התבשרנו כי יו"ר העבודה השר אהוד ברק, בטעותו, ממתין שמפלגת קדימה תבחר לעצמה יו"ר חדש ובראשותו/תה וביחד ינסו להרכיב ממשלה חדשה. כלומר, בכנסת ובממשלה העבודה תומכת ביו"ר קדימה לראשות הממשלה. השגיאה הפוליטית הזו לא מסתיימת כאן. בעיר נשר, הוחלט שנציג העבודה אדרי, יתמוך לראשות העיר בנציג הליכוד. בירושלים הוחלט שהעבודה תתמוך באורי פולינסקי לראשות העיר. כלומר תמיכה בחרדים.
במעלה אדומים, הוחלט לתמוך ברשימה בעד מתנחלים. מנכ"ל "שלום עכשיו", חבר בכיר במוסדות העובדה, פועל נגד המתנחלים (וגם נגד יו"ר המפלגה שלו) בתוך מפלגתו. ברעננה "האדומה" לשעבר, כמו בחיפה, יוחלט לתמוך בראש רשימה עצמאית כלשהי. בעיר הוד השרון, פועל סניף העבודה נגד ראש עיר מכהן, מצליח, מהעבודה.
כלומר, העבודה נגד עצמה. אלו הן רק דוגמיות של פעילות פוליטית מוזרה ביותר באחריותם ובסמכותם של השר שמחון את ח"כ כבל. כלומר, העבודה תומכת בכל מאן דהוא, גם אם זה "תרתי דסתרי", ורק לא בנציגה שלה. האם העיקר הוא שח"כ כבל יישאר מזכ"ל (מקום שמור בכנסת) ושמחון יישאר בכנסת. האמנם?
עקב התנהלותה זו נשאלה ההשאלה האמיתית והבסיסית והיא, "האם העבודה היא בכלל מפלגה?" מדוע למשל, להצביע לעבודה כאשר היא תומכת בליכוד, ולא להצביע ישירות לליכוד? וכשהיא תומכת בקדימה, מדוע לא להצביע ישירות לקדימה? או ישירות לחרדים? בשביל מה צריך את מפלגת העבודה? האם רק כדי לא להצביע עבור גאידמק? בשביל זה יש לקיים מפלגה? מדוע שיחשוב הבוחר לשנות גישה זו גם בבחירות לכנסת? בעיריות רבות העבודה לא עוברת את אחוז החסימה. אין ספק שזה סימן לבאות בבחירות לכנסת. העבודה איננה מתנהלת יותר כמפלגת שלטון. היא הפכה להיות מפלגת "נישה". איך כל זה קרה?
מה חלקם בכישלון הגדול הזה של השר שמחון? של ח"כ כבל? או שמא זהו תהליך טבעי לדעיכתה של העבודה עד לגבול אחוז החסימה? כידוע, השר שאול שמחון הוא יו"ר הוועדה לענייני המפלגה בעבודה והוא אחראי להתנהלות המפלגה ברחבי הארץ. הוא לא לבד בתפקידו זה. בענייני התנהלות העבודה ישנן סמכויות ועמן אחריות גם ליו"ר המפלגה וגם למזכ"ל שלה. בין יתר תפקידיהם גם לפתור בעיות מקומיות לקראת בחירות מוניציפאליות. לשם כך, בהנהגת השר שמחון ובעזרת מזכ"ל המפלגה, הוקמו ועדות התערבות כמעט לכל ישוב בארץ שבו מתקיימות בחירות מוניציפליות. הפתרון המצוי בישובים ברחבי הארץ שהם יצרו, הוא בתמיכה במועמד/ים או ברשימה/מפלגה כלשהי אחרת. התזכורת להתנהלות הנלוזה הזו, המוזכרת ברישא של דברים אלה, היא רק חלק מתוצאותיה העגומות של פעילות השר שמחון ושל המזכ"ל כבל. התמונה כולה נראית בושה וכישלון רבתי בראשות השניים.
רצוי להזכיר ולומר כי בכל משטר דמוקרטי ראוי, מפלגה משמעותה התארגנות חופשית של קבוצת אנשים, על יסוד השקפה פוליטית אחידה. תמיכה ואו חברות, במפלגות/רשימות שונות, בעת ובעונה אחת, סותרת הגדרה זו. גישה זו היא בניגוד לאינטרס הציבורי המובהק. מפלגה זה אמצעי דמוקרטי כדי להביע וכדי ליישם את אותן השקפות פוליטיות במסגרות דמוקרטיות כמו מועצת עיר, כמו כנסת. אז איך עושים זאת כשאזרח חבר/תומך בשתי מפלגות/רשימות שונות? המוסר הכפול של הנהגת העבודה מאפשר זאת.
