אפשר היום לקבוע בביטחון כי הדבש קדם לאדם, משום שנתגלו מאובנים של דבורת הדבש המיוחסים לתקופה של לפני 150 מיליון שנים.
האדם גילה את הדבש עוד בתקופה הפרהיסטורית, ועל כך מעידים ציורי קיר במערות ממקומות שונים בעולם. את העדות הראשונה לשימוש בדבש בימי קדם אנו מוצאים אצל המצרים. הפרעונים היו הראשונים אשר גילו את טעמו של המעדן הטבעי הזה ועלו על האפשרות להפוך אותו למוצר חקלאי מתועש. עדויות ראשונות לכך ניתן למצוא בציורים מקברי הפרעונים.
הדבש היה מרכיב חשוב במיוחד בתרבות המצרית, הוא שימש כתוסף מתוק לרוב המזונות והיה המרכיב הפופולרי ביותר בתרופות שרקחו המצרים. המצרים יחסו לו חשיבות בקשר ללידה ולהתעברות. הם ראו באכילת דבש על-ידי גברים ונשים כספק אנרגיה ופוריות וכזרז מרכזי על-מנת להרות. הם השתמשו בו בטקסי חניטה והעמידו לרשות הנקברים כמויות גדולות ממנו על-מנת שישובו מן המתים והוא יעמוד לרשותם.
כל האלים החשובים בדת ההינדו היו קשורים לדבורים ולדבש וגם המיתולוגיה היוונית קשורה באזכורים רבים מספור למעדן זה.
גם היוונים ראו בדבש מקור ובסיס ליצירת מרקחות ותרופות שונות. הם יחסו אריכות חיים לאכילת דבש מרובה. הדבש מכיל חומרים נוגדי חמצון, אנטי אוקסידנטים, הידועים בפעולתם למניעת מחלות לב וסרטן וקיימת גם גישה הטוענת כי אכילת דבש טובה לסובלים מסוכרת בשל איכויותיו הגבוהות והרכבו הכימי של הדבש.
אולם חשוב לציין כי גישה זו שנויה מאד במחלוקת והנטייה המרכזית בחוגי הרפואה היא לראות את צריכת הדבש על-ידי חולי סוכרת כאסורה או כמוגבלת מאד כמו כל רכיב פחמימתי אחר.
הרומאים, שאימצו את ערכי התרבות היוונית המליצו על שתיית כוס דבש מדי יום ביומו על-מנת לנקות את הגוף מרעלים. אחת התרופות הנפוצות לריפוי אבנים בכליות כללה דבש ודבורים טחונות. בתי ספר לרפואה מבוססת דבש שגשגו בכל רחבי האימפריה והגבירו את יצור הדבש בכל שטחי האימפריה הרומית.
בתנ"ך מצוינת ארץ ישראל כארץ החלב והדבש. המסורת היהודית אינה מתירה על אכילת הדבורה, היא מוגדרת כטמאה, אך תפוקת הדבש שלה טהורה ומותרת לשימוש. זהו מקרה נדיר ויוצא דופן של כשרות שאין שני לו. הסיבה לכך היא שדבש הדבורה אינו מיוצר בגופה אלא בכוורת, והדבורה לפיכך היא "סייע" ביצירתו בתוך זפק ייחודי לה שאינו חלק מגופה לכאורה והיא משמשת כנשאית בלבד של חומרי הדבש.הדבש ביהדות הוא סגולה למזל וברכה ואכילתו מצווה בראש השנה על-מנת ש"תהא לנו שנה מתוקה".