X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
פסילת תשדיר על גירוש וחורבן גוש קטיף היא לא פחות מאשר פלישה דיקטטורית לשטח האפור של השפה
▪  ▪  ▪
גלגלי ההינתקות ממשיכים לנוע [צילום: AP]

בימים אלו מתנהל מאבק עיקש באשר לשידור תשדיר פרסומת במלאת שלוש שנים ליישום תוכנית ההינתקות. מצד אחד נמצא המטה למען העם והארץ ומנגד הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ורשות השידור. אלו האחרונות טוענות כי השימוש הננקט בתשדיר במינוח "גירוש" לתיאור האקט שבוצע בגוש קטיף אינו עומד בכללים ומהווה נקיטת עמדה פוליטית האסורה.
ייתכן שההכרעה בוויכוח הטרמינולוגי תינתן בסופו של דבר בבג"צ. עד אז כדאי לתת את הדעת לסוגייה הסבוכה. מהו אכן המינוח הנכון לתאר את שקרה בקיץ ההוא. על הכל מוסכם כי מדובר ב"הינתקות", אך מה באשר לגירוש? לפינוי? לעקירה?, ואם תרצו - לנישול? ומה באשר למילה חורבן - האם שמורה היא אך ורק לאותו חורבן היסטורי לפני אלפיים שנה, או שגם בימינו יש חורבנות.
מבלי לקבוע עמדה פוליטית בעניין, אין ספק כי ניתן להטות את המילים באופן שהקורא או השומע יבין את המסר הסמוי אותו אתה רוצה להעביר. אחת הבעיות בשפה העברית היא חוסר האחידות והמשמעות הברורה של המילה הנאמרת והנכתבת. כך למשל המילה "פינוי". האם נכון להשתמש במילה זו כלפי אנשים? הרי גם זבל מפנים. ומה באשר לגירוש? האם המשטרה יכולה לגרש את יושבי שכונת הפחונים או שעליה לפנות אותם?
גם חורבן הוא עניין סובייקטיבי. אדם שמאבד את משפחתו בתאונה, למשל, רואה בכך לא חורבן אלא שואה ממש. מתברר כי את התחושה האישית הסובייקטיבית לא ניתן ליטול. ציבור שלם קורא היום להינתקות גירוש, ציבור אחר קורא לעצמו מחנה השלום, אחרים מכנים את עצמם המחנה הלאומי, וראשי קהילות לא-דתיים מכנים את עצמם רבנים רפורמים.
כאן בדיוק לא אמורות הרשויות המפקחות להכניס את ראשן בין הרים. לטבעיות השיח יש כוח משלה, ברצותו ישתמש יום אחד במינוח אחד לתאר מצב מסוים, וברצותו יהפוך פניו. האם "חבל על הזמן" מתאר דאגה מפני ניצול לא נכון של הזמן הפנוי או תיאור התרשמות מתפעל למדי. על הרשות השנייה ורשות השידור להימנע מלהתערב במקרים אפורים, ולהותיר לעצמן מנדט רק כאשר נעשית חריגה ברורה. אל להן לדקדק בפרטי פרטים של מילה זו או אחרת. מלבד קטנוניות, יש בכך חדירה לתחום האפור שבעידן הפוסט-מודרני אינו קביל עוד. התערבות צריכה להיות במקרים יוצאי דופן בהם אדם או ציבור נפגעים באופן מוצדק מאמירה זו או אחרת.
היד על ההדק צריכה להיות קלה והטבעת צריכה להיות משוחררת. קוראים לזה דמוקרטיה, ובעידן הרב-ערוציות יש לתת מגוון לרוחב הדעות הנשמע. מי שלא מוצא חן בעיניו, ועל טעם וריח לא ניתן להתווכח, יכול לעבור שמאלה או ימינה בסקאלה.
לפעמים דווקא הכפייה בכוח לא רק שלא תמנע הפצת דעות קיצוניות יותר, אלא אף תגרום ל"קונטרה" שרק תעצים שיח אלים ובוטה יותר. טוב תעשה הרשות אם בבואה לבדוק פרסומת תעמוד לא רק אחרי משמעותה הפשוטה אלא גם על ההיסטוריה הפוליטית שמאחוריה. מכבסת מילים מופעלת על-ידי השלטון והצבא להשלטת דעות. חשוב לזכור ולהזכיר כי ביטויים יפים כמו פעימות, סיכול ממוקד, הינתקות ופינוי הם מינוחים מעשה ידי אדם שנועדו להכשיר את ביצועם של מעשים קשים, שהיותם שנויים במחלוקת ברורה מעל כל ספק.

תאריך:  13/08/2008   |   עודכן:  13/08/2008
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אריאל שרון / Ariel Sharon
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
נתפסו במילה
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
לכולם יש אג'נדה
תמימה  |  13/08/08 13:48
2
"חיים ומות ביד הלשון"
איתן   |  13/08/08 20:04
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר קובי שמיר
החזרה לבית הספר לאחר החופש הגדול איננה משימה קלה עבור רבים מהתלמידים, אך ישנם כאלה הסובלים ממנה במיוחד    נערים ונערות הסובלים מאקנה חווים את החזרה לבית הספר כטראומטית    הלוקים באקנה, לא רק שסובלים מאי נוחות פיזית, אלא גם מפגיעה קשה בדימוי העצמי
אמיר קוליק
כפי שקורה פעמים רבות בפוליטיקה המזרח תיכונית, סביר כי מידע מוצק יותר על נסיבות החיסול והגורמים הקשורים אליו יופיע בדרך זו או אחרת בחודשים הקרובים
עו"ד זיו שרון, עו"ד ניר הורנשטיין
בעסקות במקרקעין - יום המכירה לצורך קביעת מועד הדיווח והחבות במס הינו בד"כ יום חתימת הסכם המכר. על אף האמור לעיל, במקרים בהם תנאי לתוקפה של העיסקה הינו אישור גורם בעל סמכות על-פי דין - יידחה יום המכירה עד מועד קבלת האישור
אלי וינוקור
כשליש מהילדים שלומדים במערכת הלימוד סובלים מקשיי למידה ומהפרעת קשב או ריכוז כזו או אחרת. מדובר ב"מכת מדינה" שרבים מאיתנו סובלים מההשלכות שלה. החופש הגדול הוא הזדמנות מצוינת להבין למה זה כך? והאם יש פתרון?
יוסטה בלייר
אם דוד בועז היה רוצה לכתוב את כל האמת, היה מוסיף בכתבה גם נתונים על ירידת השימוש במים במשק החקלאי, תוך התייעלות שאין דומה לה בשום מגזר במשק    תגובה למאמר: "אין משבר מים בישראל", מאת דוד בועז
רשימות נוספות
'כתומים' שנאבקו חווים פחות פוסט טראומה  /  גלית יצחק
קינות על החורבן בחורבות היישוב חומש  /  איציק וולף
קסאם ליד עצרת המפונים  /  עומר כרמון
הינתקות מהמפונים  /  איתמר לוין
מאז ההינתקות אינכם אחי  /  הרב ישראל רוזן
פגעי ההינתקות  /  אליקים העצני
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il