תחילה, עמותת אלסדק ואני מגנים כל מעשה אלים נגד אזרחים ומגנים כל פגיעה ברגשות הזולת.
בכל פעם שיש מחלוקת, אלימות והעמקת השסע בין ערבים ליהודים ולא חשוב מי המתחיל, מי האשם, נזכרים בכבוד האדם וחירותו, נזכרים באזרחים ונזכרים בזכויות אזרחיות ובשוויון זכויות.
הצד הערבי טוען ובצדק, שהוא מקופח ללא זכויות בשל דתו, אמונתו ומוצאו. הוא מופלה לרעה ומנושל מזכויותיו.
לעומת זאת, הצד היהודי טוען שבכדי שהערבים יזכו לקבל זכויות חובה עליהם קודם לשאת בחובות, שבנוסף לתשלום מיסים למיניהם ובמיוחד תשלומי מס הכנסה גם עליהם לשרת שירות צבאי או שירות לאומי. שוויון זכויות מותנה בשוויון בחובות. נוסחה חשובה וצודקת לכל הדעות.
האם באמת שוויון בחובות של בני המיעוטים בישראל מעניק שוויון בזכויות? לא ולא.
לדוגמא, בני העדה הדרוזית קשרו גורלם עם העם היהודי והמדינה עוד בטרם קום המדינה כשהעם היהודי היה מיעוט חלש ונרדף ואף לא ידע אם בכלל תקום לו מדינה. דרוזים רבים השתתפו במערכות על קום המדינה החל משנת 1939 עד היום הזה. בשנת 1956 חוקק חוק גיוס חובה לבני העדה הדרוזית ומאז הדרוזים מתגייסים לצה"ל כמו היהודים. שוויון מלא בחובות.
מאז ומתמיד הדרוזים מניפים את דגל המדינה בחגיה הלאומיים, ומתאבלים בימי אבלו של העם היהודי. דרוזים רבים - 352 - נפלו על מזבח ההזדהות עם העם והמדינה. העדה הדרוזית, יחסית למספרה הקריבה את מספר החללים הגבוה ביותר על בטחון המדינה, יותר מהיהודים עצמם. למרות כל זאת ובעבור 60 שנות קום המדינה הדרוזים לא זכו לשוויון זכויות.
מצב הכפרים הדרוזים יותר גרוע ממצב הכפרים הערביים מבחינת תשתיות, מערכות תת-קרקעיות, תאורה, הסדרי תנועה, רמת חינוך, העדר תעסוקה, אבטלה ועוד. לא אשכח את המשך הפקעת קרקעות דרוזיות על-ידי הממשלה. תקציבי המגזר הדרוזי מזעריים אם לא נמוכים אז שווים לתקציבי המגזר הערבי, התסכול בין בני העדה גובר, ההתקוממות נגד מדיניות הממשלה בתחילתה, הצעירים הדרוזים יושבים על חבית חומר נפץ. כעבור 60 שנות המדינה, הדרוזים עדיין דורשים כבישים, מערכות ביוב, מגרשים לבנייה להקלה במצוקת הדיור המאיימת על הצעירים ועל החיילים המשוחררים.
כשהערבים רואים ועדים ליחסן של ממשלות ישראל לעדה הדרוזית במשך 60 שנות נאמנות ושוויון בחובות, והם רואים שהשוויון הוא לא יותר מאשר סיסמה ריקה מתוכן. הם, הערבים, חושבים ובצדק למה להם לשרת שירות לאומי או צבאי? אם במצב הקיים מצבם יותר טוב ממצב הדרוזים, מדוע לתת את החובות במלואן? הניסיון ההיסטורי הוכיח כמה שהערבים מאיימים יותר על בטחון המדינה האישי והאזרחי הם זוכים ליותר יחס ותשומת לב מצד הממסד.
הממשלה הזאת וקודמותיה לא השכילו לתגמל את האזרחים הלא יהודים, שווי החובות, ולהפוך אותם דוגמה לחיקוי לשאר בני המיעוטים. התנהגות זאת של ממשלות ישראל עם העדה הדרוזית הפכה את הדרוזים ללעג בעיני המיעוטים האחרים, ויצרה את הסיסמה "יהודים בחובות וערבים בזכויות".