שיבוש מערכות הזמן של השעון הביולוגי הוא תופעה מוכרת לכל מי שטס לחו"ל בטיסה ארוכה. בעידן, שבו כמעט שאין בעיה גופנית שלא ניתן להיפטר ממנה, נותרה משום מה היעפת ("ג'ט-לג") כ"מחלה", שעדיין לא נמצאה לה תרופה.
בראיון מיוחד ל-Nfc מסביר ד"ר יעקב לוי, מומחה לנוירולוגיה, שחקר את הנושא לפני ולפנים: "היעפת אינה אלא תגובה מורכבת של הגוף להימצאותו במה שנראה לו כמקום הלא-נכון בזמן הלא-נכון. הוא נגרם בשל מעבר מהיר מאיזור-זמן אחד לאיזור-זמן אחר על-פני כדור הארץ. מדובר בשיבוש של השעון היומי-האנושי של מערכת עצבית רבת-עוצמה, המצויה עמוק בתוככי המוח, והמורה לנו מתי להשכים קום ומתי לשכב לישון. היא גם מווסתת את הטמפרטורות בגופנו ומשחררת, בהתאם לכך, הורמונים מבלוטות שונות".
לדברי ד"ר לוי, מערכת זו דומה לפעולתו של מנצח על תזמורת. אם הגוף הינו תזמורת, שמפיקה מוזיקה הרמונית באמצעות נגנים שונים - הרי שהשעון היומי הפנימי הוא המנצח על התזמורת הזו. וכאשר המנצח מדלג, לפתע, על פני עשרה עמודים בפרטיטורה, נאלצים הנגנים להאיץ את נגינתם, כדי להגיע למקום שבו עומד המנצח. מסתבר שישנם מקרים שבהם נעשה הדבר במהירות וללא כל בעיות, ואילו אצל אחרים, המתקשים לנגן את התווים במהירות הנדרשת, חולף זמן עד שהם מצליחים להדביק את המנצח.
שעון הגוף מסביר ד"ר לוי: "כשמניחים לשעון הגוף לנפשו, הוא משלים מחזור-פעילות במשך כ-24 שעות. במצב חופשי שכזה מפעילים תאי העצב את שעון הגוף, ואלה מגורים על-ידי אותות-זמן המגיעים מהסביבה, כמו, למשל, אור וחום. אותות אלה הם קוצבי-זמן, והם המסנכרנים את שעון היום הגופני עם המחזור היומי של השמש".
לדברי ד"ר לוי, חשוב לדעת כי אור היום הינו רק קוצב-זמן אחד מני רבים. בין קוצבי הזמן האחרים ככלולים פעילות גופנית, תזונה ואותות חברתיים והם תלויים זה בזה. כך, למשל, המחזור הטבעי של שינה ופעילות משפיע על זמני האכילה שלנו ועל הפעילות החברתית. שעון הגוף הזה מורה לנו להקטין, בהדרגה, את ייצור החום בגוף בשעות הערב, לקראת רדת החשיכה. כתוצאה מכך שטמפרטורת הגוף יורדת, אנו חשים את עצמנו ישנוניים, ולמחרת, מוקדם בבוקר, מכין אותנו שעון הגוף ליום חדש. הוא עושה זאת בכך שהוא מגביר, בהדרגה, את חום גופנו, דבר שגורם לנו לחוש עירניים יותר. התוצאה היא מחזור ברור בטמפרטורה של הגוף, שמגיעה לשיאה בשעות אחר-הצהריים, ויורדת לרמתה הנמוכה ביותר במשך הלילה.
תרופות שווא מסתבר שבעת המעבר מאיזור-זמן אחד למשנהו, מתרחשות פעולותיהן של כ-50 מערכות שונות בגוף. כולן מתחילות לפעול, לפתע, בקצב שונה מזה של שעון השמש - מה שגורם לנו לחוש שלא בקו הבריאות, כמו גם בקהות-חושים. זוהי, לא פחות ולא יותר, תחושת היעפת, המכונה כך משום שהיא נולדה כתופעה המונית, עם המצאת מטוסי הסילון, המעבירים אותנו, במהירות, מאיזור-זמן אחד למשנהו.
מאז גילוי התופעה, נעשו ניסיונות-שווא רבים להלחם בה. מדי פעם מופיעה בשוק "תרופת-פלא", שמשווקיה מבטיחים שהיא מונעת, מקלה, או מחסלת את התופעה, אלא.שעד כה לא נמצאה שום תרופה כזאת עלי אדמות.
ועד שתימצא אותה "גלולת-פלא", מוצע לכל תייר הסובל מהתופעה, להשתמש בשכל הישר: בעת טיסה ארוכת-טווח מומלץ לו לשתות כמה שיותר משקאות שאינם אלכוהוליים, ובכך יימנע מהשפעות של התייבשות. בד-בבד מומלץ לו לישון כמה שיותר ולאכול כמה שפחות. לאחר הנחיתה כדאי שישתלב מייד באזור הזמן המקומי, ואם הנחיתה היא בשעות היום, כדאי שיישאר ער, עד כמה שאפשר, יאכל בדיוק בשעות שבהן אוכלים המקומיים, וישכב לישון בשעה שהמקומיים עולים על משכבם.
