גידולים נוירואנדוקריניים הם גידולים אשר מקורם בתאים המפרישים הורמונים. לכן לעיתים אנשים סבורים כי מדובר בהפרעה הורמונלית, אולם מדובר בגידולים סרטניים המפרישים הורמונים.
הגידולים יכולים להופיע בכל מקום בגוף, אולם בדרך-כלל סוג זה של גידולים מתפתח במערכות הנשימה והעיכול. הגידולים מתפתחים מתאים נוירואנדוקריניים (תאים אשר מקורם באיברים שונים) ויכולים להופיע בתוך: בלוטת התריס (קרצינומה מדולרית של בלוטת התריס), יותרת הכליה (פיוכרומוציטומה), ריאות, קיבה, מעיים (גידולים צסוג הקרצינואיד) ועוד.
הגידולים הנוירואנדוקריניים נדירים יחסית ומופיעים בכ-2% מחולי הסרטן ובישראל מתגלים בין 300-250 מקרים חדשים מדי שנה. רוב הגידולים מסוג קרצינואיד (כ-80%) הם גידולים שמקורם בתאים המפרישים הורמונים, איטיים בהתפתחותם, ובדרך-כלל אינם גורמים לתסמינים, ולכן מאובחנים פעמים רבות במקריות וכעבור זמן רב. בדרך-כלל הם מופיעים בעיקר במערכת העיכול או בלבלב.
כ-20% מהגידולים מסוג קרצינואיד הינם גידולים בעלי אופי אגרסיבי אשר מתפשטים במהירות גבוהה יותר ומתגלים בדרך-כלל מהר יותר.
שכיחות גידולים אלה דומה בקרב גברים ונשים ובכל הגילאים, אולם לבעלי רקע גנטי של תסמונות נדירות כתוצאה ממוטציות גנטיות, קיים סיכוי גבוה יותר להופעת גידולים נוירואנדוקריניים. קבוצת סיכון נוספת היא קבוצה של חולים הסובלים ממחלות אוטואימוניות. לדוגמא דלקת אוטואימונית של רירית הקיבה, מאחר והמחלה גורמת לעלייה ברמת הורמון הגסטרין והפרשתו עלולה לגרות את התאים הנוירואנדוקריניים להתפתח לגידולים מסוג קרצינואיד.
הבעיה העיקרית היא חוסר מודעות ואבחון נמוך למחלה, מאחר והיא אינה מלווה בתסמינים ייחודיים, אלא בתסמינים היכולים להצביע על מגוון מחלות. התסמינים האופייניים הם: כאבי בטן, הזעת יתר, אדמומיות וגלי חום, תסמינים אשר אופייניים להפרעה הורמונלית בגיל המעבר בקרב נשים ועוד. התסמינים לגידולים ביותרת הכליה שונים וכוללים: התקפי לחץ דם גבוה, דופק לב מואץ, הזעת יתר וכאבי ראש. מסיבה זו הגידול עלול "לבלבל" באבחונו ולכן לעכב את הטיפול המתאים.
כיום קיימות בארץ שתי מרפאות ייחודיות לטיפול בגידולים ניורואנדוקריניים אשר מצויות בשני מרכזים רפואיים: בבית החולים הדסה עין-כרם ובבית החולים בילינסון. במרפאות אלה מתבצע כל תהליך האבחון הכולל בדיקות דם ייחודיות, ביופסיה, מיפוי וכדומה. במקרה שהתוצאה חיובית, ניתן לנקוט טיפולים שונים, שיכולים לעצור את הגידול ולשפר איכות חיים. ניתוח מומלץ גם אם יש גרורות, אולם במקרים רבים לא ניתן לכרות את הגידול בשלמותו ואז יש לטפל באמצעות אנאלוגים לסומטוסטטין.
מדובר בהורמון הדומה להורמון המופרש בגוף, אך בשונה ממנו, יש לו תוחלת חיים ארוכה יותר. ההורמון ניתן בזריקה והוא מסייע בנסיגת הגידול בכ-30% מהמקרים ועצירת התקדמות המחלה למשך חודשים בכ-60% מהמקרים. ב-3% מהמקרים הגידול יכול להיעלם בעקבות טיפול זה. כיום ישנן שתי תרופות הכלולות בסל הבריאות לטיפול בגידולים מסוג זה: סומטולין אוטוג'ל וסנדוסטטין. התרופה מגיעה במזרק מוכן לשימוש ובנפח הזרקה קטן ומוזרק על-ידי אחות המגיעה לבית החולה.
טיפול מקובל נוסף לגידולים גרורתיים הוא באמצעות זריקות עם חומר רדיואקטיבי (כפי שמטפלים בבלוטת התריס בזריקות יוד רדיואקטיבי). טיפול זה מתבצע נכון להיום בחו"ל עם סיוע של המרפאות הייעודיות תוך הסדר עם הקופות השונות להשתתפות בהוצאות הטיפול.