1. אביגדור ליברמן הגיב על מה שקרה בעכו בערך כך: אנחנו צריכים להבין שבעיית ערביי הקו הירוק חמורה מהבעיה הפלשתינית. אין ספק שהבעיה הפלשתינית היא בעיה אסטרטגית, ואליבא דליברמן - קל וחומר זו של ערביי ישראל. נו, ליברמן, מה פעלת לטובת פתרון הבעיה הזו במהלך אותם 15 חודשים בהם כיהנת כ"שר לאיומים אסטרטגיים"? כנראה לא הרבה, מפני שהמשטרה טוענת שהפוגרום בעכו הפתיע אותה. זוכר שהלכת לבחירות עם 'מולדת' תחת דגל הטרנספר? שאח"כ הייתה לך תוכנית סדורה ל"קאנטונים"? איכשהו, התובנות שלך מעולם לא יורדות ל"שטח" אפילו כשאתה חבר ממשלה, כך שאי אפשר להגיד עליהן אפילו "חבל". 2. ראש ממשלה ישראלי ("אנליטי" אליבא דהארץ) טען ש"הטרור איננו מהווה איום אסטרטגי על מדינת ישראל". מאחר שהיה לא רק "משלנו" אלא גם ג'ינג'י, לא שאל אותו אף עיתונאי האם יחזיק בדעתו גם אם יתברר שיש טרור בקרב ערביי הקו הירוק. האדם האחרון אותו פגש בארבע עיניים בביתו לפני שיצא לעצרת ממנה לא חזר, היה מרטין שלאף, שכבר אז היה שותפו של הטרוריסט ערפאת בקזינו ביריחו. אולי משום שהיה "משלנו" לא חקר אף עיתונאי את הקשר בין העובדות דלעיל בכלל, ואיזה עניינים היו לו עם שלאף בפרט. איש לא דן בהשערה שאולי - רק אולי - הטענה הזו שימשה לו כסות לסובלנות כלפי הטרור של ערפאת מטעמים של אינטרסים משותפים איתו ועם שלאף ואולי בכסותו. בכל אופן אין כיום ויכוח על כך: א) שקודמו, יצחק שמיר, לא נפגש עם שלאף. ב) שהטרור הוא איום אסטרטגי. ג) שברק חייב תשובות - גם למבקר המדינה - מדוע מסר את שדה הגז מול עזה לערפאת ללא תמורה, ללא שיתוף אחרים בהחלטה ובעיצומו של טרור. ד) שלשלאף יש אינטרס בשדה הזה. לתשומת לב מינהלת פסטיבל "הימין רצח את רבין" שיפציע בקרוב מהמילייה שסביב ברק, בין פוגרום אחד ביהודים למשנהו.
|
1. בעניין המתרחש בעכו, טוענת המשטרה שהיא היחידה שיישמה את לקחי וועדת אור ויש לה גם הוכחות: הפוגרומצ'יקים שם רק נרטבו ממים, ושערה לא נפלה משערות ראשם. יוסי ביילין מסכים, וכדרכו מסמיך להסכמה הסבר מלומד מבית מדרשו של האיחוד האירופאי: מסקנות הוועדה בעניין שיפור מצבם של ערביי ישראל ה"דפוקים" לא יושמו, זעם הערבים התפרץ ולכן היהודים מירושלים אשמים בפוגרום שנעשה באחיהם בעכו. צורת הביטוי אומנם עדינה לאין ערוך מהתנסחויות "השטירמר", אבל אי אפשר להימנע מההקבלה במהות, בתוכן: היהודים כקולקטיב, במעשיהם הרעים, הביאו על עצמם במו ידיהם את גורלם המר. יחד עם ביילין מבכה כל התקשורת את האבק העולה מדוח וועדת אור. הדמעות כנראה מסתירות את העובדה שמאות אלפי "דפוקים" יהודים מעולם לא ביצעו פוגרומים בערבים ואפילו לא ביהודים עשירים. ואולי אין אלו הדמעות אלא החשבון הקר של "איל דאולה מענא" - ""הממשלה איתנו", זו קריאת הקרב של הפוגרומצ'יקים הערבים בפרעות 39' – 36' שהתייחסה לממשלת המנדט. אחרי הכל, הממשלה הנוכחית איננה חדלה לרגע מלעסוק בתוכניות לטרנספר יהודים בארצם, שהוא חלומה הרטוב של התקשורת. בנסיבות כאלו הרי כל אתרוג כשר, ואם מותר לאתרג עבריינים פליליים למה ייגרע חלקם של אתרוגים אנטישמים? 2. כווולם בתקשורת מנסים להשכיח מאתנו שוועדת אור נולדה בחטא ושהקבורה הראויה לה היא קבורת חמור. ראש הממשלה ברק התנגד נחרצות להקמתה עד שהסקרים הראו לו שהוא מתדרדר לעבר כישלון בבחירות. בצר לו הסכים להקמת הוועדה, בתקווה שעצם הקמתה תניב לו תמיכה של ערבים. השוחד שולם מבלי שהתמורה תינתן, אלא שבינתיים המשטרה לא רק יישמה את דוח הוועדה אלא גם הפנימה את לקחיו הפוליטיים: במקום להרתיע פוגרומצ'יקים היא מעבירה אותם שטיפה בלחץ, כך שיוכלו לחזור הביתה נקיים משיצאו ממנו. למה להסתבך?
