הטור של פריצי

לפי הסכם היסטורי בין החרדים, מאיר פרוש יהיה המועמד שלהם לראשות ירושלים, למרות ש'דגל תורה' סולדת ממנו לחלוטין. מנהיגה, ח"כ אברהם רביץ, טוען שבירת ישראל זקוקה היום לראש עיר הגון שעה שפרוש יעסוק רק בהסדרת עניינים לטובתו הפרטית ולטובת משפחתו העשירה. גם במפלגתו 'אגודת ישראל' לא כולם מתחייבים לתמוך בו וח"כ יעקב ליצמן, המייצג את חסידות גור, מסביר שהם יצביעו בעדו רק אם פרוש והאיש שלו בעירייה יהושע פולק (העומד בראש ועדת התכנון והבניה) יתחייבו לתת להם מגרש של 700 מ"ר המצוי בכניסה לעיר. "אנחנו רוצים את המגרש ויש עוד דברים" מסביר ליצמן. מעניין איזה עוד דברים. פולק, בתגובה כוחנית, הודיע שגם אם בזאת מותנית הצבעת חסידי גור הרי ש"את המגרש הזה הם לא יקבלו". הוא לא הבהיר מי כן יקבל אותו, אך בהיזכרי באמירה של ח"כ רביץ אני לא מתקשה לנחש בידי איזו משפחה או חמולה חסידית נגלה את המגרש הזה בעתיד. הנה, הדברים התפרסמו ברבים ושום ניידת לא הגיעה. שלושה חודשים לפני הבחירות מספרים לכם אישי ציבור על מו"מ שהם מנהלים על חלוקת קרקעות הציבור ביניהם בתמורה להצבעות, ושום צוות חקירה לא הוקם ביאח"ה. קרקעות הציבור הכי יקרות במדינה יחולקו לפי הסכם פוליטי והפרקליטות שותקת. בניגריה זה בטח מקובל, במדינת ישראל חשבתי שזה עדיין פלילי. בכל מדינת חוק הייתה המשטרה "מראיינת" בו ביום את ח"כ ליצמן, גובה עדות באזהרה מפרוש ופולק ומבקשת מידע מח"כ רביץ, שיודע המון על מה (ועל מי) הוא מדבר. אבל אין צוות חקירה ואין משטרה כי ירושלים היא כבר מזמן לא במדינת ישראל. מבחינת הנורמות ואווירת השחיתות המוניציפאלית שלה ירושלים אומנם יכולה להיות עיר הבירה. אבל של הרשות הפלשתינית; אלא אם אצלכם בעיר זה אותו דבר, ואז אתם בהחלט יכולים לשאת את ירושלים על ראש שמחתכם.

בשנת 2003, כשרובי ריבלין היה יו"ר הכנסת, הוא מינה ועדה ציבורית בת תשעה חברים לניסוח קוד אתי לחברי הכנסת. חלפו ארבע שנים עד שהוועדה העצלה הזו, בראשות השופט (בדימ.) יצחק זמיר, הגישה לכנסת המלצותיה ובכללן ליצור בכנסת משרה של יועץ לענייני האתיקה. "עד כאן", אמרה להם הכנסת. "עוד מקבל משכורת מנופחת מקופת הציבור רק לשם יעוץ באתיקה? תשכחו מזה. לא בא בחשבון". זמיר ושניים מחבריו לוועדה, הפרופ' אסא כשר והפרופ' סוזי נבות, נורא נעלבו מההודעה והכריזו שהם יחרימו מעכשיו את ישיבות ועדת הכנסת לעניין הקוד האתי, כי הכנסת דחתה את הצעתם. אחרי שהם ברברו בלמעלה מ-50 ישיבות ונטלו לכיסם 1,500 ש"ח עבור כל ישיבה (כל חבר ועדה קיבל עד היום לכיסו כ-80,000 שקל!) עכשיו הם נזכרים להחרים? ארבע שנים נדרשו להם כדי לדון על "אתיקה"? בארבע שנים אפשר לגמור מלחמת עולם! ויישר כוח לכנסת על שהיא מסרבת הפעם לנפח הוצאות ולהמציא עוד משרה ציבורית מיותרת. זה משהו שזמיר ודומיו כנראה לא מבינים. זה לא משהו שמוכר באתיקה הציבורית שלהם.

שר הפנים מאיר שטרית הכריז השבוע על "פרויקט לאומי" של הקמת רכבת קלה בין חיפה לנצרת. נכון שהקמת רכבות ותחבורה ציבורית זה בסמכות משרד התחבורה ולא משרד הפנים, אבל הפריימריז הללו הטריפו לשטרית את השכל. נכון ששר התחבורה מופז כבר פקד לטובתו את כל נהגי אגד ונהגי המוניות בצפון, אבל תראו ששטרית עוד יפתיע אותו וינצח בקלפי עם נהג הקטר והכרטיסנים של רכבת העמק.

אפילו היועץ המשפטי לממשלה ביקש לחקור את ההתפקדות הכפולה לליכוד ולקדימה, כי מדובר בעבירה. עם זאת ברור שזה מס שפתיים והוא לא יעמיד איש לדין. הנאשמים תמיד יוכלו לטעון שהם לא התפקדו לשום מפלגה אלא רק לקבוצות של קבלני קולות, והם שמעבירים אותם ממפלגה למפלגה לפי המחיר ולפי החוזים שנחתמים עם המועמדים. לא בטוח שזה עומד במבחן משפטי, אבל זה עומד במבחן העובדות.

