אחדות ישראל חשובה בכל עת וחשובה שבעתיים בימי התשובה; הרי בכל יום, כמה פעמים ביום אנחנו מבקשים מהקב"ה: ברכנו אבינו כולנו כאחד... כי האחדות היא הכלי המסוגל לקבלת ברכת ה'. ואם בכל השנה כך - בימי התשובה על אחת כמה וכמה.
הבעיה היא שגם הס"מ יודע את זה והוא משקיע מאמץ גדול לשבש את האחדות, והוא עושה זאת בטענות של קדושה לכאורה. הוא מסית אותנו לפתוח שולחן ערוך ולהוכיח שהזולת חרג מן הכתוב בו ר"ל. לכאורה, מקיימים בכך מצוות "הוכח תוכיח" הבעיה היא שעושים זאת בקול גדול, שכולם ישמעו ויראו עד כמה אני צדיק וצודק. חבל רק שהתנהגות כזאת - זה בדיוק ההיפך מאהבת ישראל, ובכך יוצרים מצב של היפך אחדות ישראל ר"ל.
ובכן, גם אם מישהו טעה במשהו - חשוב שנזכור כי מחלוקת אסורה מדאורייתא, בעוד השגיאה - אם בכלל היתה, הרי היא בתחום של מנהג או מצווה מדרבנן. ועם כל חשיבותם של מנהגים, הדבקות בהם אינה מכשירה את שרץ המחלוקת, שזהו איסור מפורש של לֹא תִתְגֹּדְדוּ (דברים י"ד).
בימי התשובה משקיע הס"מ מאמץ מיוחד לשבש את האחדות ר"ל ודי בהתבוננות קלה כדי לראות את זה. והוא יודע למה. המחלוקת עלולה לגרום חלילה שהתשובה שלנו לא תתקבל, וזהו האינטרס של הס"מ.
וכדי שנבין את הקשר בין תשובה לאהבת ישראל, הנה מה שאמרו מאורי החסידות על המילה
'תשובה':
תיבת
תשובה מורכבת מצירוף של חמש אותיות אשר כל אות היא דרך ואופן בעבודת התשובה;
תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. עבודת התשובה הבאה על-ידי התמימות; כמה בחינות ומדריגות בעניין התמימות, וביחס אל התשובה - העולה על כולנה היא תמימות הלב, כאמור באברהם (נחמיה ט) וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ.
שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד. שם הוי'ה ברוך הוא מורה על התהוות העולם והתהוות הנבראים, אשר התהוות הבריאה כולה וחיותה היא בכל רגע מחדש, מאין ליש. והיא עבודת התשובה הבאה על-ידי זה אשר תמיד לנגד עיניו עניין ההוי'ה של העולם ומלואו.
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. כמו שאמר רבנו הזקן, אשר זהו כלי לוְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ, וביאור במאמר הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. דהיינו, עבודת התשובה בסיבת לב טוב.
בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ. האדם הַשָׂם לבו ודעתו על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא אלוקות במוחש, וכמו שאמר אדמו"ר האמצעי ביתרון בעלי העסקים על יושבי אהל בעניין ראיית אלוקות במוחש דהיינו, עבודת התשובה הבאה מראיית השגחה פרטית.
הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ. זהירות שלא תהיה שום בליטה. גם אם אתה צדיק אמיתי - אל תתבלט. וכמאמר חז"ל (ברכות י"ז/א) לעולם יהא אדם ערום ביראה. ועניין הערמומית הוא שלא יהי' ניכר (צדקותו) כלל. ידוע דכמה מחסידים הראשונים היו מסתירים עצמם ואם התגלו - היו מצטערים. וזהו עבודת התשובה הבאה מהצנע לכת.
ובעזרת השם נזכה כולנו לגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה מתוך אחדות ישראל שבכוחה להביא את הגואל.
