אין זכות (ל)קדימה

רבות כבר נאמר ונכתב על הסיבות סביב הקמת קדימה, האמת היא די פשוטה. ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון רצה להיות יו"ר מפלגה עם סמכויות כמעט דיקטטוריות, בכדי שלא "יפריעו" לו עם הליכים דמוקרטיים. מנגד חבר אליו שמעון פרס אשר הפסיד במרוץ להנהגת מפלגת העבודה. לפרס, כמו לשרון היה "קשה" לחיות עם הכרעות דמוקרטיות. ביחד הם הקימו מפלגה, העניקו תפקיד לכל אחד שהסכים להצטרף והרי לכם מפלגת שלטון במדינת ישראל. בימים אלה הולכת קדימה לבחירות לתפקיד יו"ר המפלגה. לראשונה יהיו בחירות בקדימה, לאחר ששרון מינה את עצמו כיו"ר המפלגה ואולמרט "הכתיר" את עצמו כיורשו. לאחר שחברי קדימה, בהנחיית יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק, למעשה הדיחו את ראש הממשלה אהוד אולמרט, יזכו חברי קדימה סוף סוף לבחור יושב-ראש למפלגה. במרוץ לראשות קדימה כעת מתמודדים ארבעה: לבני, מופז, דיכטר ושטרית. כל אחד מהם רואה עצמו מתאים לתפקיד ראש הממשלה ולהנהיג את מדינת ישראל. במידה וכך יהיו פני הדברים אנו צפויים לראות כי יידרש סיבוב בחירות שני, בכדי להכריע מי ייבחר. אין ספק כי התמודדות זו תהיה מעניינת ועניינית, המתמודדים בוודאי יציגו את תפיסת עולמם, כיצד הם חושבים לפתור את הבעיות הביטחוניות הסבוכות, כיצד יש להתמודד בזירה הבינלאומית. נושא הרפורמות במשק ומשבר האנרגיה בוודאי יהיו על סדר היום. מערכת החינוך אשר נמצאת על סף קריסה תזכה להתייחסות. בטוח נשמע כיצד המתמודדים מציעים לפתור את ההידרדרות בביטחון האישי וכיצד המשטרה מטפלת בפשיעה החמורה, ובמשפחות הפשע. או שלא. מערכת בחירות כזו תהיה מעניינת וחשובה, זה היה נכון אם זה היה קורה בכל מקום אבל לא בקדימה. מפלגה ללא היסטוריה, אשר אין לה שורשים ערכיים עמוקים אינה מסוגלת לנהל ויכוח ענייני על דרך ניהול המדינה. שמעתי לאחרונה פעילה מרכזית של השר אבי דיכטר מנסה להסביר בראיון מדוע צריך לבחור בו. לדבריה, "דיכטר נחמד ואדם טוב". התמודדותו של דיכטר היא חוצפה ובושה, המערכת שהוא מופקד עליה בקריסה מלאה, שוטרים עוזבים, ביטחון הציבור במשטרה בשפל חסר תקדים והפשיעה המאורגנת משתלטת על כל חלקה טובה. דיכטר הוא תוצר לוואי של קדימה, טירון פוליטי אשר הגיע היישר אל כס של שר ומיד בטוח שהוא מתאים להנהיג את המדינה. יתרונו שהוא ביטחוניסט המדבר בצורה נחושה בכך יוצר עננה של אמינות ומנהיגות. לדיכטר אין סיכוי לנצח ובסה"כ מנסה לשדרג את מעמדו. השר מאיר שטרית הוא מתמודד סדרתי, התמודד בליכוד מול נתניהו ודוד לוי בשנת 93 ופרש. לאחר מכן שב והתמודד מול שרון ואולמרט. מיד כשעבר לקדימה כבר הודיע שיתמודד על הנהגת המפלגה. בכל ניסיונותיו להגיע להנהגה הוא הפסיד, בדרך כלל הוא משתמש בהתמודדויות הסדרתיות הללו בכדי לקדם את מעמדו ולזכות בתפקיד. יתרונו בכך שהוא אופטימי וזכה לדמות קבועה בתוכנית "רק בישראל". כמו לקודמו גם לשטרית אין סיכוי לנצח. המועמדת המובילה כיום בסקרים היא שרת החוץ ציפי לבני. השבוע אמרה כי היא מתמודדת למען טובת המדינה, והוסיפה כי צריך להעמיד