מדוע השתתקו "לוחמי הצדק"

השבוע שמענו כמה אמרות שפר עלינו, הקהילה, ועל זכותנו הלגיטימית לצעוד בירושלים מפיו של ארקדי גאידמק, שמתמודד על ראשות העיר. אביר הדמוקרטיה מזה והמסורת מזה טען: "הם (ההומואים, ז.ת.) רוצים להיות גאים? מותר להם. רוצים להפגין? בסדר. אבל רחובות ירושלים הם סמל - ומצעד בהם זו אגרסיביות נגד המסורת שלנו, נגד ערכינו ונגד המורל שלנו". וכאילו לא די באמירות הללו, הוא הדגיש ואמר: "אשכב על הקרקע על-מנת לחסום את המצעד ואף אמות, אך לא אאשר את מצעד הגאווה בעיר". האמירות האלה הביאו אותי לחשוב על כוכבי התקשורת ששמותיהם מעטרים את לוח השידורים והתוכניות של רדיו 99, תחנת הרדיו שבבעלותו של גאידמק. אז מה אתה אומר על זה, עמנואל רוזן? זה לא אתה שמסתער על כל אמירה של גזען ומסית סוג ג' ומטיף לנו מהמסך הקטן מוסר? לא. כי בבוקר, כשאתה מתגלח, רגע לפני הגעתך לעבודה ברדיו, האם קצת רועדת לך היד האוחזת בסכין? אתה יודע, רק ממחשבה כי מי שמשלם את משכרותך משדר מסרים מתלהמים נגד ציבור שלם בעיר שבה רוח ההסתה כבר הביאה בעבר לניסיון רצח בעת מצעד הגאווה. מה תגיד אחרי שניסיון נוסף, וחלילה אפילו רצח, יקרה? שהכתובת הייתה על הקיר? תרים גבה ותתמה איפה הייתה העיתונות? ואיך זה מרגיש לך, אראל סג"ל, לעבוד בתחנת הרדיו שבעליה מטיף לחלוקת ירושלים? לא החלוקה המדינית - פוליטית, אלא חלוקה לירושלים החשוכה הפרימיטיבית והאלימה לעומת ירושלים של סובלנות, שלום וכיבוד הבריות? ירושלים של עוני, רוב מוסלמי ומגרשי כדורגל רוחשים סכינאות? או ירושלים של יצירה, אור לגויים ואהבת חינם? אבל למה לחלק? למה שלא ניתן את כל ירושלים כולה לפלשתינים? גם שם הומואים יודעים היטב את מקומם. גם שם מכבדים דת ומסורת, כמו שהבוס שלך רוצה לראות בעיר שלפי איומיו יעמוד בראשה. ואתה, גיא מרוז? איך זה להסתכל בראי הבוקר, אביר ניקיון הכפיים שכמותך? אתה, שחרד כל כך לשלטון החוק? איך התחושה להעשיר את קופתו של מי שמכריז בבוז כי הוא אדון החוק, והחלטות בית המשפט לא ממש מזיזות לו? ואת, אורלי וילנאי, מגנת החלשים והנדכאים? איך לא ירעד לך הקול בתוכנית הבאה, כשתדברי על ביזוי ניצולי השואה, בידיעה גמורה כי מי שמשלם את המשכורת שלך שואף בעצמו להכניס הומואים לגטו? גטו נתניה, גטו צפון תל אביב או גטו לוד(ז')? ואתה, עו"ד יואל ריפל? אתה בטח לא איבדת רגע יקר ומיהרת להניח על שולחנו של הבוס שלך את פסק הדין המורה כי אין במצעד הגאווה כל פרובוקציה. כי ראש העיר ירושלים פעל שלא כדין כאשר ניסה למנוע אותו ואחר כך נידרש לפצות את מארגני האירוע ולערוב לקיומו של המצעד.