זאת כבר תופעה, שלא צריכה להפתיע את הציבור ובכל זאת.
לקראת הבחירות הקרבות יש באוויר ריח של פריחת תפוזים וקטיף מתקרב. הרכש החדש של נתניהו - רב-ניצב אסף חפץ, מפכ"ל המשטרה לשעבר ששאיפתו המוצהרת להיות המועמד לשר לביטחון פנים.
בראיון לגלי צה"ל, לרזי ברקאי, הצהיר אסף חפץ כי הוא הצטרף לליכוד, כדי לתרום מניסיונו, לחזק את אמון הציבור במשטרה ובשלטון החוק וסיים בהודעה דרמטית שאם ברק או חברו מתן וילנאי ממפלגת העבודה היו פונים אליו קודם, היה מצטרף אליהם.
כלומר: לא אידיאולוגיה, לא תפיסת עולם, לא דרך פוליטית, ערכים מפלגתיים, עקביות באמונה, בדרך - אלא פשוט: כיסאלוגיה.
יחד עם זאת, ראוי לציין, כי הכנות ואולי התמימות בהצהרותיו, יש בהם חן אישי רב אבל מעוררת שאלות פוליטיות וערכיות כבדות משקל.
אין לטעות ברצונו של אסף חפץ, לתרום מניסיונו הביטחוני, במיוחד בתחום תפקידי משטרת ישראל, אבל אם הליכוד היה בוחר בו כנציג מקצועי, מעין צוות אישי של "מקצוענים" בתחומם - ההתייחסות הייתה אחרת - בדרך בו הצטרף המניעים אינם נקיים מספקות והרהורים.
המצטרף השני העולה על האוטובוס - הוא האלוף עוזי דיין - איש רב פעלים, ישר דרך לוחם בשחיתות שלטונית וחברתית, איש עקרונות, מקים מפלגה שנכשלה בחירות, פעיל פוליטי וחברתי - שלא יכול להצביע על הישגים פוליטיים ממשיים.
יחד עם זאת, איש ראוי, שכל מפלגה יכולה להתברך בה - וללא ספק יוסיף איכויות חיוביות לליכוד. אבל אי אפשר להשתחרר מהמחשבה שעוזי דיין היה שנים בקצה השני של ליכוד, יותר איש עבודה ומפלגת עבודה, כלומר: מרכז ושמאלה ולא מרכז וימינה כפי שהליכוד מציג את עצמו. אז נכון, שהמרחקים בין ליכוד - עבודה וקדימה קשה למדוד ב"מד מרחק" ובהרבה נושאים ביטחוניים, חברתיים, פוליטיים, כל המפלגות שפורטו לעיל מצטלבות ומשיקות אחת לשניה בדעותיהן ותפיסתן,
אבל בכל זאת, לכן גם אצל עוזי דיין יש חשש ורוח של כיסאלוגיה ואולי גם פתרון לחובות כספיים של מפלגת הנפל של עוזי דיין. ואם זה מזכיר לכם את מפלגת קדימה - אז אתם בדרך הנכונה.
כאשר אריק שרון ראה והרגיש שלא יוכל לבצע את מדיניותו בדבר "ההינתקות" והיציאה מגוש קטיף - עשה הינתקות פוליטית והקים את קדימה.
התוצאה - עשרות פליטים ועריקים אידיאולוגיים החליטו לעלות על האוניה החדשה, רובם כדי לזכות בתפקיד החל מחבר כנסת וכלה בתפקיד שר ולא חשוב איזה, העיקר תפקיד + פינוקים וכיופים. תוסיפו לכך גם את עריקי מפלגת העבודה - פרס, רמון ודליה איציק שהעריכו שלטון, הון וכיסאות.
כך מצאנו פתאום את הדמויות המובילות של קדימה - כמו א.ב. רוחמה, השר הטרי אפללו, צחי הנגבי, אהוד אולמרט, שיצק מים על ידיו ורגליו של אריק שרון, ופתאום, בלא הכנה מצא עצמו כראש מפלגה וגרוע יותר ראש ממשלה - אחד הגרועים והבעייתיים ביותר בתולדות המדינה בת-ה-60.
מלחמת לבנון השנייה שהחלה בקונצנזוס לאומי רחב תחת הכותרת "כמבצע תגובה" - והתגלגל בלי פיקוח ושליטה למלחמה.
מלחמה שמטרותיה היו טובות אבל "פספסו" בה את העיקר את ההכרעה והניצחון. מלחמה שפגעה והחלישה את "ההרתעה הביטחונית" של ישראל וצה"ל באיזור, כאשר ספיחיה הראשוניים כבר נראים ברצועת עזה, עליית כוחו ושליטתו של חמאס. וכן התגובה והטיפול הכושל והמתמשך בשחרורו של החייל שליט לאחר הטיפול המגמגם בפרשת החזרת החיילים רגב וגולדווסר.
בין הבורחים והעריקים מהליכוד יש מקום של כבוד לשר התחבורה הפעלתני ומועמד בפריימריז של קדימה מר שאול מופז.
אסור לשכוח למופז שהיה רמטכ"ל + שר ביטחון לפני מלחמת לבנון השנייה ובתפקידו זה היה ממונה על הכנת צה"ל למלחמה וכל יתר משימותיו, לרבות הכנות באימונים, ציוד ימ"חים ואימון אנשי מילואים. כל שנות שירותו של מופז כרמטכ"ל ושר ביטחון כשלו במבחן התוצאה והמלחמה.
אמנם, מתברר שמופז שהיה בקבינט הביטחוני הציג תוכנית טובה וישימה, למלחמה בלבנון, אבל היא נדחתה ולא בוצעה.
מופז מצידו לא נלחם עליה, לא עשה מאמץ מינימאלי לשכנע את אולמרט והממשלה בתוכניתו, אלא התכופף, גמגם ופחד להרגיז את אולמרט מטעמי נוחיות וכיסאולוגיה.
השר מופז שערק מהליכוד, בצורה מבישה, להבדיל מיתר העריקים - מופז טען והצהיר שאסור לעזוב, יש להישאר ולהיאבק ואפילו טרח לנסח מכתב יפה ומשכנע לכל מתפקדי הליכוד - להישאר ולהישאר מיוחדים וחזקים. ומי ברח ראשון בטרם יבש הדיו על המכתב, ניחשתם - שאול מופז. לדעתי, בשל מעשיו והתנהלותו כמפורט אינו ראוי להיות ראש ממשלה - ולא ראש מפלגה.
הגב' ציפי לבני - לעומתו, הייתה בין מייסדי קדימה והכנת מצע המפלגה, תפסה מהר מאד שהמלחמה מתנהלת לא נכון והמליצה לסיימה עם הישגים מדיניים אחרי 5-4 ימים. אבל, נדחתה, לא נלחמה על מעמדה ודעותיה והשלימה עם המצב שנוצר, ודבר זה פועל לרעתה.
ובכן, כשמנתחים את המצב - רואים בבירור שהאוניה "אלטלנה" לא טובעה ונפגעה מפגזים של תותחים מחוף ת"א של צה"ל הצעיר. אלא טבעה ממאות אנשים שהתגלו משך השנים שהיו על האוניה בשעתה הקשה - ממש כמו המצטרפים לקדימה ועכשיו לליכוד.
