פצע מדמם, גם אם הוא נפער מלפני שנים, תמיד יישאר נושא אקטואלי. עד שיקריש. מבחינתם של ערביי ישראל, ה"נאכבה" היא פצע מדמם. מבחינתם של עקורי גוש-קטיף וצפון השומרון, "ההינתקות" היא פצע מדמם. כדי להקריש את הפצע של "הכתומים", החברה הישראלית כולה חייבת לחבק אותם (הם ניצחו בקלפי פעמיים) יחצנ"י העקירה צריכים לבקש סליחה כנה, והפוליטיקאים שבגדו (בעיקר גנבי המנדטים מקדימה), צריכים להיעלם מחיינו הציבוריים.
עם ה"נאכבה" זה יותר מסובך. אם תשאלו את השייך' ראאד סלאח, הוא יגיד לכם שעד שהאדמה שנגזלה ב-48' לא תושב לבעליה, הפצע המדמם הזה ימשיך לייצר צרות. יש רק דרך אחת להקריש את ה"נאכבה" יגיד לכם סלאח: מחיקת היישות הציונית הגזלנית. איך הוא אמר?: כמו הצלבנים, וכמו הטורקים וכמו האנגלים, גם ישראל היא אפיזודה. יש בין המנהיגות הערבית גם מנהיגים מתונים. אפילו הם, לא מסכימים להגדרה "ישראל הינה מדינת העם היהודי".
ניצב (בדימ.) אליק רון יודע את זה. במאמרי הקודם יצאתי חוצץ כנגד דברי הבלע והפצת השנאה כלפי המתנחלים, אפרופו תגובת צעירי יצהר לחדירת מחבל פלשתיני ליישוב למטרת רצח. "מדינת אין חוק" - זאת ההגדרה שהגדיר את יו"ש. רוצה לומר, שהמתנחלים פורעי חוק, ואין מי שיטפל בהם נכון. הדגשתי, שאין דעתי נוחה מתגובה אלימה של צעירים יהודים נגד חפים מפשע, וסיימתי את המאמר בסימון הבעיה האמיתית של המדינה: (חלק מ-)ערביי ישראל.
"מדינת אין חוק" כמי שפיקד על דיכוי המרד באוקטובר אלפיים, אליק רון יודע שהפורעים הערבים, בזים לחוק הישראלי, ולא חוששים להתעמת עם המשטרה. גרוע מכך: כוחות הביטחון (צה"ל והמשטרה) חוששים להתעמת איתם. יו"ש היא "מדינת אין חוק"? וישראל מה? שמונים וארבעה אלף צווי הריסה בגין בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי יש בידי רשויות החוק, ואלה לא מטופלים. מפחד! זה מדינת חוק?
שימו לב לכותרת הזאת: "כששומרי החוק מפחדים" (מעריב/2.9.08). הסיפור בקצרה: כנופיית עבריינים מעוספיה, לקחה הלוואת מיליונים בבנק. בתמורה, שיעבדו חברי הכנופיה ארבע מכוניות יוקרה. כשהתבררה התרמית, עיקלו אנשי ההוצאה-לפועל את המכוניות לטובת הבנק. העבריינים איימו (ציטוט מהעיתון): "כי יפגעו בשוטרים, ויישרפו את תחנת המשטרה במקום - אם המכוניות לא יוחזרו להם". ומה אתם חושבים שקרה? נכון, המכוניות הוחזרו. תגובת המשטרה (ציטוט): "שוטרים העדיפו למנוע סיכון חיי אדם". משטרה שמפחדת מעבריינים - זה מדינת חוק?
לא שכחנו את "אירועי פקיעין". שם המשטרה רצתה לעצור חשודים, ופורעים בתגובה חטפו שוטרת (ליאת דאודי) כבת-ערובה. התנאי לשחרורה היה, שחרור העצורים. זה מדינת חוק? אליק רון יודע את התשובה...
רבים משונאי המתנחלים הגדירו את הבריונות של פרחחי יצהר כלינץ'. לינץ'? אפילו לא חיקוי. לינץ' אמיתי ראינו בשפרעם. שם כפתו שוטרים בתוך אוטובוס, את המחבל (?) היהודי, עדן נתנזאדה. כפתו, ו... נסו על נפשם מחשש שמא הפורעים יעשו בהם שפטים. היהודי הכפות נרצח! זהותם של הרוצחים ידועה. הפרקליטות התכוונה להגיש כתבי אישום, הח"כים הערבים איימו, ו... המשטרה התקפלה. זה מדינת חוק אליק?
אמרנו שה"נאכבה" היא פצע פתוח. הערבים זוכרים בדיוק מי ואיזה כפרים הרסו מנהיגי המחנה של אליק רון. איזה קיבוצים יושבים היום על הכפרים מהם גורשו או נסו. טועים אלה שמאמינים שאם "יקריבו" את אחיהם המתנחלים, הערבים ישכחו את ה"נאכבה". יש הבדל, וזה יודו גם השמאלנים, בין יישובים שהוקמו על אדמת טרשים (התנחלויות), לבין קיבוצים או יישובים "שהחליפו" אוכלוסיה.
היה עושה נכון אליק רון אילו במקום להשתלח בציבור הנהדר הזה, היה מכוון אצבע מאשימה כלפי השופט (בדימ.) תיאודור אור, שמאז שסירס את צמרת המשטרה, כל מה שמעניין את קציננו הבכירים זה להגיע הביתה בשלום. אם אפשר אז עם ג'יפ יוקרתי.
ואם יש בין השמאלנים כאלה שמאמינים שהערבים יסתפקו בעקירת המתנחלים ביו"ש, נכונה להם אכזבה מרה. מבחינת הערבים, השמאלנים הם "בוטנים" והכתומים הם "אגוזים קשים לפיצוח". הם לא ויתרו על השבת אדמתם, ומי שיכול למנוע מהם את המזימה הם, נכון, "פורעי החוק" הכתומים.
