עונת הפסטיבלים נפתחה

אודה ולא אבוש, בזמן ששטרנהל פרסם את דבריו על הפיגועים נגד המתנחלים הייתי בעצמי תושב השומרון. גם אני נסעתי בכבישים וחששתי לעתים מזומנות ממארבים של מחבלים. העובדה הזאת העמידה אותי במקום מאוד מוזר מבחינה רגשית כשפתאום מצאתי את עצמי מסכים עם משהו שאיתמר בן גביר, איש נחמד אך לא כוס התה שלי בדרך כלל, אמר. הוא הדגיש שדרך הפעולה שלו ושל חבריו אינה כוללת הנחת מטעני חבלה אבל סירב לגנות את מי שעשה את זה. אני לא אלך עד כדי כך רחוק אלא רק אומר שלא רעדו לי נימי הנפש כששמעתי על הפיצוץ. כל זאת במקביל לרצון שלי שהמנוולים שעשו את המעשה הזה ייתפסו וייענשו על מה שהם גורמים לחברה שלנו, שכבר ראתה יותר מדי חפים מפשע עולים בסערה השמיימה. מה שהם עשו לשטרנהל האיש ממש ממש לא מזיז לי. אפשר לקרוא לזה נקמה רגשית של מאוימים. אין בדברים הללו שום הצדקה למעשי טרור, חבלה וכל מרעין בישין. יש כאן תגובה רגשית ראשונית שיכולה ללמד משהו על הנתק העמוק מאוד בין חלקי החברה שלנו. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בניתוק רגשי שמגיע מצד אנשים שהם בדרך כלל מסבירי פנים, אוהבי הזולת ואנשי חסד כמו בהתנחלויות (מניסיון אישי ומשכנות קרובה לכמה אנשי חסד גדולים מאוד). אם אפילו אצל אנשים כאלה נחשפה הפינה האפלה באישיות שבה לא ממש מזיז להם אם אדם ספציפי נפגע - זה צועק 'דרשני' ואומר כבר הכל. אגב, מבחינה סטטיסטית קרו הרבה יותר מקרי אונס, תקיפה מינית, רצח בישראל ומעולם לא שמענו את הממשלה משתמשת בביטויים כאלה. אפילו לא אחרי הגל העכור של הטבעות הילדים (בחיי שלא התכוונתי פה מלכתחילה לשום משחק מילים). גם מלחמות העולם התחתון לא השאירו את חברי הממשלה הבכירים ביותר פעורי פה ו"מבוהלים", כלשונו של רמון (ושוב, לא התכוונתי מראש לרמוז לעברו ה'לשוני' של רמון - אבל אם יצא כבר, אני לא אתכחש לזה). ניסיון להציג "מחתרת יהודית חדשה" הוא מופרך מן היסוד ומדיף ריח מאוד מאוד לא נעים של ספין פוליטי. פשוט ספין. לא לחינם כינה ח"כ דוד רותם את מה שקרה פה בעשרת הימים האחרונים "פסטיבל שטרנהל", תוך רמיזה ברורה לאירועי הזיכרון לראש הממשלה הנרצח יצחק רבין שזכו כבר לפני שנים רבות לכינוי "פסטיבל" בקרב חוגי ימין. התגובה מגלגלת העיניים של מחנה השמאל על הדברים - שהייתה חסרה מאוד כששטרנהל התיר דמם של ישראלים - מעידה על כך יותר מכל. אם נחזור לרמון, יש עוד דבר קטן ששווה לשים עליו את האצבע בדבריו היום בממשלה. אתם מבינים מה הוא אמר כשציין שהממשלה עומדת מבוהלת וחסרת אונים? הממשלה, הרשות המבצעת של מדינת ישראל, חסרת יכולת פעולה. הרי זה מה שעומד בדרך כלל ביסוד כל הצעת אי אמון בממשלה רק שהפעם הגיע המסר הזה מאחת הכורסאות הבכירות ביותר סביב שולחן הממשלה.