זוכרים את הרפורמה בחינוך ו"ההסכם ההיסטורי"? זוכרים את גולת הכותרת והמודעות של משרד החינוך המבשרות על צמצום מספר התלמידים בכיתה? אז בחוק ההסדרים של התקציב שאישרה ממשלת ישראל מסתתר סעיף קטן: התוכנית להקטנת מספר התלמידים בכיתה נדחית בשנה. כן. בדיוק כמו שהיה צפוי - עיקר הרפורמה נדחה. ובעוד שנה שוב יידחו זאת בשנה וכנ"ל אח"כ, והמצב הזמני הזה יהפוך לקבוע, כי אין כמו זמניות בישראל כדי להבטיח את הנצחיות. גם אברכים מקבלים תמיד רק דחייה "זמנית" מחובת הגיוס. אז רשמו לפניכם: אין ולא הייתה שום רפורמה בחינוך. הכל היה בלוף ויישאר בלוף. ושרת החינוך, זו שפרסמה מודעות ענק על הקטנת מספר התלמידים בכיתות, אפילו לא מצאה לנכון להגיש את התפטרותה. ליתר דיוק: היא אפילו לא מספרת לכם על הסעיף הסמוי הזה.

אליעזר גולדברג היה שופט (בינוני למדי) בביהמ"ש העליון שאחרי פרישתו נבחר למבקר המדינה, וקשה לומר שהוא הרשים שם מישהו. רוב הציבור אפילו לא היה זוכר מה האיש הזה עשה בכלל בביקורת המדינה. עכשיו, בהגיעו לגיל 77, החברים שלו ממערכת המשפט מינו אותו לנציב תלונות הציבור על השופטים. זה מה שמבטיח להם (ולנו) בירור תלונות איטי, אימפוטנטי ורחום שישען על חוסר יושר אינטלקטואלי, חוסר כריזמה וכובד שנים, והבה נקווה שלא נגלה בהמשך גם סניליות. צריך לומר זאת ברור: בגיל 77 אדם אינו מקבל במדינת ישראל רשיון לנהיגת מונית או רשיון לאחזקת כלי נשק. בגיל כזה לא מקבלים אפשרות להיות אפילו מורה מחליף בבית ספר. אז מי שמינה קשיש בגיל 77 לבדיקת תלונות שנכתבות בדם ליבם של האזרחים, פשוט עשה מאיתנו צחוק. במילים פשוטות: הם מרמים אותנו.

על אליעזר גולדברג אפשר להעיד שהוא איש שעוזר לחברים. כמבקר המדינה הוא נהג לקיים פגישות חשאיות עם חברים ותיקים שלו שכיהנו בתפקידי ממשל ושלטון בכירים, כדי לברר איתם בארבע עיניים איך הוא יכול לעזור להם ומה לעשות נגד יריבים שלהם. כשמופז או פואד עושים זאת עם קבלני הקולות שלהם ערב הפריימריז זה מובן. כשמבקר המדינה עושה זאת עם מי שצריכים להיות בעצם המבוקרים שלו, זה מצחין ומסריח. לגולדברג גם לא הייתה מעולם בעיה לכתוב לאנשים מכתבי הטעיה כגון: "איננו עוסקים בביקורת הנוגעת בך או בעניינים שבאחריותך ולכן לא מתבקשת כלל תגובתך" ואח"כ אנשים גילו שהודפס ופורסם עליהם דוח ביקורת דמיוני בלא שנתבקשה או הובאה תגובתם. מי שהצניחו השבוע את גולדברג לתפקיד נציב התלונות על השופטים יודעים זאת, מכירים את שיטותיו ולכן הביאו אותו. חבל על הזמן. עם נציב כזה כבר לא יהיה כבר שום בירור תלונות אמיתי וחמור מזאת: אזרחים יקבלו ממנו מריחות ותשובות שקר. אח"כ ביניש שוב לא תבין למה אין אמון במערכת המשפט.

חברת סימנס זכתה אתמול במעמד של "ספק מועדף" במסגרת מכרז של חברת החשמל, והיא תספק לה תחנות כוח בעלות של 500 מיליון דולר. לו הייתי בעל מניות בסימנס הייתי תמה: אם אפשר לקבל מעמד כזה ולזכות במכרז של חברת החשמל בישראל בלי לשלם שם שוחד, אז למה בעצם שילמנו עד עכשיו? או ש....

ראש השנה עוד רחוק, אבל בשווקים נראים שוב הרימונים ונזכרתי בשיר ישן האומר "הרימונים חזרו לשוק לדוכנים" וממשיך "אבל פניך, נערי, נותרו שונים". משהו אכן השתנה בפני המדינה. היא התכערה. מדינה יפה שהסתאבה בגלל אובדן ההגינות, מחיקת מידת היושר ואימוץ ספינים פוליטיים זולים ושטחיים. אבל זו לא חובה. זה עדיין בידינו: לבוחרי הפריימריז הקרובים בקדימה ולכל האזרחים בבחירות המוניציפאליות בנובמבר: זירקו אותם. הצביעו נגדם. הצביעו בעד מועמדים רק על בסיס היושר וההגינות האישית שלהם. אל תכניסו הפעם שום שיקול אחר. קודם כל תיפטרו מהנוכלים. תופתעו לגלות כמה זה קל. זו ההצבעה שלכם, אלה התוצאות של כולנו.