִשְמָר חָפֵץ, צְמֵא-חיים, מִשְמָר חֵירוּת, מִשְמָר שוֹאֵף דְרוֹר.
מִשְמָר בעל מַשָק כנפיים אָדִיר ואָצִיל כמעוף הצִִיפּּוֹֹר.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
|
6 |
|
| |
|
|
|
7 |
|
| |
|
|
|
8 |
|
| |
|
הילדים שלו הם הריבית
רק אנחנו צריכים שחרור מהמשפחה הזו, וכל הקדימה שיעופו לפח |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מרק טווין |
|
|
|
9 |
|
| |
|
I loved your last sentence!!! |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
OS |
|
|
|
10 |
|
| |
אולמרט במעשיו מהווה אויב לציונות (הרחיק את ילדיו מפה) ולמדינת ישראל- בזכותו נסראללה ואיראן התחזקו וגם את רמת הגולן הוא יוזם להחזיר לסורים. דברים אילו לא נחשבים כמעשים "גדולים"?
הכותב לא מבין שאולמרט הוא פוסט ציוני שיוזם את כליונה של ישראל במעשיו והגנבות הן רק כלי למעשיו ה"גדולים" באמת.
כפי שנאמר אל לנו לזלזל באויב אלא להלחם בו פוליטית בכדי שעתיד ילדנו לא יהיה תחת שלטון האיראנים. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א.י.ל. |
|
|
|
11 |
|
| |
|
מעניין מי זקוק דחוף יותר לטיפול נפשי בכפיה..אולמרט העורב על יצר הלקיחה, או ביבי נתניהו הצבוע ,על נפיחות מחלת הגדלות , ויצר הנהנתנות ??? |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורית א |
|
|
|
12 |
|
| |
והמבקר שותק. והתקשורת שותקת. ודליה איציק נוסעת ומלווה זקנים לחו"ל ..והתקשורת -שותקת..
אז מה אתם נטפלים לאולמרט ??!! הוא הולך בדרך של פרס.
ציקי -בתו של פרס טסה לפריס עם פרס..והתקשורת -שותקת.
מה אתם רוצים מאולמרט. פרס -הראה את הדרך...
פרס הצהיר"אני הייתי מבטל את לימודי ההסטוריה...
הבנתם??מה לפרס ולעבר??עיניו לעתיד !!! |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הלקחן-פרס ,הראה.. |
|
|
|
13 |
|
| |
עוד לפני שנים כשעורך דין או עובד בכיר היה צריך להתקבל לעבודה במחלקה לחקירת רמאויות נהג ראש המחלקה דאז להכניס את העובד לחדר חשוך לגמרי לתת לעובד החדש פנס ולבקש אותו להדליק ולכבות.
כשהעובד הביע תמהון לפשר הכוונה של המפקד היסביר לו המפקד כי להיכן שלא תאיר עם הפנס ש0 תמצא גנב או פושע ,רק אלה שלא הארת עליהם ישארו בחשכה.
אם זאת התיאוריה של המשטרה ויש להניח שהיא כזו,הרי כל מי שישרת בתפקיד ציבורי שיש אתו משום כוחניות יביא אליו את אור הפנס.
כניראה שלכל אחד ואחד בשילטון ובמערכת הפוליטית יש את קופת השרצים האישית שלו, מרמת שבירת חלון בבית ספר כשהיה ילד חסר בינה ועד להכי גרוע שיש.
אז אולי המשטרה תקנה יותר פנסים לחוקריה המסורים במקום ניידות ושוטרי מקוף ,השוטרים ידליקו את הפנסים בכל פינה עד שיגלו את כל חוטאי השילטון והמערכת הפוליטית בישראל.
אולי אז נזכה למדינת משטרה כהילכתה שתחזיר את הסדר הציבורי על כנו ואולי יבוא דור חדש של פוליטיקאים מלאי ערכים ורצון אמיתי לשרת בהכנעה את אזרחי ישראל .... אבל אנחנו לא תמימים, גם הם יחקרו לבסוף על חשדות אלו או אחרות והגלגל רק חוזר. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פנטי |
|
|
|
|
אהרון שחר
תוכנית "הפוליגרף" והתגובות הנסערות שעוררה, מלמדות אותנו בעיקר על עצמנו
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אריה אבנרי
מכתב פומבי אל שר המשפטים  אין לי ספק שאתה עושה זאת בשירות פטרונך, ראש הממשלה אהוד אולמרט, איש הציבור המושחת ביותר שקם מאז הקמת המדינה וייזכר כך לדיראון עולם
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ד"ר רון בריימן
ישראל עברה ממעמד של מדינה מובילה במאבק נגד הטרור למעמד של תומכת בו בפועל: אספקת קרקע, כספים, שריוניות, תשתית חשמל ותקשורת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עו"ד אלי דורון, עו"ד ירון טיקוצקי
מחד, אין ספק כי השימוש הגובר באמצעי זה במקום אמצעים חלופיים (כגון: פקס, דואר "רגיל" וכו') יקשה מאוד על בעלי דין להוכיח טענות ללא שימוש בו. מנגד, שיקולים חזקים מקטרגים נגד שימוש בדוא"ל לראיות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עו"ד אלי דורון, עו"ד אתי סדיס-פרל
שאלו את עצמכם האם רצונכם להתגרש נובע מחוסר התאמה אמיתי מהותי ביניכם ומחוסר אהבה, או שמדובר רק במשבר זמני הנובע מעייפות, משגרה או מלחצים שיחלפו עם הזמן
|
|
|
