זהו. הדבר הוירטואלי הזה הקרוי קדימה נמצא עכשיו, ממש ברגעים אלה, במעופו אל פח האשפה.
מלכתחילה הוקמה המפלגה המוזרה הזו כאוסף של פוליטיקאים פליטים ועריקים, שנדבקו אל עמוד מרכזי אחד - אריק שרון. הם נדבקו לאריק שרון, אבל לא זה לזה.
וכשאריק שרון הלך החל תהליך ההתפרקות – כי אולמרט הוא לא אריק.
אבל אולמרט עוד הצליח איכשהו להשתמש באינרציה שיצר אריק, והשכיל לשמור על חישוק אחד שכל ייעודו היה אך ורק לשמור על הישרדות המפלגה.
עכשיו אולמרט הולך, וגם החישוק הבודד הזה התפקע.
ובאין מלך, כל ממזר מלך: דליה איציק וצחי הנגבי, שני פוליטיקאים שמכירים את הפוליטיקה מהצד של הביוב, נאלצים לשחק אותה ממלכתיים.
ועתה, שני הפוליטיקאים הללו – אוי לאותה בושה – מנסים להחתים את המועמדים לראשות המפלגה שיתחייבו שלא לפרוש ממנה אם יפסידו.
כי דליה איציק וצחי הנגבי הם הראשונים לדעת שאין דבר המחבר בין המועמדים – לא שורשים, לא אידיאולוגיה, לא היסטוריה, לא נוסטלגיה – שום כלום.
הוירטואליות המוחלטת של המפלגה המצחיקה הזו נתגלתה במלוא חולשתה ושיפלותה ביום שבו ראש מפלגה אחרת, אהוד ברק, כפה עליה מהלכים פנימיים, שהיו אמורים להיות בתחום ריבונותה הבלעדי של קדימה.
ועכשיו הבוחרים המתפקדים של קדימה אמורים להכריע בין הבוס של נהגי אגד לבין המריונטה של פורום החווה.
ואם פורום החווה יפסיד לנהגי אגד, אל נתפלא אם נמצא שציפי הקימה מפלגה על המדרכה ממול.
כי ציפי היא הדבר הוירטואלי הבא.
וכיאה לכל דבר שהוא וירטואלי, ציפי ליבני תהיה תמיד בכל מקום, וגם בשום מקום, בעת ובעונה אחת.
