לאחרונה פרץ עוד גל של סרבני גיוס שאינם מוכנים לקחת חלק ב"כיבוש" וב"דיכוי" של "העם הפלשתיני". שולי השמאל מגיעים בשנים האחרונות לסופה של דרך ארוכה שעשה דור ההורים מן הזרם המרכזי של הציונות עד ל'בנקט' של ההשתמטות והאנרכיסטיות שאליו הידרדר דור הבנים.
השתמטות של "תל אביבים" (וסליחה על ההכללה) אינה גורמת נזק קריטי וכבר אינה בגדר חדשות, כי למזלנו היו מי שהחליפו אותם. כיום הציבור הדומיננטי בתפקידי קצונה, קבע והתייצבות למילואים הם הדתיים, כשהמתנחלים מביניהם הם הבולטים ביותר ברוב היחידות הקרביות והסיירות. החינוך הערכי שקיבלו מצליח להתגבר על האווירה האגואיסטית, הנהנתנית והמפונקת הנוהגת בחברה הישראלית, שנפלה קרבן למערכת חינוך כושלת ולהרעלה ערכית המונית מטעם תחנות הטלוויזיה.
לצערנו, כיום, הימצאותם של "צפוניים" ביחידות קרביות הינה בגדר הפתעה נעימה. צה"ל כבר פחות מתרגש מן התופעה הזו, ולאט לאט הוא מוצא מולו את נוער השוליים השמאלני, המגיע בד"כ מבתים מבוססים ומפונקים, כשהוא מתייצב שכם אל שכם עם השבאב הערבי המתפרע בבלעין ונעלין. אנרכיסטים מצהירים בגלוי על רצונם בפירוק מדינת ישראל ובהרס צה"ל - מצהירים, פועלים - והמערכת המשפטית מקפידה שלא לגעת בהם.
בראיון בעיתון "על השרון" עם זוג אנרכיסטים מהרצליה ורמת השרון, המצהירים שהם מיידים אבנים על חיילים, אמרה אנרכיסטית ששמה גולדמן: "ההורים שלי יהודים, אך אני לא מגדירה את עצמי ככזו". השני, ניר, אמר "אני מתחבט בקשר לזהותי היהודית אך אני נגד קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
האנרכיסט יונתן פולק אמר בפירוש: "אנחנו לא עם האויב, אנחנו האויב" (הארץ). דוח של חטיבת מרחב יהודה הטיל את האשמה בשורת חיכוכים בין יהודים לערבים על האנרכיסטים המסיתים את הערבים ומושכים אותם לעימותים. בחברון נולד שיתוף פעולה בין מתנחלים לערבים שזיהו ביחד את האש המסוכנת שהחוגים המופקרים הללו מנסים להצית. עשרות חיילים ושוטרים נפצעו בחודשים האחרונים מהאלימות הערבית- אנרכיסטית.
אפליה מכוונת ואיפה מערכת המשפט? זו שהכריזה מלחמת חרמה נגד מפגינים נגד עקירת ישובים? איפה מכות הרצח של גיבורי היס"מ לנערים המחלקים סרטים כתומים? לאן נעלמה הקשיחות של השופטת פרוקצ'ה ששלחה נערה בת 12 למעצר עד תום ההליכים? איפה ניסו שחם? האם הוא יישאר יום אחד במשטרה אם יקלל את האנרכיסטים? איפה שי ניצן שיכריז על החוגים המסוכנים הללו כ"מכת מדינה" כפי שעשה לימין? לאן נעלמה ההקפדה המוטרפת של הפרקליטות כלפי הנוער הכתום?
ובכן הם לא נעלמו - הם מכים שנית ומטילים צווי הגבלה על... מתנחלים. האפליה המכוונת והמרושעת הזו כבר הובילה רבים וטובים בציבור הכתום שלא להכיר במערכת המשפט, לשנוא את המדינה ולפגיעה במוטיבציה לשירות בצה"ל.
אלוף פיקוד המרכז, גדי שמני, חתם, כחותמת גומי, על הצווים הללו. בכך הצדיק את הטענות נגדו כפוליטיקאי במדים שאינו מבין כי צה"ל-כמו לוליין בקרקס, יכול להלך על חבל בעזרת רגל אחת בלבד ולהסתדר ללא השמאל המשתמט. אך אם ירים את הרגל השניה וירחיק את הנוער הכתום - הוא יתרסק.
