יש שלושה סוגים: הראשון יגיח לעולם כתוצאה מהזדווגות בין חשד כבד עם הר. בצילומי אולטרא-סאונד, הוא נראה כמו כתב אישום חריף. ההיריון הזה מסקרן את הציבור, ולכן התקשורת מלווה ומדווחת בכותרות ענק על הבטן התפוחה. משך ההיריון איננו קבוע. כשמגיע הרגע, מתברר לאכזבת רבים ש- "ההר(ה) הוליד(ה) עכבר". העכבר שהגיח לעולם מבטנו של הר, תמיד יגרום לאכזבה אצל רבים, ותחושת הקלה אצל מעטים.
הסוג השני הוא העכבר הממוקם מימין (או משמאל) למקלדת המחשב. השפעתו על חיינו עצומה. מאז הגיח לחיינו, הוא מהווה גורם משמעותי ביותר, בכל תחומי החיים. מנעד השפעתו מתחיל מהסתייעות בפיצוח שיאים במדע ובטכנולוגיה, עובר דרך עקיצות פיננסיות ולימוד הכנת פצצות בית, ונגמר בבילוי אינטימי עם מכנסיים מופשלים.
והעכבר השלישי הוא צאצא של זוג העכברים שהסתתרו מזעמו של האל, בתיבת נוח. העכבר הזה מופיע בטבע בשני צבעים: לבן (כנראה לבקן) ואפור. העכבר הלבן נחשב-כמה לא מפתיע- למיוחס, ומהסיבה הזו הוא משמש כחיית מחמד לילדים. בנוסף, ביחד עם מקבילו האפור, הוא משרת את האדם כעכבר ניסוי במעבדות. תרומתם של השניים למדע, לא תסולא בפז.
גורלו של העכבר האפור המצוי, שונה בתכלית השינוי. רוב בני האדם מתייחסים אליו כאל פגע רע. יצור דוחה ומזיק. בדיוק ההפך: החתול. זה רואה בו פנטזיה קולינארית, הן משום טעמו, והן משום המשחק המקדים בטרם יבלוס אותו.
עכבר במסעדה או בית אוכל אחר- אם יתגלה- עלול לגרום למפץ שרשרת שבסופו יחוש בעל העסק את נשיפתם של אנשי ההוצאה לפועל. עכבר בבית, ידיר את השלווה מכל בני המשפחה. מהסיבה הזו, רבים יפזרו בפינות אסטרטגיות בדירה, מלכודות המכילות גבינה קורצת...
עכבר לכוד, הרהוריו נתונים לרעיון אחד בלבד: חילוץ. ולמרות שבמבט פרקטי אין לו אפשרות לחלץ את עצמו, הוא לא יתייאש, וימשיך להתרוצץ עד אפיסת כוחות. סופו הקבוע של העכבר הלכוד הוא מוות מרעב או תשישות.
אולמרט הוא עכבר שנלכד בתוך כישלונו המוסרי והביצועי. כמו העכבר האפור, גם הוא מכויל לרעיון אחד בלבד: חילוץ מהמשבצת שהוועידה לו ההיסטוריה! ברור לו ששמו ירשם לדיראון עולם כמנהיג מושחת שהביא עלינו את הביזיון בלבנון.
הסכם מדיני עם הפלשתינים, כך הוא מאמין, יכול לחלצו. אלא ש- (כמו שהוא עצמו אמר לפני עקירת יישובי גוש-קטיף וצפון השומרון) בצד השני, אין עם מי לדבר. מה עושים? חתירה בלתי נלאית ל-"הסכם מדף". והפירוש, הסכם מדיני בלתי ניתן ליישום, שיוכנס להקפאה, וישווק כתקווה חדשה.
מתברר שלאחר אינסוף שיחות ומפגשים, ביניהם פסטיבל סרק באנאפוליס, אפילו הסכם מדף אי אפשר להנפיק. נכון להיום, מגירת הספינים התרוקנה, והספינולוגים עסוקים כולם בשיווק ציפורה. איך לעזאזל משאירים ירושה מדינית? מצאתי, חשב לעצמו העכבר הלכוד אולמרט: שחרור מחבלים רוצחים כצעדים בוני אמון!- תודו, זה עוד אף אחד לפניי, לא ניסה. ומשפחת שליט? היא תצטרך לשים יהבה על היורש(ת).
