תכלה שנה והפתעותיה. תחל שנה וצפונותיה. פגשתי השנה את מרב ראשי לשכות עורכי הדין מכל העולם. אני יכול לומר לכם במידה קרובה ל"וודאות ממשית", כי למעט מה שאירע באופן חריג למערכת המשפט בפקיסטן, אין בכל העולם כולו התרחשויות שנתיות כה משמעותיות, כמו אלה המתקבצות להן בשנת משפט אחת שלנו, במדינת ישראל הקטנה.
כל כך מעניין לנו, שלפעמים מתחשק לטעום קצת טעם של שעמום. טעם של שיטה משפטית יציבה, רגועה, בטוחה בעצמה, הזוכה לאמון הציבור ולתמיכת המשפטנים, הנוטלים חלק בהתהוותה וביישומה. תכונתו הבולטת של העם הישראלי, הנוטה להתדיין באופן מוגזם, אינה משרה רוגע ושקט על עולמנו המשפטי. גם המצב הפוליטי-חברתי, שבתוכנו ושסביבנו, תורם רבות לאי-השקט במערכת המשפט וליצירתן של מחלוקות רבות ותמידיות בהקשרה.
ככל שננסה ליתן משמעות מקצועית ומשפטית נקייה לעקרונות השיטה ולפתרונות המהותיים, ככל שננסה להתרכז בשאלה המשפטית ובניקיונה המקצועי, תמיד תצוץ מאי שם סוגייה פוליטית, שיש לה השלכות על המחלוקת המקצועית, ותאיים להפר את איזונו של הדיון המקצועי, שעד לאותה עת היה נדמה לנו, שאנו מנהלים, בתרבות, במקצועיות, בהדר משפטי. בכלל, מה אירע לו, לאותו הדר משפטי, שהפך לנחלת אבותינו המקצועיים ושנהיה "עולם הולך ונעלם"?!
מטרתה של לשכת עורכי הדין בעידן הנוכחי הינה להשיב את אותו הדר משפטי על כנו. לא בהכרח עטרה ליושנה, כי אם כבוד, תרבות, מקצוענות, מצוינות, בתחושה של שליחות ושל סיפוק אדיר מעיסוק במקצוע המשפט, שהיה פעם שם דבר בארצנו ושעתה מנהל מאבק של חורמה על שמו הטוב.
לשכת עורכי הדין מחויבת להחזיר לכולנו את החשק לעסוק במקצוע, להופיע בבתי המשפט, לקבל לקוחות ולהתגאות בעשיית המשפט. כיצד?
- ע"י חתירה למצוינות מקצועית והגשמתה בכל ענפי המקצוע.
- ע"י פיתוחה של אכפתיות חברתית ודאגה לזולת.
- ע"י החמרה בתנאי קבלתם של חברים חדשים לעולם עריכת הדין.
- ע"י שינוס מותניים משותף עם הנהלת בתי המשפט לפתרונם של מאות אלפי תיקים המטילים משקל כבד מנשוא על המערכת השיפוטית.
- ע"י הפיכתה המתהווה של לשכת עורכי הדין לנדבך חשוב והכרחי בציבוריות המשפטית בישראל.
- ע"י הידוק השמירה על שלטון החוק ועל ביסוסן מכל משמר של זכויות האדם בישראל.
- ע"י תמיכה בעצמאותה של המערכת השיפוטית ועל מעמדו האיתן, שאין לו תחליף, של בית המשפט העליון, כנדבך הכרחי בהתקיימותה של דמוקרטיה אמיתית במדינת ישראל.
"מצויינות" - בין היתר, ע"י חיזוקו והרחבת פעילותו של מכון ההשתלמות של הלשכה, הנהגת השתלמות מקצועית מנדטורית, חובת ביטוח מקצועי לכל עורכי הדין ופתרון ציבורי לנושא כספי הנאמנויות.
"אכפתיות חברתית" - בין היתר, ע"י הרחבת הפעילות בתחום הסיוע המשפטי, השיתוף עם הארגונים החברתיים, הסנגוריה הציבורית והסיוע המשפטי הממלכתי. פרס הלשכה בשנה שעברה והשנה מעידים על כך אולי יותר מכל.
