לבני זכתה מההפקר ומהשחיתות

שרת החוץ ציפי לבני הצליחה להשיג רוב דחוק של 431 קולות וזכתה בראשות קדימה. המדובר בניצחון מפוקפק - כפי שיובהר בהמשך, המעלה שאלות קשות כלפי לבני עצמה, שהאדירה באמינותה ובדימויה כפוליטיקאית בלתי משוחדת וכמי שאינה מושחתת. על חוסר התאמתה, אגב, לראשות הממשלה, התרענו עוד לפני הבחירות לראשות קדימה. עכשיו נזכרים עיתונאים אחרים להצטרף לעמדה זו. שאלות אלה עולות במיוחד נוכח האירועים האחרונים, שאומנם אינם קושרים את לבני ישירות למעשי שחיתות, אך אלה מלמדים על עובדה שאינה יכולה להיות שנויה במחלוקת: לבני זכתה מן ההפקר, ו"כבשה" את ראשות קדימה בזכות מעשי שחיתות שביצעו למענה/למענם אחרים. וזה מעשה בלתי מוסרי ובלתי חוקי, הדומה לאדם שמשתמש ביודעין בכסף שגנבו אחרים, ועוד מיתמם, משים עצמו צדיק, כפי שיובהר להלן:

• מי נתן את ההוראה -

השופט (בדימ.) דן ארבל, יושב-ראש ועדת הבחירות במפלגת קדימה, חייב הסבר. ומהר. ארבל הוא שקיבל את ההחלטה החריגה להאריך ב-30 דקות את מועד ההצבעה בקלפיות. אלה נסגרו בהוראתו ב-22:30, במקום ב-22:00. המדובר בשינוי חריג בכללי המשחק. ארבל פעל בחוסר סמכות. על-פי החוק והכללים, רשאי יו"ר ועדת הבחירות להאריך זמן פתיחת קלפי מקום שהתגלתה תקלה חמורה, לרבות אם נפתחה מאוחר קלפי מסוימת. במצב שכזה יש להקפיד ולאפשר זמן הצבעה למשך 12 שעות. אך ארבל הורה באופן חד-צדדי וללא סמכות חוקית על השארת כל הקלפיות פתוחות למשך 30 דקות נוספות. בכך גרם לתקלה חמורה ולשיבוש הבחירות;

• מי הגיש את הבקשה -

השארת הקלפיות פתוחות ב-30 דקות נוספות "שיחקה" לידי ציפי לבני. דבר זה היה ברור עוד קודם להחלטה, ובדיעבד - ובהתחשב בעובדה שהסקרים/מדגמים של ערוצי הטלוויזיה (ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10) שודרו ב-22:15 (וחזו פער מדומה של 10% ויותר לטובת לבני), ניתן לקבוע כי הם עודדו מצביעים שהיססו ו/או חשבו להצביע למופז, לשנות כוונתם ולהצביע עבור לבני. השאלה היא מי הגיש את הבקשה להארכת זמן ההצבעה. לדברי ארבל, מופז בעצמו ביקש זאת. מופז מכחיש, מכל וכל, וטוען כי אנשי לבני, ובראשם הפרסומאים ראובן אדלר ואיל ארד, באמצעות היועצים המשפטיים של קדימה, הם שלחצו על ארבל לתת זמן נוסף למצביעים. יתרה מכך: לגרסת מופז ואנשיו, מופז התנגד לכך בתוקף ואף שוחח אישית עם ארבל. בבדיקה שערכתי מתברר כי השופט ארבל משקר. פשוטו כמשמעו. שכן, מופז לא ביקש, בשום אופן, הארכת מועד פתיחת הקלפיות כולן. כל שביקש הוא: לפתוח עוד נקודות הצבעה בתוך כמה קלפיות - בהן בראשון לציון ובטירת הכרמל, כדי לזרז את ההצבעות. סוגיה זו אינה יכולה להישאר פתוחה, גם אם מוותר מופז על זכותו לערער על תוצאות ההצבעה ועל ההליך המוזר והמגונה שבו נקט ארבל. סוגיה זו ראוי שתובא לערכאות, כדי שהציבור ייווכח: האם השופט ארבל שיקר. וחמור מכך: האם מלכתחילה הוא פעל באופן מוכוון וזדוני בשירותה של לבני, כפי שעולה חשד נגדו;

