פוליסות הביטוח שלנו מכילות סייגים לרוב. לרוב מרוב סייגים לא רואים את הכיסוי. לעתים הבעיה היא חמורה יותר, כאשר אחד הסייגים שבפוליסה מתקיים במציאות מבלי שנהייה מודעים להתקיימותו.
לפי גרסת חברות הביטוח, אין ערך לעובדה שאנו לא מודעים להתקיימות הסייג. אנו משלמים עבור כיסוי וסומכים עליו ובפועל אנו מחזיקים ביד פוליסה שאינה שווה את הנייר עליה היא רשומה.
כך לדוגמא, כאשר הפוליסה מתנה את ביטוח הפריצה לדירה בקיום אזעקה. המבוטח מפעיל את האזעקה, אבל היא מקולקלת מבלי שהמבוטח יהיה מודע לכך. חברות הביטוח סבורות כי במצב כזה המבוטח מאבד את זכויותיו. ומהי גישת בתי המשפט? עליה ניתן ללמוד מהמקרה הבא:
חיים קזרוב מצא את מותו בתאונת דרכים. בני משפחתו פנו לחברת הביטוח כלל, אשר ביטחה בביטוח חובה את הרכב בו קזרוב נהרג וביקשו לקבל את הפיצויים המגיעים להם על אובדן מפרנסם.
כלל חקרה וגילתה כי כחודשיים לפני התאונה, התקיים בעניינו של קזרוב דיון בבית המשפט לתעבורה. בדיון זה הופעל נגד קזרוב עונש פסילה על תנאי, עונש שהיה תלוי ועומד נגדו ממשפט קודם, ורישיונו נשלל.
קזרוב, כך הודיעה כלל למשפחתו, נהג אם כן בעת שנהרג כשהוא בתקופת פסילה. מי שנוהג ברכב ללא רישיון אינו זכאי לפיצויים. כך על-פי סייגים מפורשים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובתעודת ביטוח החובה.
אכן, הודו בני המשפחה, רישיונו של המנוח נשלל, אבל הוא לא ידע על גזר הדין הפוסל את רישיונו. במשפט בו רישיונו נשלל, הוא לא נוכח. המשטרה ביצעה מסירה אישית של גזר הדין רק לאחר מותו.
מרגע קבלת ההודעה המחלוקת בין כלל למשפחתו של קזרוב הגיעה אל בית המשפט המחוזי בתל אביב. על-פי הדין הפלילי, מבהיר השופט שמואל ברוך, האיסור על נהיגה ברכב מוטל על נהג שרישיונו נשלל, רק מאותו הרגע בו הנהג מקבל הודעה על הפסילה. כך כתוב במפורש בפקודת התעבורה. באין הודעה לנהג - אין לראות בו כמי שנוהג בזמן פסילה. הסייגים בתעודת ביטוח החובה ובחוק הפיצויים, לעומת זאת, אינם מתנים באופן מפורש את שלילת הזכאות לפיצויים בכך שהנהג ידע על השלילה.
אף על-פי כן, מקשה השופט, האם לא ראוי כי "הידיעה הממשית" בדבר השלילה תהווה תנאי גם בתחום הביטוח? בית המשפט העליון, מזכיר השופט ברוך, כבר הביע את דעתו כי ראוי שהדין האזרחי בסוגיה זו ילך בעקבות הדין הפלילי.
מעבר לכך, מוסיף השופט, כלל נקוט בבתי המשפט, לפיו בכל מקרה בו מדובר בשלילת זכות קניינית, יש להוכיח כי מי ששוללים את זכויותיו מודע לכך שמעשיו יביאו לאובדן זכויות. בתי המשפט הרחיבו רעיון זה גם על פירוש פוליסות ביטוח. גם בתחום הביטוח ראוי כי מבוטח או נפגע ידע כי מעשיו עלולים להביא לשלילת הכיסוי הביטוחי.
אכן, טענה כלל, המנוח אומנם לא הופיע למשפט ולא ידע כי רישיונו נשלל, אבל הוא ידע שתלוי ועומד נגדו עונש של פסילה על תנאי, וכי במשפט שאליו זומן, קיים סיכוי שעונש הפסילה על תנאי יופעל נגדו.
גם אם המנוח ידע על המשפט, משיב השופט ברוך, לא ניתן לצפות ממנו שיגלה כישורים משפטיים ויסיק שבית המשפט יפעיל את עונש הפסילה על תנאי. הרי אין חובה על בית המשפט לתעבורה להפעיל את עונש הפסילה על תנאי.
לסיכום, פוסק השופט, הכיסוי הביטוחי תקף, למרות שהמנוח נהג ברכב בעת פסילה ומשפחתו זכאית לפיצויים מלאים מחברת כלל.