את המדינה בראש סדר העדיפויות. טוב, הרי זה דבר ברור. מה שלא ברור הוא מדוע אינה מסכימה להתחייב להישאר בקדימה גם במידה ותפסיד. שכן, אם המדינה כל כך חשובה וצריך לשרת אותה, מדוע שמה לבני את הצלחתה האישית מעל טובת שירות המדינה?! הסתירה הזו מלמדת כי הכל אישי. לבני שמדברת על "פוליטיקה אחרת", נקייה, שתקה בכל הקשור לשחיתויות אולמרט, אך מבקשת את תמיכת חבריה שהואשמו או שנמצאים תחת חקירה כגון: רמון, הנגבי, הירשזון והשרה בלילא אברהם. שתקה בנושא דוח וינוגרד הסופי (לאחר שבתחילה דיברה אחרת אבל מאז השתתקה), שותקת לגבי חבריה למפלגה הנמצאים תחת חקירות ואישומים, שותקת לגבי ההסדר המדיני העתידי וירושלים. שותקת ושותקת ושותקת, כנראה שזה הקמפיין של ממלאת-מקום ראש הממשלה. שכן, לאחר שדיברה רבות על הצלחת הסכם 1701 אותו הובילה, התברר שזה הסכם גרוע, בלשון המעטה. צריך לזכור ששרת החוץ היא כיום מספר 2 בממשלה ונושאת באחריות מלאה! לכן כאשר השופט וינוגרד טוען כי הממשלה כשלה גם עליה חלה האחריות. מסע הבחירות שלה מבוסס על יכולתה להביא לקדימה יותר מנדטים מיריביה בבחירות כלליות. זה קליט ומתאים למפלגה שכל מה שמעניין אותה זה הכיסא. יתרונה הוא אמינות ובכך שאינה אומרת דבר ממשי. תגיע לסיבוב שני עם אפשרות טובה לנצח. מתמודד נוסף, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר השר שאול מופז. כבר שנים הולך עם התחושה כי הוא מועמד ראוי לתפקיד ראש הממשלה. במירוץ שלו הוא מנסה להבליט את ניסיונו בתחומי הביטחון. זהו אותו ניסיון אשר גרם להפקיר את שדרות מול ירי מטחי הקסאמים, וגרם לפגיעה קשה בפיתוח נשק הגנתי מול האיום הזה. אותו ניסיון אשר איפשר להתחמשות המאסיבית של החיזבאללה בצפון ללא מענה ישראלי. אותו ניסיון אשר הוריד את מלאי התחמושת בימחי"ם בצורה מסוכנת. כנראה הניסיון הוא שכיוון אותו להפחית את האימונים בצה"ל על עד חוסר תפקוד. בניסיונו הרב הוא חשב שכדאי לצאת מציר "פילדלפי" ולפתוח את רצועת עזה להברחות נשק. כיום, כשר תחבורה ולטובת הפריירמיס בקדימה הוא שוב מדבר על נושאי ביטחון, מאיים על אירן בהפצצות ובחוסר אחריות משווע הוא מעלה את מחיר הנפט העולמי ופוגע בעמימות הישראלית, "מזל" שיש לו ניסיון. השר מופז מנסה לשכנע כי הוא נאמן לקדימה יותר משרת החוץ, ומנסה להשיג ממנה התחייבות כי לא תפרוש במידה ותפסיד. זה מצחיק עד עצוב, מופז ששלח מכתבים לכל חברי הליכוד כי בלשונו "בית לא עוזבים", עזב לקדימה ביום למחרת. גם אצלו הקמפיין מתאים לקדימה והוא, ביחרו אותי אני מביא שילטון. למופז יש בעיות אמינות ודוגמה אישית. יתרונו במלחמת לבנון שתק ובולט במיוחד כשלובש את הווסט הזוהר הצהוב, של הבטיחות בדרכים. יעלה לסיבוב שני מאורגן היטב ופוקד מקצועי, בעל סיכוי טוב לנצח. אכן אלו הם מועמדי קדימה וזהו סדר יומה של המפלגה כיום. בקדימה רוצים שלטון ועכשיו, בקדימה רוצים שמפקד הארגזים יקבע מי ראש הממשלה הבא. למפלגה כזו אין זכות קדימה בפוליטיקה הישראלית והיא למעשה הגיע לדרך ללא מוצא. לישראל מגיעה מפלגת שלטון עם קצת יותר דרך, מחויבות ואחריות.