החלטת כבוד ביהמ"ש העליון לגבי פרסום שמות האנשים ששילמו כופר עלולה לגרום לכך שגורמים רבים ימנעו מהגשת בקשות כופר בעתיד, דבר שעל פניו יגרום שתיקים שהיו נגמרים בזמנו בכופר יגעו לפתחם של בתי המשפט ויגבירו את כמות התיקים העומדים בפני בתי המשפט, אשר ממילא נמצאים תחת לחץ רב בשל כמות עצומה של תיקים.
יודגש כי לגבי פקודת מס הכנסה כל מהותה של הפקודה הינה הסודיות וההגנה על הפרטיות, כאשר הוראות סעיף 154 לפקודה אף קובעות במפורש שכל דיון בנושא שומה בביהמ"ש יתנהל בדלתיים סגורות, אלא אם הורה ביהמ"ש אחרת, לפי בקשת המערער. הדברים נכונים, על אחת כמה וכמה, במקרה שבו לא התקיים הליך משפטי והאדם שנחקר ונחשד בלבד מחליט משיקולים שונים ורבים, כגון עינוי דין והוצאות משפטיות, הכרוכים בניהול הליך פלילי, אשר יכול למוטט עסק ו\או משפחה, להגיש בקשת כופר, אשר נענית בחיוב.
יצוין כי נוסח סעיף הכופר בחוק מע"מ שונה במהותו מהנוסח של סעיף הכופר מפקודת מס הכנסה, כאשר במקרה של מע"מ קובע החוק כי ניתן להטיל כופר גם לגבי אדם שנחשד בלבד ולא שעבר עבירה. כלומר אדם שהוא רק בגדר חשוד ושילם כופר, לפי החלטת כבוד ביהמ"ש העליון שמו יפורסם.
עם כל הכבוד לעקרון השקיפות וזכות הציבור לדעת אזי התוצאה של ההחלטה של פרסום שמות אלה ששילמו כופר, גם אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות סעיף 70(ה1) לחוק בתי המשפט בו ניתנה לבתי המשפט סמכות לאסור שמו של חשוד (כולל כל פרט מזהה) שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אם בית המשפט סובר, לאחר בחינה פרטנית של כל מקרה ומקרה, כי עלול להיגרם לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר שיש להעדיף את מניעת הנזק על העניין הציבורי.
כבר קיימת שקיפות באשר לעניין השקיפות יצוין כי בעקבות שינויים שנערכו ברשות המיסים לפני מספר שנים, לשם קידום השקיפות, הקימה רשות המיסים ועדה בה היו חברים סמנכ"לים בכירים ברשות המיסים וכן היועץ המשפטי של רשות המיסים, היועצות המשפטיות של מע"מ ומס הכנסה ברשות המיסים ושני עורכי דין נוספים, שאחד מהם הינו נציג מטעם פרקליטות המדינה לבחינת השיקולים להטלת כופר. המלצות ועדה זו שפורסמו באתר רשות המיסים אומצו ע"י רשות המיסים, אשר נוהגת בהתאם, קרי בנושא הקריטריונים קיימת כבר שקיפות מלאה.
יתרה מזה בהתאם להחלטת רשות המיסים מפורסמות החל משנת 2006 פעמיים בשנה החלטות ועדות הכופר, בהתחשב בחובת הסודיות בדיני המס ובחוק הגנת הפרטיות. בפרסומים אלה נכללים פרטים, הכוללות גם את מקצועו של החשוד, סעיף העבירה, סכום העבירה, שנת המס הרלוונטית והחלטת הוועדה ונימוקיה. כלומר גם בעניין זה הלכה רשות המיסים צעד קדימה ופרסום זה גורם גם הוא לשקיפות בו ניתן לבחון מדוע לפלוני אושר כופר בעוד שבקשתו של אחר נדחתה, דבר המבטיח ניהול נכון של התהליך, והבקרה עליו ואיזון ראוי של האינטרסים הכרוכים בהליך הכופר.
יש לזכור שרשות המיסים עברה בתקופה האחרונה טלטלה, שהשלכותיה נכרות, בין היתר, בהימנעות של אנשים ברשות המיסים לקבל החלטות בתיקים אזרחיים (דבר שהוא שגרת יומו של כל עובד ברשות המיסים). החלטת בית המשפט העליון רק "תסייע" לעניין זה וגם במישור החקירתי/פלילי, גורמים ברשות המיסים עלולים להעדיף לא לקבל החלטות ולגלגל את הכדור לפתחו של בית המשפט, דבר שאינו רצון מכל הבחינות.
רצוי היה שרשות המיסים תשקול לאור החלטת כבוד בית המשפט העליון, להגיש בקשה לדיון נוסף, בשל חשיבות ומהותה של ההחלטה הנ"ל, או לחילופין לשקול להסדיר את הנושא בחקיקה.