"אז מה צפוי במסחר בבורסה שלנו עם פתיחת המסחר מחר בחול המועד סוכות" [ד', 15.10.08] שאלה מגישת יומן החדשות ברשת ב' את הכתבת הכלכלית וזו השיבה: לאור העליות החדות בבורסות ביומיים האחרונים בהם אצלנו לא היה מסחר בבורסה בגלל החג, אין ספק שנוצר "מומנטום חיובי". אבל בשעה האחרונה השתנתה מגמת המסחר בוול סטריט כך שאין לדעת...
באמת אין לדעת. אבל עוד יהיו מי שייזכרו איך כותרות התקשורת במוצ"ש וביום א' 12.10.08 ניפחו חששות וליבו פאניקה לקראת פתיחת המסחר בבורסה לאחר ההפסקה שהייתה לרגל יום הכיפורים. אומנם הייתה לכך סיבה לאור הצלילה של שווקי המניות והכספים בכל העולם, מוול סטריט בניו-יורק ועד לבורסות בטוקיו סינגפור ואינדונזיה. באיסלנד - המדינה, לא רק הבנקים, על סף פשיטת רגל. אז יש סיבה לדאגה. כשיש דאגה זה אומנם רע לציבור הנוגעים בדבר אבל טוב לתקשורת כי הדאגה מגבירה מכירות והכנסות.
אבל לא יפה ללבות חששות ודאגות בגלוי. אז עוטפים את ליבוי הפאניקה בדברי הרגעה. "אצלנו זה יותר טוב. אין סכנה. הכול יציב." זה נכון הכול נכון. אבל ככל שמרגיעים החששות גוברים.
בכל מקרה עם סיום המסחר בבורסה באותו יום א' נראה שדווקא המרגיעים צדקו יותר. בסופו של דבר היו ירידות שערים חדות אבל "במתינות". התקשורת ושלל הפרשנים והמומחים הופתעו. עכשיו יהיו עוד כמה ימים שבהם יהיה מסחר מקוצר או לא יהיה מסחר כלל בבורסה בגלל חג הסוכות, ומדורי הכלכלה יוכלו לחגוג. היום הכול הולך. כל ניתוח עובר, כל סברת כרס אפילו הזויה מתקבלת כי אף אחד בעצם לא יודע כלום.
הפתיח הזה מקדים למעשה את הסיפור הוותיק שבאחרונה קיבל תנופה מחודשת ברשת. קיבלתי אותו במייל מחבר. המקור מופץ באנגלית והפתיח הוא - "אם למישהו יש קושי להבין את המשבר הפיננסי שהעולם נקלע לתוכו, התיאור בהמשך יעזור להסביר..." הרי תרגום המעשה נאמן למקור:
"לפני זמן, באחד הימים, הופיע אדם נשוא פנים באחד הכפרים בהודו והודיע לכפריים כי הוא מוכן לקנות קופים. המחיר שישלם עבור כל קוף הוא עשרה דולר. הכפריים שראו בסביבה קופים רבים יצאו ליער והחלו בציד. האיש-המשקיע קנה קופים רבים [עד כדי אלפים] ושילם עשרה דולר תמורת כל קוף. אבל לאחר זמן לא ארוך החלה האספקה להתדלדל. הכפריים גם הרפו ממאמצי הציד. המשקיע ביקש להמריץ את הכפריים למאמץ צייד נוסף והודיע כי הוא משפר את הצעת הקנייה שלו. מעתה יקנה כל קוף בעשרים דולר ליחידה. הצעת הקנייה המשופרת דירבנה את הכפריים למאמץ מוגבר והם יצאו שוב לצייד על-מנת לתפוס קופים נוספים. זמן קצר לאחר מכן שוב פחתה אספקת הקופים גם הצעת מחיר משופרת יותר בתעריף של עשרים וחמישה דולר לקוף לא הביאה לתוצאה המבוקשת.
ואז הודיע המשקיע כי הוא מכפיל את התשלום עבור כל קוף שיקנה. מכאן ואילך הוא מוכן לשלם חמישים דולר!!! אבל כיוון שהוא חייב לצאת לעיר הגדולה לרגל עסקיו הרי עוזרו שיישאר במקום ישמש כנציגו וכקניין עבורו והוא אשר ישלם תמורת כל קוף את חמישים הדולר המובטחים.
בהיעדרו של המשקיע אמר נציגו לכפריים: ראו נא את כל הקופים הנמצאים בכלובים הגדולים, בפאתי הכפר, שאותם קנה המשקיע בשבועות האחרונים. אני אמכור אותם לכם במחיר של שלושים וחמישה דולר לקוף וכשיחזור המשקיע מעיסוקיו בעיר הגדולה תוכלו למכור לו אותם בחזרה תמורת חמישים דולר לקוף.
הכפריים קיבצו את כל חסכונותיהם וקנו את כל הקופים בשלושים וחמישה דולר לקוף.
ולאחר הדברים האלה לא ראו הכפריים יותר לא את המשקיע ולא את נציגו. רק קופים בכל מקום ועל כל עץ ומתחתיו. ברוכים הבאים לוול סטריט..."
עד כאן סיפר המעשה. הוא מתחבר כמעט לכל תיאוריה וכל ניתוח שיושמע או ייכתב.
חג סוכות שמח.