"החמרה בתנאי קבלתם של חברים" - בין היתר, באמצעות תוכנית מקיפה, שתושלם בלשכה עד לסוף השנה האזרחית, ותכלול הצעות שונות, שתעסוקנה בסטודנטים, במתמחים, בקבלה ללשכה ובכל מה שמצריך המצב העובדתי הבלתי אפשרי שנוצר במקצוע עריכת הדין. יסלחו לי נבחרי הציבור וראשי המערכת המשפטיים, לא נמתין יותר להסכמתם. הלשכה תציג תוכנית משלה, ואף תפעל ליישומה במלוא הקיטור. מי שלא רואה בהצטרפותם של קרוב ל-4,000 עורכי דין מדי שנה למקצוע סכנה לקיומו, לרמתו ולהדרו ההכרחי - אינו מבין עולם משפטי ראוי מהו או מתעלם במכוון מכשליה האיומים של השיטה הנוכחית או נכנע ליישומם של כללים ומטרות נוגדים, המכריעים עבורו שלא בצדק את כף המאזניים. כף מאזניים זו דורשת מעורבות שלטונית במקצוע לשם הצלתו מחורבנו.
"שינוס מותניים עם הנהלת בתי המשפט" - משמע תוכנית משותפת, המתהווה עם הנהלת בתי המשפט, לפתרונו של העומס העצום, הנמדד במאות אלפי תיקים, בעזרת עורכי דין, ממש כשם שנהגו בעניין זה מדינות מתוקנות אחרות.
ובאשר ללשכת עורכי הדין - הרי שמעמדה הציבורי בישראל הינו היום עובדה מוגמרת, שעוד תתעצם בעתיד, שכן, משרדי הממשלה, ועדות הכנסת, מרכיבי משרד המשפטים, היועמ"ש, פרקליטות המדינה, המשטרה, שירות בתי הסוהר, הסנגוריה הציבורית, הרשות לנייר ערך, רשות המיסים, הרשות להלבנת הון, הנהלת בתי המשפט, השופטים, החברות הממשלתיות, הארגונים המקצועיים העמיתים, הארגונים הכלכליים והגופים החברתיים - כולם בקשרי עבודה שוטפים עם הלשכה ואנו דואגים להמשיך ולפתח את המטרות הציבוריות ההדדיות ואת קשרי העבודה השוטפים עם כל המערכות.
אגב, עפ"י הנחייתי נתלו דגלי ישראל בכניסה לכל משרדי הלשכה ובנייניה בכל הארץ, וגם הם מבטאים את תפיסתנו העכשווית בדבר הגשמת מטרותיו הציבוריות של ארגוננו הסטטוטורי לפני כל פעילותו האחרת.
בטקס פתיחת שנה, המהווה גם מעין סיכום שנה קודמת, איני יכול להימנע מלהזכיר באורח טלגרפי ממש חלק מפעילויות השנה שעברה והרעיונות שבדרך - הרחבת פעילות מכון ההשתלמות של הלשכה, הנהגת השתלמות מנדטורית, הנהגת חובת ביטוח מקצועי, הסדרת חשבונות הנאמנות שברשות עורכי הדין, שוויון במינוי תפקידים בשכר ע"י בתי המשפט, המאבק המוצלח כנגד קיצור תקופת ההתיישנות, הדיונים וההצלחות בכל הקשור לרפורמה בהוצאה לפועל, העצמת הפעילות בכנסת, הרחבה ללא תקדים של מס' התביעות המשפטיות בתחום הסגת גבול המקצוע, הקמת מכון הבוררות וחיזוק מכון הגישור, הכפלת תקציב ההשמה, הביקורת בבתי המעצר והמאסר, הרחבת מספר עוה"ד העובדים עם הכנ"ר, הפרטת חלק מפעילות הפרקליטות האזרחית, העבודה בתחום ההשמה במגזר הציבורי בכלל, ובנוגע לבני מיעוטים בפרט, תכנון פרויקט הצרכנות של הלשכה, הוזלת ההשתלמויות ביותר מ-40%, השינוי במבנה הלשכה, המאבק להקשחת תנאי הכניסה למקצוע ועוד ועוד.
נשיאת בית המשפט העליון, המכבדת אותנו בנוכחותה הערב, קראה לאחרונה לכינונה של ערכאה רביעית במערכת המשפט בישראל. אני מניח, שגם היא תאשר, שהעליתי הצעה זו באוזניה הקשובות והמסכימות לפני כשנה וחצי. כינונה של ערכאה רביעית כזו בדמותו של בית המשפט לערעורים, שבין בתי המשפט המחוזיים לבית המשפט העליון, הינו צעד חיוני להבראתה של מערכת בתי המשפט בישראל.
אני מתנגד להיותו של בית המשפט לערעורים גם ערכאת ערעור ראשונה על פסקי דין של בתי משפט השלום. בתי המשפט המחוזיים מקצועיים דיים לדיון בערעורים אלה, והרפורמה המוצעת באה, בין היתר, להיטיב עם שופטי הערכאה המחוזית ולא על-מנת לפגוע בהם, ללא הצדקה.
