פחד כבד נפל על מערכת עיתון הארץ ועל בעליו עמוס שוקן. לאור התבטאויות השרה לבני מסתמן כי גם בממשלה הבאה עלול השר פרידמן לכהן כשר המשפטים, למרות דרישות תקיפות מצד מרצ להדיחו מתפקידו.
אתמול הגיבה מערכת הארץ לבשורות המרות שהתקבלו מהשרה לבני וקבעה כי "זהו איתות מבשר רעות מצד מי שבהתמודדות על ראשות מפלגתה נופפה בטוהר המידות ובניקיון הפוליטיקה. החזקת שני התיקים העוסקים באכיפת החוק - משפטים וביטחון פנים - בידי מפלגת השלטון אינה טובה לדמוקרטיה גם כשמכהנים בה שרים חסרי פניות".
מערכת העיתון לא הותירה ספק כי לדעתה חייבים להדיח ללא שהיות את השר פרידמן מתפקידו.
בכך הצטרפה מערכת הארץ לח"כ זהבה גלאון שהגיבה על עמדת השרה לבני באמרה "אין פרידמניזם בלי פרידמן" וכי כאשר פרידמן ממשיך לכהן כשר משפטים הוא ימצא דרכים לקדם את היוזמות הפוגעות בבית המשפט העליון.
מתברר שהבעלים של עיתון הארץ מר עמוס שוקן אינו מסתפק בכך והיום [3.10.98] הוא יוצא במאמר מערכת עצמאי שכותרתו-ראה זה פלא- "אין פרידמן ללא פרידמניזם. לא ברור מי השפיע על מי, גלאון על שוקן, או להיפך, המסר הוא אחד.
כך קובע עמוס שוקן בארסיות: "משום שאין פרידמן בלי התנשאות ושנאה יוקדת, משום שאין פרידמן בלי מלחמה מתמדת במערכת המשפט על כל שלוחותיה, משום שאין פרידמן בלי חזרה לאחור מכל ההישגים של הדמוקרטיה החוקתית בישראל, ציפי לבני צריכה למנוע את המשך כהונתו בממשלתה, או להחליט שפרידמן משקף את יחסה למערכת המשפט ולאופי הדמוקרטיה בישראל".
צודק השר פרידמן בכך שהוא נמנע מלהיכנס לוויכוח עם מנהיגי מסע הסתה המתנהל נגדו מאז נבחר לכהונתו.חוץ מזה קשה מאד ללמוד מעמוס שוקן משהו על צניעות ואהבת הבריות. אין טעם בוויכוח שכן אין מדובר בהשקפות מנוגדות, אלא במלחמת הגנה נואשת של השמאל הפוסט ציוני והאנטי ציוני בישראל, על מה שהוא רואה כמבצרו וביתו האחרון-בית המשפט העליון.
אמנם עמוס שוקן טוען בלהט, מול האשמות חוזרות ונשנות, שאינו אנטי ציוני, אך הוא מעולם לא שכנע בכך גם את הקרובים יחסית לדעותיו. דעותיו המוכרות המאמצות טיעונים אנטי ישראלים ואנטי ציונים מובהקים אינם מותירים ספק כי מכל בחינה שהיא, למעט הנושא הכלכלי חברתי, עמוס שוקן נמנה על השמאל הקיצוני ביותר בישראל ועמדותיו הן אנטי ציוניות מובהקות ומהוות סכנה קיומית למדינה. מבחינה כלכלית וחברתית האיש הוא קפיטליסט מובהק המשתייך בכל מאודו לאוליגרכית העושר.
שירות רע מאד עושים הארץ שוקן ומרצ לבית המשפט העליון. חלקים נרחבים בציבור כבר משוכנעים שבית המשפט העליון מהווה למעשה סניף של מרצ ומקלט של השמאל האנטי ציוני. שכנוע זה אינו נובע מפסיקותיו של בית המשפט העליון, שהנו עדיין, למיטב הכרתי, מוסד ציוני לאומי מובהק, אלא מהזיהוי של קבוצות מיעוט חברתיות מוגדרות, בעלות השקפות קיצוניות, עם מוסד זה. רוב הציבור יתקשה גם להאמין כי מנוהל מאבק ציבורי כה חריף להדחת השר פרידמן מבלי שלבית המשפט העליון ולעומדת בראשו חלק במסע זה.
המסע להדחת השר פרידמן, אם יצלח, אכן יבסס את ההנחה המוטעית שהשתרשה בחלק נכר של הציבור כי בית המשפט העליון הוא מבצר אליטיסטי שמאלני ואנטי ציוני. דניאל פרידמן ייעלם, בשלב זה או אחר, אבל טועים עמוס שוקן וזהבה גלאון טעות מרה אם הם סבורים ש"הפרידמניזם" ייעלם. הפרידמניזם נכח בוויכוח הציבורי הרבה לפני שהשר פרידמן מילא תפקיד בשיח הציבורי והוא יתקיים גם אחריו.
"עצה" אחת יש לי לשופטי בית המשפט העליון ולנשיאתו-כדאי מאד כי תתפסו מרחק מהחבורה שנזעקה להגן עליכם. הגנה זו אינה ניתנת ללא תמורה והיא נושאת עמה ציפיות לעתיד. רובו המכריע של הציבור אינו שופט אתכם לפי פסקי הדין, אותם הוא אינו מכיר בדרך כלל, אלא לפי מידת קרבתכם לגופים פוליטיים ותקשורתיים ולזהותם של גופים אלו.