|
1. האם אלמנתו של המחבל מאבו-סנאן (זה שהתפוצץ בתחנת הרכבת בנהריה והרג 3) עדיין מקבלת קיצבת שארים מהביטוח הלאומי? 2. מתי תפסיק הקופה הציבורית לפטם את המבוקש הנמלט עזמי בשארה בפנסיה נדיבה ובתנאים של ח"כ בגמלאות? 3. השר לביטחון פנים השתלח בח"כים שקראו לתושבי עכו לשאת נשק חוקי. מאחר שלא הסביר את הסיבות לזעמו נותר רק לנחש את הסיבה: א) עלול להתברר שאזרחים יהודים מספקים לעצמם באופן ספוראדי הגנה טובה יותר משעושה המשטרה, ובכך הופכים את השר לחוכא ולאיטלולא. ב) זה מדבק, ויהודים מעבר לקו הירוק עשויים להשתמש בנשקם להגנה עצמית. שימוש כזה עלול לשבש את "שווי המשקל" הפוליטי שם, לפיו כמות ההגנה שיהודים מקבלים מפני ערבים תלויה בצייתנותם הפוליטית, ומי שחושב שזו ספקולציה הזויה מוזמן להיזכר באירועי יצהר האחרונים: הצבא נרדם בשמירה, בנס נמנע רצח ע"י אזרח שגם נפצע ואת מי מחפשת המשטרה? את אלה שהגיבו (גם בירי באוויר, שומו שמיים!) על-מנת להרתיע. 4. איזה אחוז מהמבנים הבלתי חוקיים בישובים ערבים הרסו כוחותיו של דיכטר מאז שהחריבו את עמונה? בכמה גדל מספרם מאז? מה שיעור צווי ההריסה הלא מבוצעים בישובים הערבים בהשוואה לשיעורם בישובים היהודיים?
|
נתוני הפתיחה הכמותיים של מלחמת העצמאות היו לרעת היהודים, שניצחו בכל זאת. מומחים צבאיים נוהגים להסביר את הניצחון ביכולתם הארגונית העודפת של היהודים: זו איפשרה ניוד אמצעים כוחות שהביא ל"ריכוז מאמץ" בנקודות המקום והזמן הקריטיות להכרעות אסטרטגיות. ליהודים בעכו אין מסגדים עם רמקולים. לערבים בחיפה, ביפו, בנצרת, בעכו וגם בירושלים - יש. מסתבר שלפחות בעכו יש להם גם סידורי הסעה. והמשטרה? "הופתעה". פלא שהמוסלמים בעכו הצליחו - ועוד איך הצליחו - לרכז מאמץ? ולמה שהמשטרה לא "תופתע" גם במקומות ובזמנים אחרים? תחשבו על זה אפילו אם אינכם גרים בערים הללו: לו אני תושב כרמיאל, למשל, הייתי מודאג מאוד מהרמקולים בעארבה. אני תל אביבי וממחר אני מתכוון לחגור את אקדחי: יש רמקולים על המסגדים ביפו, ההצלחה מדבקת ואני מתייחס לצירוף המילים "איטבח אל יהוד" כאל איום אישי. וכן, גם אל הצירוף "אללה הוא אכבר", אפילו שזה לא "פוליטיקלי קורקט".