יש לכונן בית משפט לערעורים אחד, שמקום מושבו יהא בירושלים. לשיטתי, יורכב ביהמ"ש מחמישה הרכבים. לדעתי, יש למנות עשרה שופטים, בעיקר מבתי המשפט המחוזיים בארץ, ולצרף אליהם חמישה ראשי הרכב מבין שופטים ביהמ"ש העליון. עפ"י הצעה זו יכהנו כראשי ההרכב בביהמ"ש לערעורים, חמשת השופטים האחרונים שמונו לכהונה בביהמ"ש העליון.
לשיטתי, יש לאפשר ערעור ברשות לביהמ"ש העליון על פסקי הדין של ביהמ"ש לערעורים מ"טעמים מיוחדים". הכוונה באותם טעמים הינה לנושאים עקרוניים ובעלי חשיבות מיוחדת.
היתרונות, הטמונים בהצעה זו הינם: 1. הקלת העומס העצום בביהמ"ש העליון ושחרורו לעסוק בנושאים עקרוניים במיוחד ובעתירות לבג"צ.
2. ייעול המערכת והקלה כללית על העומס בבתי המשפט.
3. אי הצורך להמשיך ולהגדיל את סמכותם של בתי משפט השלום.
4. העובדה כי "יומו של אזרח" בבית המשפט ימצא ביטוי ראוי והולם יותר, באופן שלא רק ייעשה אלא גם ייראה.
5. אי הרחקתם של שופטי בית המשפט העליון מעניינים שבערעור.
6. מתן אופק לקידום מקצועי ואישי נוסף לשופטי בתי המשפט המחוזיים, ולרבים יותר מביניהם.
7. פיתוח הלכות פסיקתיות רבות יותר, מה שעשוי להקל מאוד על הערכאות הדיוניות.
השתלחות הפוליטיקאים גורמי האכיפה - הפרקליטות והמשטרה - ראויים ככל שיהיו לביקורת נכונה, הינם עדיין נדבך הכרחי בשמירה על שלטון החוק בישראל. אולם, יש אישים פוליטיים, ביניהם כאלה שנשפטו והורשעו, בצדק או שלא בצדק, אשר עושים שימוש בתפקידם הפוליטי ובבימה שניתנת להם, כדי לתקוף את גורמי אכיפת החוק - היועץ המשפטי, הפרקליטות והמשטרה - באופן בלתי לגיטימי, וע"י כך מערערים את מעמדם ואת אמינותם בקרב הציבור.
השתלחות כזו עלולה ליצור מדרון חלקלק, שיובילנו, גם אם אין למבקרים כל כוונה בכך, לאנרכיה באכיפת החוק בישראל. ביקורת כן, השתלחות של אישים פוליטיים בכירים - לא ולא.
כך או אחרת, אני מבקש לקרוא מעל במה זו לראש הממשלה הבא או הבאה של מדינת ישראל לפעול לחיזוקו של בית המשפט העליון ולחיזוקם של גורמי אכיפת החוק כשומרי הסף של הדמוקרטיה הישראלית, וזאת מבלי לפגוע בצורך וביכולת של כולנו להשמיע דברי ביקורת ראויים בזמן, במקום ובמידה, שלא יהא בהם כדי לערער את מעמדם ההכרחי האמור של מוסדות דמוקרטיים הכרחיים אלה. אגב, הצעות החוק של הלשכה, העומדות להיות מוגשות לכנסת, בדבר הארכת תקופת הנשיאה בעונש בדרך של עבודות שונות מ-6 ל-18 חודשים, ובדבר אי-השמתו מאחורי סורג ובריח של מי שהורשע בגרם מוות ברשלנות, הינן דוגמא לביקורת מידתית על השיטה.
בימים של ממשלה חדשה, של שינויי מזג אוויר, של שנת משפט חדשה, של שנה עברית חדשה - מה נותר לנו לאחל לשנה הבאה?
שנשב על המרפסת ונספור ציפורים בודדות.
שילדים בחופשה ישחקו תופסת בין הבית לבין השדות.
שעוד נראה, עוד נראה, כמה טוב יהיה, בשנה הבאה הקרובה.
שנפסע ונתקדם קמעה אל עבר התרבות והמצויינות המשפטית בלבושה החדש והמתחדש, חרף המציאות הרוחשת סביב, ואולי דווקא הפעם בעזרתה.
תודה רבה.
