תמיד ידענו שהראש היהודי ממציא פטנטים, אבל בימים אלה ניתנה הוכחה מספרית לכך. נתונים סטטיסטיים שפרסם משרד הפטנטים האמריקני בחודש מרס השנה מגלים כי ישראל מדורגת במקום ה-15 ברשימת המדינות הרושמות פטנטים בארה"ב, ובחישוב המביא בחשבון את מספר הפטנטים ביחס למספר התושבים בכל מדינה, ישראל מדורגת במקום ה-9.
מתוך 4,222,954 פטנטים שנרשמו בשנת 2006 בארה"ב, יותר ממחצית נרשמו ע"י אמריקנים (2,460,775). יפן מדורגת במקום השני עם 692,181 פטנטים, גרמניה שלישית עם 304,161 פטנטים, בריטניה רביעית עם 126,663 פטנטים וצרפת חמישית עם 113,969 פטנטים. אחריהן, בסדר יורד, ממוקמות קנדה, טיוואן, שוויץ, דרום קוריאה, איטליה, שבדיה, הולנד, אוסטרליה, בלגיה וישראל הממוקמת במקום ה-15 עם 15,641 פטנטים.
בחישוב לפי מספר התושבים בכל מדינה, לארה"ב 8,095 פטנטים למיליון נפש, שוויץ שניה עם 7,605 פטנטים למיליון נפש, יפן שלישית עם 5450 פטנטים למיליון נפש, שבדיה רביעית עם 4,390 פטנטים למיליון נפש וגרמניה חמישית עם 3,709 פטנטים למיליון נפש. אחריהן, בסדר יורד, ממוקמות טייוואן, קנדה הולנד וישראל, הממוקמת במקום התשיעי, עם 2,234 פטנטים למיליון נפש.
נתונים אלה מתאימים גם לנתונים שפרסם בעבר הארגון העולמי לקנין רוחני (WIPO). לפי נתוני WIPO ישראל דורגה בשנת 2006 במקום ה-15 לפי מספר בקשות הפטנט הבינלאומיות שהוגשו באותה שנה במסגרת הסדר PCT, המנוהל ע"י WIPO. לפי נתונים אלה מספר בקשות הפטנט הבינלאומיות שהוגשו מישראל גדל בכתשעה אחוזים ביחס לשנה הקודמת.
טיב הפטנטים המיקום הגבוה של ישראל בטבלת הפטנטים והנתונים המספריים שפורסמו מעודדים ומצביעים על מגמת צמיחה בפעילות הטכנולוגית בישראל. אין ספק כי מבחינת המגמה העולמית ממוקמת ישראל גבוה, ונתון זה יציב וקבוע כבר מספר שנים. הצורך להגן על פיתוחים טכנולוגיים באמצעות רישום פטנטים ברור וטבוע בפעילות ההיי-טק בישראל. מי שאינו טורח לרשום פטנטים על המצאותיו משול למי שויתר מראש על זכויותיו, והנתונים מלמדים כי החברות הישראליות אינן מוותרות סתם כך על זכויותיהן.
אך בעוד מספרן של בקשות הפטנטים נמצא במגמת עלייה מתמדת ורציפה, נשמעות טענות רבות בנוגע לטיבם של הפטנטים הנרשמים וחוזקם. כיום מסתמנת מגמה במשרדי פטנטים שונים, למשל בארה"ב, יפן ואירופה, להגביה את רף הקבלה, ולסנן יותר את הבקשות כדי לוודא קיומם של הקריטריונים לקבלת פטנט.
אם נדמה היה בשנים האחרונות שמשרדי הפטנטים איבדו את הרסן ונותנים פטנט לכל מבקש, נדמה כי המגמה כיום היא להקשיח את הבחינה ולעמוד על מילוי כל הקריטריונים לכשירות לפטנט. כך לדוגמא בארה"ב, בעוד שרק לפני כמה שנים כתשעים אחוז מהבקשות שהוגשו שם הפכו לפטנטים, מנסה כיום משרד הפטנטים להקטין את המספר. ניסיונות להקשיח את הליך הבחינה כללו גם הצעות לשינוי כללי הבחינה, לרבות הגבלה דה-פקטו על מספר התביעות שניתן לכלול בפטנט (התביעות הן סדרה של משפטים בסוף מסמך הפטנט המגדירים את היקף ההגנה על הפטנט, ושאליהם פונים כדי לבחון אם נעשתה הפרה של הפטנט), הגבלה על מספר בקשות ההמשך שניתן להגיש, העלאת סכומי האגרות, ודרישות נוספות. ההתנגדות שמהלך זה עורר הביאה בית המשפט פדראלי להוציא צו מניעה שיימנע ביצוע השינויים הללו בנימוק שאינם חוקתיים.
באירופה, סיכויי ההצלחה של בקשת פטנט נמוכים יותר מאשר בארה"ב. כשישים אחוז מכל הבקשות המוגשות הופכות לפטנטים. מתחילת אפריל השנה גובה משרד הפטנטים האירופי סכום של מאתיים יורו על כל תביעה מעל 15 תביעות בבקשת פטנט אחת, ונראה כי הטלת העלות הנוספת הזו תצליח להגביל באופן מעשי את מספר התביעות בבקשות פטנט, שרק לפני שנים אחדות היו כוללים במקרים רבים יותר ממאה תביעות. ביפן רק כרבע מהבקשות הופכות לפטנטים.
האם ההגבלות הללו יכולות להביא לשיפור באיכות הפטנטים? נראה כי ערכן העיקרי הוא בהקטנת עומס העבודה מהבוחנים במשרדי בפטנטים, אך איכות הפטנטים תיקבע רק ע"י בחינה דקדקנית שתתבטא בחיפוש פרסומים מוקדמים ובעמידה על קיומם של הקריטריונים לכשירות לפטנט.