|
פוליטיקאים ימניים (עאלק!)
|
|
1. מי שמעוניין בתואר הזה חייב להציג תוכנית לחיסול הטרור מעבר לזה של הקו הירוק. בינתיים נובח ליברמן אמת (חלקית) מבלי לנשוך, בעוד המתיימרים האחרים פוחדים אפילו לנבוח, וכולם - גם ליברמן - יודעים שהפתרון היחיד הוא טרנספר. למה? מפני שכשהם מביטים לתוך פח האשפה של ההיסטוריה הם מזהים שם, לצד הסכמי אוסלו, "המזרח התיכון החדש" ותוכנית רוג'רס גם את "דו –קיום". הם גם יודעים היטב שמכסה הפח עדיין פתוח רק מפני שארבעת האחים הנכים ממתינים שם לאחיהם הצעיר והמפגר – 'מפת הדרכים'. 2. עובדתית, צודקים המוסרניים הטוענים ש"לא כל המוסלמים בעולם הם מחבלים" וש"יש ערבים טובים". כשהם מעלים את הטענות הללו בגנותו המוסרית של הטרנספר (כאילו היה עונש!) הם מוזמנים להשיב על השאלות הבאות: א) אילו מסקנות הם מוכנים להסיק מכך שגם ההיפך נכון, דהיינו: שכל המחבלים בעולם הם מוסלמים ו/או קשורים לארגונים איסלמיים? ב) כדי לקיים את מוסריותם, מה גבול הטעות שהם מוכנים להרשות לעצמם באיבחון מחבלים מבין כלל המוסלמים: מטוס בואינג? מגדל עזריאלי? עיריית ירושלים? חצי תל אביב?
|
תחום התמחותו הפוליטי של "איש השטח" פואד הוא כפול: הבאת "בלוקים" מתוך כ-25% מחברי העבודה הערבים אל הקלפי כדי שיצביעו עבור "האיש הנכון", ובקרה לאחר מעשה שאכן הצביעו כנדרש. מקור כוחו הוא, מן הסתם, באמינותו: כשהיה שר תשתיות הבטיח כנראה כבישים ותקציבים, קיים, ונבחר ליו"ר העבודה. מאז, גם עמיר פרץ וגם אהוד ברק הגיעו ליו"רות מפלגתם (ולמשרד הביטחון) בזכות "תמיכתו", וחזקה עליהם שהמשיכו בקיום אמינותו באמצעות פירעון התחייבויותיו להם. ברק, מן הסתם, למד את הלקח: כדי לקבל אצבעות ערביות צריך יותר מוועדת אור - צריך "תכל'ס", שזה כסף ונכסים פוליטיים ממשיים כגון ג'ובים וחוקים, ובפשטות - הוא חייב להם. לכן הוא מוכן לגבות את מה שנראה בטעות כ"ספין" של פואד: ברגותי תמורת שליט, ובצד יש גם בונוס משלאף בגין יציאת עסקת בריטיש גז/ גזפרום לדרך, הממתינה רק לדבר אחד: לפסאדה של שלטון משותף חמאס - פת"ח. מי שלא מוכן לקבל זאת מוזמן להשיב לשאלה למה לא שוחרר שליט תמורת הרגיעה שחמאס כל כך רצה. קדימה עושה עסקים עם ערביי ישראל באמצעות משרד הפנים והרשויות המקומיות הכפופות לו, וידוע על התחרות בין המועמדים בקדימה בסקטור הערבי. ועכשיו, מי שמאמין שפוליטיקאי כלשהו מתוך מפלגות אלו יביט לטרור של ערביי ישראל בלבן שבעיניים - שיקום: מדובר במפלגות שביצעו את פוגרום עמונה! אזרחי ישראל היהודים אזרחי ישראל היהודים מאויימים קיומית ע"י אזרחי ישראל הערבים, מתעלמים מכוח קסמה המטמטם של התקשורת, ונוהים בעקבותיה אל אובדנם כמו העכברים מהאגדה בעקבות המחלל מהמלין.
|
|