פרוש חדש למילה מפלגה הנהגת העבודה, יצרה, בעצם התנהלותה, כפי המוזכר בריישי, פרוש חדש, למושג של מפלגה, וזה בניגוד, למשל, למילון אבן שושן ו/או בניגוד גמור לכל הגדרה בסיסית בדיסציפלינה של מדעי המדינה או המשפט. דה-פאקטו, העבודה במקרה הטוב, הפכה קבלן משנה של קולות לכל מפלגה/רשימה אחרת. ההתנהלות המוזרה, של שמחון ושל כבל, שהובילה להרס עצמי, ראויה להילמד בכל פקולטה של מדעי ההתנהגות. בהתנהלותם זו גרמו וגורמים הם נזק אדיר למפלגת העבודה וגם ליו"ר הנוכחי שלה, אהוד ברק, עד כדי ההתארגנות להחליפו. שכן, רבים רואים בשמחון ובכבל מינויים של ברק, ובתשתית הכישלון שבנו, סימן ואות ברור לבאות, לכישלון חרוץ בבחירות לכנסת.
זאת ועוד, אותה הוועדה לענייני המפלגה בראשות השר שמחון, ביחד עם מזכ"ל מפלגת העבודה, ח"כ כבל, לקחו על עצמם לחדש את החוקה של העבודה. ברם, רק בגלל שהוזכר בה כי לפואד יהיה מקום שמור, "השמיים נפלו" מעל ראשיהם של השר שמחון ומזכ"ל המפלגה, ח"כ כבל. ואז, כל החידוש בחוקה זו, דבר נחוץ ביותר וראוי לכל מפלגה, באשר היא, ירד ביוזמת ההתנהלות שלהם לטמיון. מכאן, ניתן לסכם את התנהלותה של הוועדה הזו בראשות השר שמחון ובסיוע המזכ"ל בשניים: 1. תמיכה במפלגות אחרות וכן, 2. "לא" רבתי לפואד בבחירה פנימית.
בשיחה על ענייני מפלגת העבודה והנהגתה, עם מושבניקים, אנשי תנועת העבודה שורשיים, ותיקים, אמר אחד (דור שלישי) מכפר ידוע אשר בעמק יזרעאל: "שר החקלאות שמחון החליט להקנות מעמד רשמי של ענף גידול חקלאי, לגידול הסוסים בישראל. דבר ראוי. אבל מה עם ענף גידול החמורים?" ענה לו חברו ממושב רגבה "זה כבר יש במפלגה הזו". אלו הם דברים חמורים, תרתי משמע. אבל ראוי לזכור ולהזכיר שאלו הם דברים בשם אומרם והם מדויקים. כך חושב התומך השורשי בתנועת העבודה על התנהלות מנהיגיה דהיום, על התנהלות שר החקלאות דהיום.
התנהלות כושלת שכזו של ההנהגה, מובילה לדיבורים של פעילים "בשטח". יש מביניהם האומרים שייתכן שבישיבת הוועידה החדשה, הראשונה הקרובה שתתכנס, יוצע להחליף את כל ההנהגה. הדברים הללו נכתבים מתוך ידיעה וללא כל נטילת עמדה. ברם, ייתכן שחבר מן השורה יעדיף להיפרד מחברותו בעבודה, מהם כאלו רבים שממילא התפקדו לצורכי הפריימריז ותו לא. אבל כשהשטח מיואש, כועס ורותח ומדבר בלהחליף את "כל ההנהגה" המשמעות שהוא מתכוון היא גם, להחליף את היו"ר, להחליף את המזכ"ל, ולהחליף את יו"ר הוועדה לענייני המפלגה. ואם נתחשב בסקרים האחרונים, הרי שיש לטיעון הזה סימוכין בציבור הרחב.
ואם רוצה יו"ר מפלגת העבודה להקדים רפואה למכה, הוא חייב לשקול החלפת השניים מיידית, ומינוי פואד במקומם. ויפה שעה אחת קודם. שכן, השר שמחון בעזרת המזכ"ל כבל, בהתנהלותם, כנראה מטביעים איתם, במים עמוקים ועכורים, את מפלגת העבודה כולה.
