כל ארגון חתרני מטפח לעצמו זרוע צבאית שתפעל ליישום פעולות טרור שיעלו את יוקרתו בפני תומכיו וכן להשגת מטרות פוליטיות, כך ארגון הפת"ח טיפח זרועות צבאיות שלצד המסלול המדיני שניהלו ראשי הארגון, זרועות הטרור הוציאו לפועל את הפיגועים במטרה להוות אמצעי לחץ להשגת מטרותיהם של שולחיו, כך גם פועל החמאס, הג'יהאד, חיזבאללה וארגוני הטרור הנוספים.
ובישראל למרות התעלמות זרועות הביטחון והתקשורת מארגון "חופשיי הגליל", סימנים רבים מעידים על קיומו בפועל ועל הקשר בינו לבין התנועה האיסלאמית של ראאד סלאח, וזאת ניתן לראות בפרופיל המחבלים שביצעו או תיכננו, או כאלה שסייעו לפעולות טרור מקרב ערביי ישראל הקשורים בתנועה האיסלאמית, כך למשל מוחמד חביישי מאבו סנאן שביצע פיגוע התאבדות בנהריה בספטמבר 2001 היה חבר בקבוצת אלתבליע' (פלג מהתנועה האיסלאמית), ונחשב לראש התנועה האיסלאמית בכפר אבו סנאן והיה מועמד בעבר לראשות הכפר מטעמה. במשטרה הביעו תמיהה מגילו הגבוה של המתאבד, וכן מהעובדה שמדובר באיש דת ידוע היטב בכפרו, אך התעלמו מהקשר לתנועה האיסלאמית ומתחילתה של חתרנות חבלנית של התנועה.
שנה לאחר מכן באוקטובר 2002 קמה התארגנות תחת השם "חופשיי הגליל", והיא שמה לה למטרה לחטוף חיילים ואנשי כוחות הביטחון. בראש ההתארגנות עמד מוחמד אל-חטיב, עד שחוסל יחד עם מוסא עלא במהלך ניסיון פיגוע ירי בצומת בית רימון באפריל 2004. כידוע, פיגוע זה בוצע עם נשקו של החייל אולג שייחט, שנחטף ונרצח ביולי 2003 על-ידי המחבל מוחמד ענבתאווי מכפר כנא.
ביולי אותה שנה, אחיו הצעיר של חטיב דקר את החייל אלכסיי פרוטופופוב, גם הפעם כנקמה על מותו של מוחמד אל-חטיב. באוקטובר 2005 נעצר ערבי-ישראלי בחשד לרצח שביצע במאבטח בעיר חדרה. לאחר מעצרו הודיעו "גדודי שחרור הגליל" כי הם נוטלים את האחריות על רצח המאבטח, וציינו כי הרצח נעשה כנקמה על רציחתם של ארבעה פלשתינים.
באוגוסט 2007 נטל ארגון "גדודי חופשיי הגליל" את האחריות לפיגוע שביצע אחמד חטיב, תושב כפר מנדא, בירושלים. שחטף אקדח ממאבטח של ישיבת "עטרת כוהנים", ירה בו ופצע אותו בינוני. ובמהלך מרדף וקרב ירי שניהל עם חברו של המאבטח, 10 עוברי אורח נוספים נפגעו מהיריות. בהודעת הארגון נמסר כי הפיגוע שביצע חטיב בוצע כנקמה על מותו של מוחמד חטיב כשביצע את פיגוע הירי בצומת בית רימון, וכאן החלה תפנית חסרת תקדים בה נחשף הקשר הישיר בין התנועה האיסלאמית לבין ארגון הטרור "חופשיי הגליל", כאשר ברמזים ברורים התנועה האיסלאמית לקחה לראשונה אחריות על פיגוע טרור בישראל.
ראאד סלאח אימץ את המחבל אחמד חטיב וזאת עשה בכמה דרכים, הראשונה היא הפקת כרזות עליהן תמונתו של המחבל כפי שנוהגים לעשות שאר ארגוני הטרור, ועל הכרזה העניקו לו את התואר שהיד אל-אקצה מעוטר בפסוק מהקוראן "אל תתייחסו למי שנפל שהיד למען אללה כמת, שהרי הם חיים מבלי שתדעו" (יש לציין שראאד סלאח מוגדר בפי תומכיו "שייח אל-אקצה). והשנייה היא שראאד סלאח ובכירים בתנועה האיסלאמית ליוו את המשפחה בסוכת האבלים, זה מנהג של ראשי ארגוני טרור ומנהיגי ארגונים איסלאמיים רדיקאליים שבזמן שמי מתוכם מת, עומדים כהורי המת בסוכת האבלים.
הרמז השלישי במהלך ההלוויה כשמאות דגלי התנועה האיסלאמית ליוו את מהלך ההלוויה מתחילתה עד סופה ולא נשכח את ההספד של סלאח על קברו של המחבל בו אמר כי חטיב הוא עכשיו חלק "משיירה של שאהידים לאורך הדורות". הוא הוסיף כי "אם הממסד הישראלי חשב להעביר לנו מסר מפחיד ברצח הזה, אנחנו דורכים על המסר הזה מתחת לרגלינו. אנחנו צריכים לזכור שהיו כאן כבר הרבה כובשים וכולם נעלמו". ומשפט המחץ בהספדו היה כאשר אמר: "רצו להכפיש אותנו בזה שאתה חבר בתנועה האיסלאמית, אדרבה, זו גאווה עבורנו שאתה אחד מהחברים של התנועה האיסלאמית".