• מדוע פורסמו שקרים ונוהל קמפיין מגמתי -

אמצעי התקשורת הגדולים, כמעט כולם כאחד, התגייסו לטובת לבני. בראשם: עיתון ידיעות אחרונות וערוץ 2. שני גורמים אלה, אגב, פועלים רבות תוך תיאום ושיתוף פעולה. כך נהגו בענייני העבירות הפליליות שביצע אהוד אולמרט, וכך גם בקמפיין הבחירות לראשות הממשלה. לכן אין אולי פלא, כי גורמים אלה חברו יחדיו ופרסמו שקרים במשך שבועות על אודות סקרים מפוקפקים. המטרה הייתה: לייצור דעת קהל לטובת לבני וכך לשכנע את חברי קדימה להצביע עבורה. המטרה הושגה באופן חלקי. לבני זכתה בניצחון פירוס. היא אולי לא יודעת עדיין, אבל כל מי שקצת מבין עניין יכול להעריך: קדימה במסלול של התרסקות. ספק גדול אם תצליח לבני להרכיב ממשלה חדשה, במיוחד אחרי שמופז שבר את כללי המשחק של לבני-ארבל-מוזס, ובכך נגד בלגיטימיות שלה להקים ממשלה חדשה;

• המשחק הכפול של ארנון מוזס -

רבים תמהים מדוע מגויס עיתון ידיעות אחרונות שוב ושוב לצד מסוים במערכת הפוליטית. עד לאחרונה נעשה הדבר לטובת אולמרט. עתה מגויס העיתון הגדול במדינה לצידה של לבני. התשובה לכך פשוטה: אינטרסים כלכליים. ארנון (נוני) מוזס פועל להקטנת סיכוייו של בנימין נתניהו (ליכוד) לכבוש מחדש את ראשות הממשלה. נתניהו מוקצה בעיניו של מוזס מחמת זאת שהוא עודד את המיליארדר שלדון אדלסון להקים עיתון-חינמון בישראל - ישראל היום. כדי להשיג את מטרותיו פועל מוזס להרצת מי שנראה בעיניו גם בר-שליטה וגם כמועמד הטוב ביותר להביס את נתניהו - היא ציפי לבני. ואם אין בכוחה לעשות זאת, יעשה זאת העיתון עבורה. יש בכך משום הימור גדול, ומניסיונו יודע/מעריך מוזס כי אם יכשל ההימור הוא יזכה בסיבוב נוסף, מן הסתם. את המחיר נשלם כולנו, אם וכאשר תעפיל לבני לראשות הממשלה. היא תידרש לבטח לשחק לפי הכללים של מוזס, שאלמלא כך יבולע לה;

• הצרות של מוזס -

ארנון מוזס לא עובד בשביל אף אחד בחינם. זה ידוע בקהילת העסקים הוא, וגם במערכת הפוליטית. הפעם פועל מוזס כנשוך נחש, הכל כדי לכתוש את נתניהו. כי זאת יש לדעת: העיתון ישראל היום "נוגס" קשות בעסקי ידיעות אחרונות. הדבר ניכר היטב בתקציבי הפרסום המופנים אט-אט על-ידי משרדי פרסום מידיעות אחרונות למתחרים. נודע לי, כי לפחות שני משרדי פרסום פועלים להפניית תקציבי פרסום, כחבילה אחת, לשני עיתונים: מעריב (המופנה בעיקר לבוגרים) וישראל היום (המדבר בעיקר לצעירים יחסית). על-פי בדיקות שנערכו, באמצעות שני עיתונים אלה ניתן להגיע לתפוצה גדולה יותר מזו שניתן להשיג באמצעות ידיעות אחרונות. המחיר המשולם עבור החבילה כולה זול יותר מזה שבידיעות אחרונות. ובמילים פשוטות: לפי מבחן של עלות מול תועלת - פרסום במעריב-ישראל היום מנצח פרסום בידיעות אחרונות.

הסוגיות שהועלו לעיל מלמדות כיצד חברו הון-שלטון-עיתון לטובת המועמדת לבני; וכיצד היא זכתה מן ההפקר ומן השחיתות התקשורתית והממסדית בקדימה; ומדוע "זכייתה" בבחירות המקדימות במפלגת קדימה הינה מפוקפקת. לבני לא תוותר, מן הסתם, על המנדט שקיבלה גם אם היא נהנית מסחורה גנובה. מחמת זאת היא מקטינה עוד יותר את סיכוייה של קדימה לשרוד בבחירות כלליות. פוליטיקה אחרת כבר אמרנו?