כאשר אדם נפטר והוא לא הותיר אחריו צוואה, חוק הירושה קובע את חלוקת העיזבון בין יורשיו. עזבונו מתחלק שווה בשווה בין ילדיו ואשתו, ואם אין לו ילדים ואישה, אזי עזבונו מתחלק בין אחיו.
החוק אינו מגדיר מהם הנכסים שיקבל כל אחד ואחד מאותם יורשים על-פי חוק, וכך מוצאים עצמם היורשים חולקים בכל נכס ונכס חלק בחלק. דבר זה גורם לא פעם לסכסוכים משפחתיים ובעיות קשות בחלוקת הירושה.
במצב שבו אדם מבקש לחלק את רכושו לאחר פטירתו בדרך שונה מזו שקבע החוק, עליו לערוך בימי חייו צוואה, שבה הוא מגדיר מי הם יורשיו ומה יהא חלקו של כל אחד מהיורשים ברכוש.
צוואה כמוה כהסכם בין המוריש ובין יורשיו, הסכם אשר יוצא מן הכוח אל הפועל לאחר מותו של המוריש, כאשר המדינה היא זו שאוכפת את קיומו.
מקרה בולט שבו יעדיף אדם לערוך צוואה, הוא מקרה שבו ברצונו להוריש את רכושו תחילה לבן הזוג ורק בשלב שני לילדיו. במקרה כזה יערכו שני בני הזוג "צוואה הדדית", אשר תקבע את העברת הרכוש תחילה לבן הזוג הנותר בחיים ורק לאחר מותם של שני בני הזוג יעבור הרכוש לילדים.
כאשר למוריש מספר נכסי מקרקעין, רצוי לערוך צוואה ובה לייחד נכס מקרקעין בשלמות לכל אחד מהצאצאים, וזאת משיקולי מס. שכן בהעדר צוואה, יחולק כל אחד ואחד מנכסי המקרקעין שווה בשווה בין הילדים, כאשר כל אחד מהם יקבל חלק בכל נכס. כאשר יבקש אחד הילדים למכור את חלקו בנכס לצד ג' או לאחד מאחיו הוא עלול להיות מחויב במס.
כך גם כאשר בבעלות המוריש אוסף מיוחד או תכשיטים, החוק אינו קובע את אופן חלוקתם, ועל כן בצוואה ניתן לחלק חלקים מן האוסף לכל אחד מהיורשים.
כל צוואה ניתנת לשינוי בכל עת, והמצווה רשאי לשנות צוואתו בין אם כתוצאה משינוי נסיבות או רצון חדש, וכן זכותו המלאה להכניס תיקונים ושינויים בתוכן הצוואה, ע"י עריכת צוואה חדשה.
צוואה מאוחרת גוברת תמיד על צוואה מוקדמת, ולכן בכל צוואה מצהיר המצווה כי צוואה זו היא צוואתו האחרונה התקפה והמחייבת.
ניסוח הצוואה צריך להיות ברור וחד-משמעי לגבי חלוקת הרכוש בין היורשים, על כן רצוי שאת ניסוח הצוואה יערוך עו"ד. כמו כן, חשוב שהצוואה תיחתם בפני שני עדים, אשר יתרשמו מהמצווה ומכך שערך את צוואתו ללא כפייה, וחתם על צוואתו לאחר שהבין היטב את משמעותה של הצוואה והוראותיה. עדים אלו צריכים להיות בלתי תלויים, דהיינו עדים שאינם מקבלים טובת הנאה ישירה או עקיפה מהירושה על-פי הצוואה.
את הצוואה יש להפקיד במשרד עורך-הדין ואף רצוי להפקידה בידי הרשם לענייני ירושה, כדי שאפשר יהיה לאתרה בקלות לאחר פטירת המנוח.