ראשית וידוי: קטונתי מלהתמודד עם ידיעותיו המשפטיות של ד"ר חיים משגב, משפטן ידוע וידען, אך מונע מאידיאולוגיה מאוד סדורה וברורה לכול. מותר לאף רצוי שאדם יחזיק בדעות פוליטיות או אחרות בתנאי שהוא איננו מערבב בינן לבין ניתוח משפטי מקובל על הדעת. במאמר שפורסם על-ידו תחת הכותרת "דרעי, בירושלים כבר לא תשאג" (Ynet, 11.9.08) יוצא ד"ר משגב כנגד החוק המונע ממר דרעי לרוץ לבחירות לראשות העיר ירושלים, לפיו תקופת הקלון איננה ניתנת לקיצור. טרונייתו של ד"ר משגב שזהו הליך בלתי דמוקרטי היות והשפעתו ודעתו של ציבור הבוחרים אינן באות לידי ביטוי כבמתוקנות שבמדינות הדמוקרטיות.
אם בתחילת המאמר מסביר מר משגב את החוק הקיים בנושא הקלון והטרגדיה של מר דרעי שלא יוכל להשתתף בהן, בחלק השני מגיע ההסבר שקשה מאוד להבין את ההיגיון שלו ואת המסר שלו לחברה.
חוק מעצם הגדרתו הוא סוג של קוד התנהגות שהמחוקק אשר נבחר באופן דמוקרטי רואה בו תכלית מסוימת. אם מר משגב איננו מרוצה מן החוק, טענותיו חייבות להיות מופנות כלפי המחוקק. יתכן ומר משגב סבור שעניין הקלון איננו ראוי שיהיה בספר החוקים של מדינת ישראל, כי אז דעתו לגיטימית ואף הגיונית. במידה ומר משגב כן מסכים שיוטל קלון, לא ברורה טענתו. מי כמו מר משגב יודע שלכל חוק יש סנקציה אשר ברוב במקרים היא שרירותית. מדוע 7 שנים ולא 6 או שמונה שנים? התשובה פשוטה: המחוקק קבע כך מתוך שיקולים כאלה ואחרים. ד"ר משגב יוכל לבוא ולטעון שלמרות ציון היקפה של הסנקציה, לבתי המשפט הסמכות להרהר ולהטיל עונש כראוי בעיניהם. נכון, אך גם המקרה זה ניתן להיעזר בעונשי המינימום שאינם משאירים לשופטים שיקול דעת מוחלט. כך גם הנושא הקלון המחוקק לא רצה שמישהו יתערב בקביעתו.
גם הטענה של מרמס הדמוקרטיה מופלגת ואף בלתי הגיונית. יועיל ד"ר משגב להשיב מדוע למר דרעי צריכה להינתן האפשרות שהציבור יחליט, למרות הקלון, ומדוע על-פי אותו ההיגיון לא יינתן לפדופיל לרוץ לבחירות ואף לרצות להתמנות שר החינוך? ההיגיון זהה לחלוטין. מדוע לאנסים לא תינתן האפשרות להתמודד על משרה בכירה בית ספר לבנות? מדוע לפורץ בנקים לא תינתן האפשרות להתמודד על משרת המפקח על הבנקים?
מובן שאין גבול לדוגמאות ולציניות הנשפכת מן הטענה שאדם שמשרה תפורה למידותיו ראוי שיתמודד. כן יש חשיבות עליונה מיהו המתמודד ומה הרקורד שלו.
פורמליזם או לא
אינני יודע אם ד"ר משגב משתייך לאסכולה משפטית הרואה את המשפט בצורה פורמליסטית בלבד או שמא לכזו הרואה קשר בין משפט לבין מוסר. דומה שבשני המקרים אין כל הצדקה לתרץ את העדפותיו של ד"ר משגב כלפי דרעי בטיעונים בלתי סבירים לחלוטין, בלשון המעטה.
באשר לדמוקרטיה, לד"ר משגב תיאוריות שונות. אם הזיכרון אינו בוגד, רק לפני זמן לא רב מר משגב עמד בראש הקבוצה של המשפטנים (לא כמינוי פורמאלי) שדרשה מראש הממשלה אולמרט להתפטר בגלל החשדות הכבדים שהועלו נגדו. האם הורדת ראש ממשלה מכהונתו וחילופי השלטון כתוצאה מהליך משפטי שבמהלכו ראש הממשלה לא נמצא אשם ולו בגניבת אגורה אחת, זהו הליך דמוקרטי או שמא כאן דעתו של הציבור אינה חשובה? למען הצדק יש להדגיש שד"ר משגב כתב ביקורת על המהלך, אך מאידך, במשך תקופה ארוכה למדי דעתו הייתה שראש הממשלה אולמרט מושחת ללא כל ראיה משפטית שהובאה לבית משפט. האם מר משגב מבקש שמשפטים יתנהלו בהיכלי הספורט במקום בהיכל המשפט?
נושאי המשרות הציבוריות חייבים להיות אנשים נקיי כפיים ושלא דבק בהם רבב. יתכן וזו אוטופיה במדינה שכל יום מתבשרים על עוד ועוד מעשי שחיתות כאלה ואחרים. יחד עם זאת, בטוחני שגם מר משגב שואף למצב אופטימאלי והדרך היחידה למנוע התדרדרות אל תהומות האנרכיה היא באמצעות הצרת צעדיהם של אלה שסרחו ואשמתם הוכחה בבית משפט ולא בחוצות העיר.