עדר הקרנפים של התקשורת שוב שועט, והפעם היעד הוא הכתרתה של ציפי לבני כיו"ר המפלגה המושחתת של השותפים אולמרט/לבני, ואולי חלילה אף כראש ממשלה. כרגיל, השטחיות היא הקו המנחה והמאפיין את התקשורת "החוקרת", שהחליטה ש"גברת ניקיון" ראויה לשלטון. השאלות המתבקשות – שהתקשורת אינה שואלת - הן:
(א) האם ניקיון – חשוב ככל שיהיה – הוא התכונה הבלעדית הדרושה לראש ממשלה בישראל?
(ב) האם היא אומנם נקייה?
כדי לענות על שאלה א' יש לבחון את חשיבותן של תכונות אחרות ולשאול האם לבני ניחנה בהן. לדוגמא: תבונה בכלל, והבנת המציאות בפרט. מי שהייתה שותפה בכירה לשלישיית מחדל המלחמה השנייה בלבנון – אולמרט/לבני/פרץ – אינה יכולה להתנהג כאילו אין לה חלק בתבוסה. חלקה חמור ביותר: שרת החוץ שימשה כשושבינה של החלטת האו"ם 1701, ששללה מישראל כל פרי מדיני מן המלחמה, מאפשרת לחיזבאללה להתעצם באין מפריע ולאיים על מחצית שטחה של ישראל, הותירה את גופות החיילים החטופים בידי חיזבאללה, הביאה לתשלום מחיר כבד עבורן, והעלתה את מחיר שחרורו של גלעד שליט מידי שוביו. כל אלה אינם מפריעים לה להתפאר עד עצם היום הזה ב"הישג".
דוגמא אחרת: ציפורת החוץ מנהלת מתן ומתן על הסגרת לב הארץ ומחצית ירושלים לרשות הטרור הפלשתינית, זו שהובאה ארצה בחסות הסכם אוסלו בן ה-15, ונימוקה: האיום הדמוגרפי מחייב לחלק את הארץ, כי אם לא ייעשה כן יהיה בקרוב רוב לא-יהודי ממערב לירדן. אבל, באותה נשימה מבהירה שרת החוץ שהמדינה הפלשתינית שהיא זוממת להקים תקלוט את הפליטים הערביים. במלים אחרות, הקמת המדינה הפלשתינית דווקא תחריף את המציאות הדמוגרפית ממערב לירדן. גם מי שמשלה את עצמו שניתן להשיג שלום על-ידי הקמת מדינה כזו חייב לשלול מראש הכנסת פליטים למקום כלשהו ממערב לירדן, ולא רק לתחומי "הקו הירוק", אלא גם לתחומיה של אותה מדינת אויב. לבני אינה מבחינה בסתירה בדבריה.
כדי לענות על שאלה ב' יש לבחון היכן הייתה ציפי לבני כאשר אריאל שרון ואהוד אולמרט נחקרו בחשדות לשחיתות, והיכן הייתה כאשר ביצעו את הפשע של גירוש אזרחים מבתיהם בארצם. ציפי לבני שירתה בממשלותיהם, לא התפטרה ולא גרמה לנפילת ממשלותיהם, ובכך הייתה שותפה מלאה לפשע ולהידרדרות הערכית והמוסרית בישראל. רק מי שרוצה שאותו פשע יחזור על עצמו יכול להריץ אותה היום לראשות המפלגה והממשלה, תוך התעלמות מאי-התאמתה.
מכיוון שמדובר במסע הכתרה מתוזמר של מועמדת בלתי ראויה, שעברה את כל הדרך מהליכוד ועד מרצ, האם לא ניתן לחשוב על המקור במקום על החיקוי: זהבה גלאון. ניקיונה וכישוריה אינם נופלים מאלה של ציפי לבני. לעומת זאת ניתן לומר לזכותה שהיא עקבית ולא מרחפת כעלה נידף עם כל משוב רוח אופורטוניסטי. גם תמיכתה בטרנספר של יהודים בגלל יהדותם היא שורשית, ולא חקיינית במגמה לזכות בתמיכת העדר.
למתפקדי קדימה ההולכים השבוע לסבך את ישראל עם ראש ממשלה בלתי ראוי נוסף, יש להבהיר כי בחירה בציפי לבני כמוה כבחירה בזהבה גלאון. מי שזאת העדפתו, מוטב שיילך אל המקור ויידע במה הוא בוחר, במקום לבחור בציפי גלאון, השילוב המשווק היום למצביעי קדימה ולאזרחי ישראל במסגרת תרגיל הונאה חדש מבית מדרשם של אנשי שיווק חסרי אחריות.
