דומה כי משהו חיובי מתפתח במקומותינו. לאחרונה שומעים פחות ופחות את הרני-רהבים למיניהם, ואף רואים אותם פחות במדיה הטלוויזיונית.
הציבור מתחיל להבין: אותם אנשי פרסומת - תפקידם הוא לייפות או להדגיש צד מסוים של מעסיקם, אך וודאי לא לתת לנו את המידע האמיתי והחשוב, שיאפשר לנו לשפוט במו שיכלנו מי מתאים למדינת ישראל.
המקרה של הגברת לבני, אשר הפרסומאים שלה האכילו אותנו עד זרא בנקיונה, הוא הוכחה טובה להיחלשותם. כי בסופו של דבר, הרי שרת החוץ שלנו אינה פרסומת לסבוני "נקה" או "אסותא", ואם ראש ממשלה לעתיד אינו מסוגל להביא בפנינו הישגים בתחומי מדיניות וביטחון, נקיונו לא יעזור. שהרי נקיון כפיים הוא תנאי הכרחי,(במדינות מתוקנות אף לא היו מזכירים עובדה כה בסיסית) אך בפירוש אינו מספיק.
על המועמדים לספק לנו שורה של מעורבות חברתית מדינית ועשייה של ממש, ולא להניח לאותם יחצ"נים להכתיב מה יהיה גורל המדינה.
גם יועצי התקשורת של ראש הממשלה היוצא החטיאו לא פעם את מטרתם, וברצונם להיטיב עמו, גרמו לתוצאה הפוכה לגמרי.
טוב יעשו הפוליטיקאים באם יעניקו לנו, האזרחים, מעט כבוד להבנתנו, ויתחילו בעצמם להצדיק את מועמדותם.