לא לחינם הלך הזריף...

כמה מילים אישיות: מי שמכיר אותי יודע, הייתי פעם בריא, והיום אני רתוק לכיסא גלגלים לצמיתות. מחלה פלשה לגופי והכריזה על עצמה שהיא דיירת מוגנת. כל מאמצי הרופאים להוציא לה צו פינוי או גירוש, עלו בתוהו. בצר לי, פניתי למרפאים העוסקים במה שאנחנו מכנים "רפואה בלתי קונוונציונלית". סיפור יקר ארוך ומיגע שתחילתו אמונה וסופו מפח נפש. השיא היה המסקנה שהגעתי אליה אחרי מספר רב של ביקורים אצל הרב המפורסם איפרגן, הידוע בכינוי "הרנטגן". (כל) מי שהיה שם יכול לספר על שני דברים: תור ארוך ו... תרומה צנועה לעמותת צדקה שיש לה כנראה קשר לשיפור איכות החיים שלו. הוא היה האחרון. אחריו, איבדתי את האמונה במרפאים הבלתי קונוונציונאליים. כמו רבים, גם אני נתקל מדי פעם במודעות הגדולות שמפרסם גייזר האנרגיות אורן זריף. במודעות הוא משווק את עצמו כמי שמסוגל לחולל ניסים ונפלאות באותם מקומות שהרפואה הקונוונציונאלית הרימה ידיים. השבוע, בעקבות ידיעה שלפיה הוא דרש מכל עובדיו להכניס את השם "זריף" לשמם (ואם יסרבו יפוטרו), הוא זכה לחשיפה וראיונות כמעט בכל ערוצי התקשורת. ראיתי ושמעתי חלק. אחרי האכזבה האישית, וכמי שמשתדל לחשוב באופן רציונאלי, הדיבורים על ניסים פלאים ואנרגיות על-חושיות, מחזקות אצלי את התחושה ש- לכל טמטום יש קליינטים. שורות אלה נכתבות בעיקר בגלל הבאז שייצר הראיון שנתן מר זריף ל"לונדון וקירשנבאום", שבסופו הטיח בו לונדון את המילה "נוכל". יומיים לאחר מכן קראנו בעיתון, שלונדון התלונן במשטרה בגין איומים על חייו. המאיים, כך הידיעה, קשר את איומו ליחס המזלזל של המראיין לאורן זריף. אין לי ספק שיש רבים שרואים בזריף כמי שעזר להם במצוקתם. חלקם אפילו נאותו לעטר את המודעות שהוא מפרסם עם עדות אישית בנוסח: "חזרתי ללכת על הרגליים", או "הניתוח בכתף בוטל". ולמרות האמור, עז רצוני לשתף את קוראיי במודעה שפרסם אורן זריף בימים שפסטיבל השחיתות של אולמרט היה בשיאו. שימו לב: תחת הכיתוב, "אורן זריף קובע": מופיעות שתי תמונות. מימין, אורן זריף, ומשמאל... אהוד אולמרט. ביניהם קביעתו: "בבדיקה שערכתי נמצא כי: אהוד אולמרט ראש ממשלה מצוין. בקרוב תופתעו" (מעריב, 7.12.07). אין לי מושג מה דחף את מר זריף "לבדוק" את האיכויות של ראש הממשלה, ואיזה טעם ראה להכניס למודעה שלו את ממצאי הבדיקה. היום ברור, שבניגוד לקביעתו של זריף, אולמרט הוא הגרוע שבגרועים. זה צריך ללמד אותו, שעדיף לו להתעסק רק בלקוחות שלו, ולא בלקוחות של מזוז. אחרת יימצא הלקוח שיגיד עליו את מה שאמר עליו ירון לונדון, או יכתוב עליו את מה שאני כתבתי על "הרנטגן"...